המהפכה הצרפתית: סימון טביעת רגל פחמנית
צרפת תחל בפיילוט במסגרתו יחויבו היצואנים לשטחה לסמן על מוצריהם את כמות הזיהום שכרוכה בייצור 100 גרם של המוצר. ההשלכות הסביבתיות והכלכליות עשויות להיות מרחיקות לכת
בעוד כחודשיים צפוי להתחיל בצרפת פיילוט סביבתי-תעשייתי, אשר יחייב את כל היצואנים לשטחה לסמן על מוצריהם את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. מטרת הסימון פשוטה לכאורה: להראות כמה זיהום כרוך בייצור 100 גרם של מוצר ולאפשר לצרכנים וללקוחות לבחור את המוצר המזהם פחות מבין המוצרים המתחרים על המדף.
אולם הניסוי הצרפתי, שמתעתד להתחיל ביולי הקרוב ולהימשך עד יולי 2012, הוא למעשה מהפיכה סביבתית שקטה ומרחיקת לכת, אשר צפויה להשפיע על השוק האזורי כולו - ובכללו גם על השוק הישראלי.
מנתוני מכון הייצוא עולה כי בשנת 2010 פעלו בצרפת כ- 1,183 יצואנים מישראל – בהיקף ייצוא שהסתכם בכ- 1.2 מיליארד דולר. בין ענפי היצוא הבולטים של ישראל לצרפת מובילים ענף המתכות; ענף יצוא הכימיקלים וזיקוקי הנפט, וענף ייצוא ציוד הטלקומוניקציה.
המהלך הצרפתי יחייב ככל הנראה גם מוצרים רלוונטיים לסמן את השפעתם על המגוון הביולוגי, וכן את השפעתם על קרקעות, במסגרת הטמנתם כפסולת. על פי ההערכות, מדינות נוספות באירופה ילכו בעקבות צרפת וייזמו מהלכים דומים בשווקים המקומיים.
סימון טביעת הרגל הפחמנית אינו רעיון חדש אמנם, אך עד כה מדובר היה בצעד וולונטרי בלבד – שבשל מורכבותו מעט יצרנים לקחו על עצמם. אולם בסוף החודש, אולי כדי "להעיר" מעט את התעשייה המקומית, מתקיים יום עיון מיוחד בנושא מטעם התאחדות התעשיינים, מכון הייצוא וחברת אקוטריידרס EcoTraders.
הצרכנים מחפשים "תו פחמן"
אז מהי טביעת רגל פחמנית? המשמעות הבסיסית היא חישוב כמות גזי החממה שנפלטים בתהליך היצור של מוצר בודד. אך תהליך החישוב נחשב למורכב ומקיף את כל תהליך יצירת המוצר החל מחומרי הגלם דרך שינועו ליצרן, תהליך הייצור ובהמשך גם שינוע המוצר לנקודת המכירה, השימוש שעושה בו הצרכן ועד להגעתו לפח האשפה.רוני קומר, יו"ר חברת EcoTraders ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מסביר כי "תהליך חישוב טביעת רגל פחמנית למוצר בודד תלוי במורכבות המוצר. לחשב טביעת רגל פחמנית עבור מחשב למשל, אשר מורכב ממאות רכיבים שונים וחומרי גלם, מסובך יותר מאשר עבור כיסא עץ שמורכב ממעט חומרים (עץ, ברגים, צבע, דבק)". לדבריו, "המחירים נעים בין 5,000 – 10,000 אירו למוצר לא אלקטרוני. חישוב עבור מוצר אלקטרוני עולה יותר".
ובכל זאת, אם להסתמך על נתוני חברת אקוטריידרז, הרי שמדובר בצעד סביבתית שצובר הערכה בקרב הצרכנים. באנגליה למשל, נרכשו בשנת 2010 מוצרים עם "תו פחמן" במחיר כולל של למעלה מ - 3.24 מיליארד דולר. מנתוני החברה עולה עוד כי 90% ממשקי הבית האנגלים רכשו מוצר עם "תו פחמן" בשנת זו וכי משק בית אנגלי מוציא בממוצע 420 שקל בשנה על מוצרים עם תו פחמן.
חישוב שבוצע בנושא העלה כי אם טביעת הרגל הפחמנית של המוצרים בשוק האנגלי תפחת בממוצע ב 1% - מדובר במהלך שווה ערך להפחתת 350 אלף כלי רכב מהכביש. בארצות הברית, למשל, ההערכות מדברות על 44% מכלל פליטות גזי החממה כפליטות שמקורן בתהליך הייצור, השינוע, המכירה והצריכה של מוצרי הצריכה.
מכאן, שלצד מהלך בעל השלכות דרמטיות על הסביבה, הרי שמדובר במהלך בעל משמעויות כלכליות נרחבות. התעשייה שהתפתחה סביב סימון טביעת הרגל הפחמנית, כוללת כיום גם חברות ייעוץ בינלאומיות שמלוות חברות המבקשות להיכנס לתהליך.
ומה אצלנו?
בישראל מדובר במהלך שנמצא עדיין בחיתוליו. אחת החברות שכבר ביצעה פיילוט מוצלח בנושא היא דווקא כימיקלים לישראל, שהשלימה פיילוט לסימון חמישה מוצרי ליבה, ולאחריו המשיכה לסימון כ-30 מוצרים שונים.לצורך הפרויקט הזה, נעזרת כי"ל באחת מחברות הייעוץ הסביבתי המובילות בעולם –SKM Enviros הבריטית. את תוויות המדידה וההפחתה (Carbon Reduction Label) מקבלת כיל מארגון ה Carbon Trust – אחד הארגון המרכזיים בסימון טביעת רגל פחמנית של מוצרים.
אלירון אקשטיין, כלכלן בכיר ומנהל טביעת רגל פחמנית בכיל, מציין כי "טביעת רגל פחמנית למוצר היא כלי כמותי ואמין למדידת יעילות סביבתית, המאפשר השוואה של מוצרים. שנית, מדידת טביעת הרגל הפחמנית מניעה תהליכים ניהוליים בתוך החברה ותהליך זה יוצר לחץ על כל שרשרת האספקה ומכניס יותר ויותר חברות ועסקים לפעילות סביבתית".
ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, טוען כי "תו הפחמן עדיין לא "עשה עלייה" לישראל, אך יצרנים ישראלים רבים, בעיקר כאלו העובדים עם תאגידי ענק בינלאומיים, כבר החלו למדוד את טביעת הרגל הפחמנית למוצריהם ולחומרי גלם שהם מייצרים". לדבריו, "התעשייה בישראל עדיין לא נדרשה למדידת טביעת רגל פחמנית של מוצרים, אך נראה כי יצרנים רבים מרימים את הכפפה באופן וולונטארי ומתחילים למדוד".
לפנייה לכתב/ת 
זיהום אוויר
צילום: רויטרס
מומלצים
