שתף קטע נבחר

צילום: רויטרס

מילון המשא ומתן: מקווי 67' ועד מפת הדרכים

החזון המדיני שהציג הנשיא האמריקני, ברק אובמה, בנאומיו האחרונים העלה מושגי יסוד במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. ynet מגיש לכם מילון מונחים שעושה סדר

נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, פרש בנאומיו האחרונים, במחלקת המדינה ובוועידת איפא"ק, חזון מדיני הכולל מושגי יסוד בתולדות הסכסוך והמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. ynet מגיש לכם מילון מושגים הכולל את המונחים המרכזיים הקשורים למשא ומתן.

 

מפת הדרכים . תוכנית מדינית מפורטת הכוללת מסגרות זמן ותאריכי יעד לפתרון כולל של הסכסוך הישראלי פלסטיני שהוצגה במסמך שפורסם באפריל 2003 על-ידי הנשיא ג'ורג' בוש ובהתבסס על נאומו מיוני 2002. התוכנית שאושרה על-ידי הקוורטט מתווה את פתרון הסכסוך בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון הפסקת טרור מצד הפלסטינים ומימוש של הסיסמה "נשק אחד רשות אחת". מצד ישראל, נסיגה צבאית לקווים טרם האינתיפאדה השנייה, הפסקת התנחלויות ופירוק מאחזים שהוקמו מאז מרס 2001. בשלב השני, שהוא שלב אופציונלי, אמורה לקום מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בהסכמת שני הצדדים, ובמקביל היה צריך להתקיים משא ומתן על הסדר קבע וכינוס של ועידת שלום בינלאומית. בשלב השלישי, שיישומו היה אמור להתבצע עד סוף 2005, חתימה על הסכם קבע שיוביל למדינה פלסטינית ובנוסף הסדר אזורי בין ישראל למדינות ערב.

 

מכתב בוש. מסמך שפורסם על-ידי הנשיא האמריקני באפריל 2004 ובאופן לא רשמי שימש כתמורה מדינית לתוכנית ההתנתקות. במכתב הכיר בוש בעובדה שישראל לא תחזור לגבולות 1967 ונאמר בו "יש להכיר במציאות שהשתנתה מאז". בנאומו בוועידת איפא"ק חזר למעשה הנשיא אובמה על ההתחייבות הזאת. המכתב קובע שבכל הסדר קבע הגבול ייקבע בהתחשב במציאות שנוצרה בשטח, כאשר הכוונה לגושי ההתנחלויות ובמשתמע - ישראל לא תידרש לסגת נסיגה מלאה לקווי ה-4 ביוני 1967 ותוכל לספח את גושי ההתנחלויות במסגרת של הסדר קבע. במכתב גם נידונה סוגיית הפליטים ונקבע כי זו תצטרך למצוא את פתרונה בתוך גבולות המדינה הפלסטינית, כלומר ללא מימוש של זכות השיבה לפליטים פלסטינים לתוך שטחי מדינת ישראל.


חזר על ההתחייבות של בוש. הנשיא אובמה בוועידת איפא"ק (צילום: AP)

 

קווי ה-4 ביוני 1967. קווי שביתת הנשק מ-1949. למעשה כל הקווים זהים כאשר קווי שביתת הנשק מ-1949 הם קווי הפרדת הכוחות עליהם ישראל הגיעה להסכמה עם ירדן, מצרים, סוריה ולבנון בתום מלחמת השחרור, וסומנו אז במפות הדיונים בירוק ולכן ידועים גם כ"קו הירוק" . ההתייחסות לקווי ה-4 ביוני 1967 התגבשה משום שהיו תיקוני גבול קלים ב-1951. אלו גם אלו הם קווי הגבול שהיו בטרם פרצה מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967. לאחר המלחמה קיבל האו"ם את החלטה מספר 242, החלטה חשובה הקובעת שעל ישראל לסגת משטחים שנכבשו בסכסוך האחרון. בשנים האחרונות הפלסטינים הפסיקו לדבר על יישום החלטה 242 שנוסחה על-ידי הבריטים בכוונת מכוון, מאחר שמוגדרת בה נסיגה משטחים ולא מהשטחים.

 

גושי התיישבות. מונח ישראלי שקיבל ביטוי פוליטי בתהליך אוסלו ב' בספטמבר 1995. ישראל יצרה גושים שהקריטריון היחיד שלהם היה הסמיכות הגיאוגרפית שלהם, ללא קשר לשיוך המוניציפאלי. הכוונה היא לגוש קדומים, גוש אריאל, גוש מודיעין עילית, גוש מעלה אדומים וגוש עציון. העמדה הישראלית טענה שבכל משא ומתן עתידי ובכל הסדר קבע השטחים האלה על מתיישביהם יסופחו לישראל. בגושים אלה חיים 85% מסך כל הישראלים המתגוררים מעבר לקו הירוק. הפלסטינים אומנם לא מכירים בגושים האלה, אבל הביעו נכונות לחילופי שטחים.


תסופח בכל הסדר עתידי. מעלה אדומים (צילום: רויטרס)

 

חילופי שטחים. התביעה הפלסטינית היא אחד תמורת אחד. ישראל, לעומת זאת, לא הציעה נוסחה כזאת מעולם למעט ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהכריז על כך במסגרת ועידת אנאפוליס, אבל בפועל נתן ערך גדול יותר למסדרון שיוקם במסגרת הסדר קבע בין עזה ליהודה ושומרון. העמדה הישראלית כפי שנוסחה על-ידי ראשי הממשלה ברק ואולמרט הייתה לספח מהגדה 6.5% בהם נמצאים גושי ההתנחלויות ולתת לפלסטינים בתמורה 5.8% משטחים הנמצאים בעוטף עזה, בקעת ערד, חבל לכיש ומאזור בקעת בית שאן, בנוסף על המסדרון שאמור לעבור בין נחל עוז ותרקומייה.

 

מתווה קלינטון. הוצע בדצמבר 2000 לאחר כישלון השיחות בקמפ-דיוויד ועל בסיסו נערך המשא ומתן בטאבה. על-פי ההצעה שהגיש הנשיא האמריקני ביל קלינטון לישראלים ולפלסטינים, ישראל תוכל לספח ללא חילופי שטחים 3% משטחי יהודה ושומרון ועוד 1-3 אחוזים עם חילופי שטחים, כששמונים אחוז מהמתנחלים יכללו בשטח שיוותר בידי ישראל. בנוסף, פליטים פלסטינים יחזרו רק לשטחי המדינה הפלסטינית כשזו תקום. ירושלים תחולק על-פי העיקרון הדמוגרפי, ותוובטח ריבונות פלסטינית על הר הבית וריבונות ישראלית על הכותל המערבי.

 

סוגיות הליבה. חמישה נושאים שבהצהרת העקרונות של תהליך אוסלו בספטמבר 1993 הוסכם שהדיון לגביהם יעשה במשא ומתן על הסדר הקבע: ירושלים (העיר העתיקה והמקומות הקדושים), גבולות, ההתנחלויות, הפליטים (זכות השיבה) והסדרי הביטחון.

 

בהכנת הכתבה סייעו תא"ל (במיל') שאול אריאלי, חבר הנהלת המועצה לשלום וביטחון, שכיהן בעבר כראש מנהלת השלום של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ועו"ד גלעד שר, שעמד בראש צוות המשא ומתן המדיני בקמפ-דיוויד והיה ראש לשכתו של ראש הממשלה ברק. שר מכהן כיום כיושב ראש תנועת "עתיד כחול לבן", הפועלת לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה
צילום: AP
הכיר במציאות. ג'ורג' בוש
צילום: AP
הציג מתווה. ביל קלינטון
צילום: איי פי
מנהל המו"מ לשעבר. עו"ד גלעד שר
צילום: שחר תמיר
ראש מנהלת השלום לשעבר. שאול אריאלי
מומלצים