תפילה במיידנק - בשלוש דתות
סביב להר האפר במיידנק ניצבו פלסטינים ומוסלמים אזרחי מדינות אויב - לצד יהודים ונוצרים, ונשאו תפילה מרגשת לזכר קורבנות השואה. תיעוד מרגע של דו-קיום ביום "הנכבה"
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
הם התכנסו ליד הקרמטוריום – מול הר אפור של אפר אדם, שהאדמה שבו קשה ואינה מצמיחה דבר. עדות יחידה לעשרות-האלפים, קהילות שלמות של יהדות אירופה, שמצאו את מותם בתאי הגזים הסמוכים. את הדממה שעטפה חתכו רק מילות התפילה שנשא הרב. שיח מוסלמי וכומר מקומי הצטרפו אליו, ויצרו מקהלת תפילות ביזארית ומרגשת כאחת. ואני חשבתי, אל מול זוועות השואה, שרק אחווה אנושית כזאת יכולה עוד לטעת איזו תקווה.
ללא דיונים פוליטיים
אל מלון קטן שבעיר לובלין הפולנית, התכנסו ובאו כחמישים ישראלים, פלסטינים, אירופים ואזרחי מדינות ערב, לשלושה ימים של ניסיון להראות שאפשר גם אחרת. דווקא בעיצומו של יום הנכבה, כאשר המדינה בערה, בחרו חברי המשלחת לדו-קיום לבקר במחנה ההשמדה מיידנק. על המשתתפים - גם מספר אזרחי מדינות אויב, שדרשו לא לפרסם שום פרט מזהה, ואף לא את שמות המדינות מהן הגיעו, מחשש לחייהם.
תפילה של שלוש הדתות על הר האפר במיידנק
את הכנס ארגן יהודה סטולוב – מנכ"ל עמותת המפגש הבין-דתי, והדיונים נסובו בעיקר על נושאים דתיים ונקודות השקפה של שלושת הדתות: יהדות, אסלם ונצרות. נושאים פוליטיים, אף שהיו, נאסרו לחלוטין לדיון: "המטרה היא להראות שהדת היא לא מחסום לדו קיום, אלא גשר לשלום" מסביר סטולוב. "דיון פוליטי הוא לא רלוונטי, משום שאף אחד מאיתנו לא הוסמך לייצג את מדינתו. כך שגם אם נשכנע אחד את השני, הדבר לא ישנה את המציאות. יחד עם זאת, יש לוויכוחים כאלה פוטנציאל נפיץ, משום שהם מעלים הרבה מאוד אמוציות ורגשות קשים.
"הרעיון הוא לדבר על נושאים אחרים - במקרה הזה דתיים - וכך, בלי לשים לב, לנהל דו-שיח ולהכיר אחד את השני. משטרים יכולים לעשות שלום, אך ללא תשתית מתאימה וללא תמיכה ציבורית רחבה - לא ייכון שלום אמיתי. לנו יש אחריות ליצור רשת של אנשים בין מדינות ועמים מסביבנו, שמשוחחים ובכך יוצרים את הבסיס עליו ניתן לבנות שלום".
מפגשים בין מתנחלים ופלסטינים
אחת המשתתפות הבולטות בכנס הייתה נדיה תותנז'י ממזרח ירושלים, שאחיה חמיס תותנז'י, נרצח בידי מחבלים יהודים באפריל 1985: "אחי היה נהג מונית, ונרצח ככה סתם, ללא סיבה", היא אומרת. "אחרי הרצח התכנסנו בבית וחשבנו מה לעשות. אחי רצה לנקום, אך אני אמרתי לו שזה לא יעזור, ואנו נאבד גם אותו. בסופו של דבר החלטתי, בעקבות הרצח, להקדיש את זמני להידברות בין שני העמים".
רב, שייח' וכומר מקומי נשאו תפילות
אחת המשתתפות, אזרחית מדינת אויב, סיפרה כי הגיעה עם רגשות מעורבים: "אני פה כדי לתת פתח לדיאלוג, אך יחד עם זאת, לא ניתן למחוק את כל הזיכרונות והטראומות. עד היום, כשאני שומעת רעש חזק או מטוס, אני חושבת שהישראלים חזרו לתקוף אותנו. זו זכותי להגן על המדינה שלי, אבל אני רוצה שלום. איני רוצה לגדל את ילדיי באזור מלחמה, לכן אני חושבת שצריך שינוי. אם המשטרים שלנו לא מסוגלים לדבר - האזרחים צריכים להתחיל את זה".
משתתפים שהגיעו ממדינות אויב חששו לחשוף את פניהם מחשש לחייהם. מצלמים את הזוועה במיידנק
ולודזימירז וסוקי, ראש עיריית לובלין, בירך את הבאים. מלבד הסדנאות נערכו ערבי תרבות בהם כל מדינה הציגה מייצג המאפיין אותה (הישראלים רקדו "יש לנו תיש" עם פלסטינים ובני מדינות ערב). התקיימו סיורים משותפים בעיר - ברובע היהודי שנחרב בידי הנאצים ובישיבת לובלין.
אגודת המפגש הבין-דתי הוקמה בשנת 2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. במשך העשור האחרון קמו 38 קבוצות ברחבי הארץ, 23 מהן פעילות כיום. כל קבוצה מונה בין עשרה לחמישים איש מדתות מעורבות, אשר נפגשים אחת לחודש, ועוסקים בדו-שיח על נושאים דתיים ומסורתיים.
בין הקבוצות קיימות שתי קבוצות פעילות של מתנחלים ופלסטינים המתגוררים במעלה אדומים, אבו דיס, גוש עציון והכפרים שסביב.
לפנייה לכתב/ת 
