האם עשיתם די עבור ירושלים?
לפני שאתם ממהרים לוותר על ירושלים לטובת אויבנו, האם חייתם בה ויצרתם בה? התמזל מזלי שבתעודת הלידה של בתי הבכורה נרשם "מקום הלידה - ירושלים"
אני זוכר עצמי עומד מול חומות העיר העתיקה במבט השתאות ויראה. הייתי ילד קטן בטיול בית ספר, שכאילו הגיע לעולם אחר. לא יכולתי להבין אז את המשמעות האדירה שהיתה לאבני ירושלים הבוהקות. המשמעות העמוקה של קיום יהודי בן אלפי שנים בעיר הקודש לא היתה ברורה לי, אבל הרגשתי שהגעתי הביתה.
זו ההרגשה שהביאה אותי לחיות בירושלים בתקופת הלימודים. לא העזתי לחשוב על שום אפשרות אחרת. במשך אלפי דורות חלמו אבותיי על ירושלים והזכירוה בתפילותיהם מבוקר עד ערב ובכל חגי ישראל. חורבן בית המקדש השני הוזכר ועודנו מוזכר בכל חתונה יהודית ("אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני"), להעיד כי גם בשמחות הגדולות ביותר, עם ישראל יזכור את ארץ מולדתו ואת לב לבה - ירושלים. היה זה אחד הרגעים המרגשים גם בחתונתי.
לאורך כל הדורות חיו יהודים בירושלים. היה זה מיעוט סגור מאחורי חומות גדולות שהגנו עליו מן הסכנות בחוץ. חומות מונטיפיורי במשכנות שאננים הן עדות ליציאה מהן. לאחר קום המדינה סבלה ירושלים משלטון וכיבוש ירדני זר והשכונות היהודיות בסמוך לחומות העיר העתיקה חיו תחת מתקפות וירי ירדני. ורק לאחר מלחמת ששת הימים, עת שוחררה ירושלים מעול הכיבוש הזר והשופר חזר לקרוא בהר הבית, יכלו היהודים (ואיתם כל בני הדתות השונות) לחזור ולחיות בה.
מי שחי בירושלים יודע שאין זו משימה קלה. עיר המייצגת היסטוריה של שלוש הדתות המונותאיסטיות אינה יכולה להיות פשוטה, והיא מכילה פסיפס אנושי בלתי אפשרי, היוצר מכלול אחד - עיר קודש ואמת.
כיום, יש יהודים רבים המתכחשים לעברם ולעמם, ופונים לעבר ערכים אוניברסליים. אלה מתכחשים להקרבה של דור המייסדים, ופונים לערכים זרים. הנה קמים אחינו וללא בושה קוראים לעזוב את ירושלים, לוותר על עיר בירתנו, לחלקה. מי שמוכן לוותר בכזו קלות על ירושלים, עליו לעשות חשבון נפש עמוק. מי שמתרץ תירוצים מדוע יעזוב את ירושלים מכיוון ש"הא ודא" לא נראה לו, או לוותר עליה לטובת האויב, ראוי שיפתח ספר היסטוריה וילמד דבר או שניים על עברה, על עברנו.
בכל דור ודור היו בקרב היהודים מי שידעו להפנות עורף לעם ישראל. וגם בימינו יש נפולת של נמושות, המנסות להתייפייף לעמי העולם ושוכחות את עמם וארצם. יודעים לדאוג לזכויות זרים על חופי תל-אביב או לזכויות מחבלים, אבל שוכחים את עמם ואת בירת ישראל הנצחית.
כל יהודי ויהודיה בדורנו חייבים לשאול עצמם האם עשו די בשביל ירושלים. האם חיו את ירושלים, האם יצרו בה ובנו אותה והפיחו בה רוח יהודית. עלינו לזכור כי התמזל מזלנו להיות הדור הריבוני הבונה בירושלים.
לפחות אני יכול להיות גאה בכך שלאחר אלפי שנות גלותי וגלות משפחתי, אחרי אלפי שנות רציחות, רדיפות ופוגרומים שעברו על משפחתי - נולדה בתנו הבכורה, ובתעודת הלידה שלה רשום: "מקום הלידה - ירושלים".
אדי יאיר פריימן, חבר הדור הצעיר בליכוד ויועץ לשר יוסי פלד
