שתף קטע נבחר

יריב עם גלימה: להתמודד עם עו"ד - ולנצח

מהם רזי המותר והאסור בחקירה נגדית ואיך לא ליפול במלכודות שטומנים לנו עורכי הדין. המדריך שיגרום אי נחת לרבים מהם

רבים מאיתנו ימצאו עצמם לפחות פעם אחת בחייהם ניצבים ליד שולחן העדים בבית המשפט. בין אם מדובר בעדות לגבי תאונת דרכים בה היינו מעורבים או בין אם בשל סיבה אחרת, המשותף הוא כי עו"ד של הצד השני ינסה, במסגרת החקירה הנגדית שהוא מבצע, להערים עלינו ולהוליך אותנו במילותינו על מנת להשפיע על תוצאות המשפט.

 

 

במקרים רבים, המשמעות של השפעה על תוצאות המשפט הינה הפחתה של גובה הפיצוי הכספי המשולם למבוטח או אף שלילתו לחלוטין.

 

חוסר ההבנה של העדים לגבי המניפולציות שמופעלות עליהם משחק לידי עורכי הדין, שמספרים כי החקירה הנגדית היא החלק המהנה ביותר במקצוע - הנאה הנובעת מההצלחה להוביל את העד לאמת המקובלת עליהם, תוך שימוש בטקטיקות ואסטרטגיות מתוחכמות.

 

מהם רזי המותר והאסור בחקירה הנגדית ומהן המלכודות העיקריות שטומנים לנו עורכי הדין. מדריך חשוב שפרסומו צפוי לגרום אי נחת לרבים מהם.  

 

"חסימת יציאות"

אחת מהדרכים המוכרות ביותר באמצעותן מתמודד העו"ד עם עד שמתחמק ממתן תשובה קונקרטית לשאלה, הינה "חסימת יציאות", כלומר: מלאכת צמצום תשובות באופן אלגנטי, תוך "דחיקת העד לפינה". כך למשל, קורה במקרים רבים, בהם התובע הינו נפגע בתאונת דרכים שהגיש תביעה כנגד חברת הביטוח, בה נכתב כי הוא איבד את כושר עבודתו באופן זמני.

 

מנגד, העו"ד מטעם חברת הביטוח, מחזיק בידו צילומים בהם נראה העד התובע עובד במלוא המרץ. העו"ד המיומן, לא ימהר לשאול את התובע מדוע הוא משקר ואינו מודה בכך כי הוא עובד, מאחר שהוא לוקח בחשבון כי עד מתוחכם עשוי להשיב לו : "כן, אבל חשבתי שאתה מתכוון לעבודה מלאה ולא לעבודה של שעתיים ביום", או, "לא חשבתי שהתכוונת לעבודות התנדבות".

 

לפיכך, העו"ד יצמצם באופן הדרגתי את מרווח התמרון של העד באמצעות הצגת שאלה כגון : "נכון שכשאמרת שאתה לא עובד התכוונת גם לא לעבודות התנדבות?". העד, שלא מבחין כי הלולאה מתהדקת סביב צווארו ישיב בחיוב , ורק לאחר מכן ישאל אותו העו"ד "נכון שכשאמרת שאתה לא עובד התכוונת גם לא עבודות לפי שעות?". בשלב זה, סונדל העד ועורך הדין יציג בפניו את התמונות ויאירו במלוא מערומיו. 1 :0 לעו"ד.

 

העו"ד לא מאפשר לעד "לשפץ" את תשובתו

עורכי דין נוטים לרב שלא לחזור על שאלה שהם כבר קיבלו עליה את התשובה שרצו, על מנת שהעד לא יוכל "לשפץ" את תשובתו. לכן, ככל שהעד נזכר שסיפק תשובה חלקית, ועורך הדין הספיק לעבור בינתיים לשאלה הבאה, מוטב לו לחפש את ההזדמנות להשלים את התשובה במסגרת שאלה אחרת. אף אם ביהמ"ש מפציר בעד לענות לשאלה הספציפית, שהרי זה טבעה של החקירה הנגדית, יש להסכים לכך בנימוס אולם בשאלה הבאה, ניתן לחזור ולנסות שוב. בפועל, נמוכים הסיכויים שביהמ"ש ישים לב לכך גם אז.

 

"העד כקרדום לחפור בו"

כחלק מהטקטיקה של עורכי הדין, הם נמנעים מלשאול את העד שאלות עובדתיות, ושואלים סתם שאלות רטוריות או כאלו,שהתשובות עליהן אינן בידיעת העד. למשל, נפגע בתאונת דרכים שחזר לעבודה לאחר שמנהלו הישיר התחשב בו והתאים את סביבת העבודה שלו לנכותו, אולם מנהל חדש עלול לסרב להמשיך ולספק לו את אותם התנאים ולפטר אותו. עוה"ד יכול לשאול בחקירה נגדית "האם גם המעביד הבא יתחשב בתובע?" בשאלה כזו אין כוונה לקבל תשובה, כי אם להשתמש בו כקרדום לחפור בו בכדי להגיע אל לבו של השופט ולקנן במוחו את המחשבה שאכן עתידו של הנפגע אינו מובטח להיות תמיד "סוגה בשושנים". במקרה כזה על העד לפנות לביהמ"ש ולבקש ממנו שלא לענות על השאלה, שכן התשובה היא בגדר הערכה בלבד.

 

"התשובה שתיטיב עמי"

לעדים רבים יש את הנטייה לחפש את הקאט'ש בכל שאלה ובמקרים בהם הם סוברים שהתשובה תכשיל אותם, הם מספקים תשובה שאינה תואמת את פני המציאות. עורכי דין צופים את אי הנוחות שתגרם לעד ממתן תשובה מדויקת. ואוספים אינפורמציה שתסתור את התשובה שתבוא.

 

כך למשל, אחות שמעידה מטעם בית החולים בתיק רשלנות רפואית במסגרתו ניתן, לכאורה, מינון גבוה מדי של תרופה מסוימת. העו"ד הפיקח יציג שאלה פשוטה לעדה: "נכון שחזרת על המעשה הזה גם לאחר האירוע המסוים?". האחות, שתחשוש כי תשובה חיובית לשאלה זו תסבכה עוד יותר, תשיב: "לא".

 

בשלב זה, יציג העו"ד בפני בית המשפט תצהיר של רופא בבית החולים, על פיו המינון שניתן לחולה זו, הינו עדיין בגדר פרקטיקה מותרת. האחות, שרצתה לעזור לבית החולים, עשתה את ההיפך והעמידה בסימן שאלה גם את אמינות הממונים עליה.

 

"דחיית סיפוקים"

אף שעו"ד מחזיק בידו מסמך או מידע כלשהוא, הוא לא ימהר להציגו, מבלי שימנע ראשית כל את האפשרויות של העד לספק לביהמ"ש הסברים. כך למשל, אם בידי עו"ד קלטת, בה ניראה התובע עובד במקומות עבודה שונים לאחר תאונת דרכים ב-2007, אולם העד יכחיש שעבד במקום עבודה אחד, ורק לאחר מכן עורך הדין ימהר להציג את הקלטת, יכול שביהמ"ש יתרשם מכך, ויכול שהוא יאמין להסברי העד כי הוא פשוט שכח. לפיכך, עו"ד מיומן, עוד לפני שיתפתה בהצגת הקלטת, ידחה סיפוקים, וישאל את העד לגבי כל מקומות העבודה הנראים בקלטת, ורק אז יציג אותה. במצב שכזה, נמוכים הסיכויים כי בית המשפט יתרשם כי מדובר בעד דובר אמת.

 

"תשובה אחרת במקום אחר"

רופאים, אדריכלים, רואי חשבון ובעלי מקצועות חופשיים, מייעצים במסגרת פורומים. וכך, עלול להיווצר מצב בו יתברר כי המומחה, כתב תשובות לשאלות דומות בפורום אותו הוא מנהל, שעומדות בסתירה מהותית לאמור בחוות הדעת מטעמו. כך למשל, אם רופא מגיש חוות דעת לביהמ"ש ומגן על בית חולים למרות שברור שבית החולים התרשל,

שאם הוא יטען שסיבוך המסוים שאירע הוא תוצר נדיר של הניתוח ועל כן בית החולים לא הסביר אודותיו לפציינט, ויתברר כי בפורום הוא "ניגן מנגינה שונה", גדולים הסיכויים כי עו"ד יעמת אותו עם המידע.

 

העצה אינה רלוונטית רק למומחים, קרו כבר מצבים בהם חוקרי הביטוח הציגו לבית המשפט צילומים של התובע מהפייסבוק מבצע סקי מים בעוד שהוא טוען כי איבד כליל את כושר הליכתו. לכן, גם לעדים שאינם מומחים, כדאי לבדוק היכן מסתתרות תשובות נוספות לשאלות דומות.  

 

"ניצול חוסר הידע של העד"

ביצוע פעולות המטרידות את העד או כאלו שנתפסות כניסיונות להלך עליו אימים, אסורות. לעומת זאת, עו"ד נוטים להערים על העד וגורמים לו לאבד את הביטחון העצמי.

 

כך למשל, שמאי רכב שמעיד בתביעת ביטוח כי אין להפחית מהסכום בגין "ירידת ערך". שאלה ישירה לעד כגון "מה, אתה רוצה להגיד לי שלא כתבת בעבר בנזק דומה חוות דעת ובה קבעת שראוי להפחית בגין ירידת ערך"? תשאיר את תשובת העד על כנה. עו"ד נבון יציג את השאלה בוורסיה שונה, למשל כך, "לו אבקש מביהמ"ש צו לעיון בכל חוות הדעת שכתבת בעבר, לא אמצא בהן קביעה מנוגדת"? השוני בהצגת השאלה עשוי לגרום לעד לחשוש שמא אכן יינתן צו שכזה, ולכן הוא ינסה "לשפץ" את תשובתו באופן המתקרב להסכמה עם השואל.

 

"פוליגרף"

תוצאת בדיקה בפוליגרף אינה מהווה ראייה קבילה בבית המשפט, אלא אם הצדדים יסכימו אחרת. חרף זאת, עו"ד מיומנים, מודעים היטב לעובדה כי גמגום של העד בעת שהוא משיב האם הוא מסכים להיבדק בפוליגרף, כל שכן אם מדובר בתשובה שלילית סתמית, יכולה להקרין על אמינותו. מנגד, מתן תשובה שלילית, אך מנומקת בסגנון, "שמעתי שהמכשיר לא מדויק", צפויה להתקבל בהבנה.

 

"התאמת השפה לעד"

במשפט האזרחי, העד אמור לרשום את עדותו במסגרת תצהיר במשרד עורך הדין, ובבימ"ש הוא רק נחקר נגדית על תוכן התצהיר. בפועל, עורך הדין הוא שמכין את התצהיר לעד, ולכן לעיתים לעד אין מושג קלוש מהו פירושו של המושג המופיע בתצהיר עליו חתם. העד יודה שלא הוא כתב את התצהיר והודאה כזו תקעקע את האמור בו ותיתן משקל מופחת לעדותו. לכן, קראו את התצהיר בהמילים בותואמות את כושר הביטוי שלכם.

 

נהוג לומר כי מי שאומר את האמת אין צורך שיזכור דבר, אולם נסיון החיים מלמד שלעיתים האמת משתמעת לשתי פנים. לכן, הכרה של טקטיקות בחקירה נגדית, גם אם היא לא תעזור להתמודד עם החקירה המעיקה, היא לפחות תפגום ביכולת של עורך הדין ליהנות ממנה. גם זה סוג של קתרסיס.

 

הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני נזיקין, רשלנות רפואית ותעבורה. http://www.orendin.com  

פורסם לראשונה 04/06/2011 17:17

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עו"ד אורן בושרי
צילום: יוסי שליו
מומלצים