שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ח"כ יקר, חוק חזקת הגיל הרך גזל ממני את בתי
    לא מסוגל להבין למה בייביסטר, או בן זוג מזדמן, יכולים לשהות במחיצתה מתי שהם רוצים, בעוד אני, אבא שלה, שגידל אותה באופן מלא במשך ארבע שנים וממשיך לכלכל אותה, יכול לראותה רק לזמנים קצובים. אנא, בטלו את חוק חזקת הגיל הרך
    חבר כנסת יקר, אני כותב לך מתוך אמונה שלמה שתפקידך ופעולותיך עשויים לשנות ולעזור לי לקבל את בתי ואת הורותי בחזרה. בבקשה, תשקיע כמה דקות מזמנך על מנת לקרוא את סיפורי האישי, שלצערי נוגע להרבה אבות במדינת ישראל.

     

    בואו לדבר על חוק חזקת הגיל הרך גם בפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    אני בן 34, מהנדס תוכנה בהשכלתי, עובד בתפקיד בכיר בחברת הייטק מזה כ-14 שנים. משפחתי מבוססת ושורשית. מספר שנים התגוררתי בארצות הברית, שם נולדה בתי, היום בת שבע. לפני כשלוש שנים , עם חזרתי לארץ, בחרה אשתי לסיים את קשר הנישואין בינינו. מסתבר שבחירתה לעשות זאת, במפתיע, דווקא בישראל, אינה בכדי. כאן, במדינת ישראל, לפרק משפחה זה קל, ועוד יש הטבות!

     

    בתי היתה אז בת ארבע. עמדו בפני שתי אפשרויות:

     

    1) להילחם על בתי היחידה שגידלתי במסירות במשך ארבע שנים: לערב גורמי רווחה שונים (עובדים סוציאליים, פקידות סעד, פסיכולוגים, עורכי-דין וכו'), להקציב תשלומי עתק לגורמים הנ"ל, להפקיר את הילדה לטיפול בליווי דו"חות, מעקבים, חוות דעת וכיוצא באלה, שאינם מנת חלקו של ילד 'רגיל' (הכי כואב). לדעת שעקב "חוק חזקת הגיל הרך", הסיכוי לזכות במשמורת משותפת ולהיות חלק משמעותי בגידולה של בתי באותן שנים הוא אפסי.

     

    2) ללכת בדרך של פשרה, לוותר על חוויית הגידול של בתי, לחיות בשיתוף פעולה עם אמה כדי שנוכל לגדל את ילדתנו עם הכי פחות נזקים, להתראות איתה פעמיים בשבוע במשך ארבע שעות כל פעם ובכל סוף שבוע שני.

     

    האפשרות השנייה היתה ברירת המחדל, ולפיה התנהלתי, אף על פי שלא טובתה של בתי במתכונת זו. כשמלאו לבתי שש שנים, ביקשתי להיות נוכח בחייה כמשמורן משותף. זו טובת הילדה שיהיה לה אבא אם לא במשרה מלאה, לפחות 50 אחוז מהזמן. ואני מעיד על עצמי שכאבא אני יכול להעניק לבתי הרים וגבעות, שרק אבא יכול לתת.

     

    שלוש שנים אני במצב שבו בהיותי הורה לא משמורן משותף לבתי, ומתוקף חוק חזקת הגיל הרך, לפיו באופן אוטומטי הילדה נשארת אצל אמה ומתנתקת מאביה, הבת שלי הפכה כלי מיקוח אכזרי להוצאת כספים וכלי ניגוח של יצר נקמנות והרסנות, וכל זה, לצערי הרב, במסגרת ובחסות החוק.

     

    אחד המסרונים שקיבלתי מאמה: "תבין טוב, הבת במשמורת שלי, מה לעשות שבמדינה שלנו יש חוקים, והחוק הוא לטובתי, הבת שלי היא שלי, והתפקיד שלך לעמוד בהסדרי הראייה שאני קובעת, ואתה צריך לשלם מזונות ברור???".

     

    מהר מאוד הבנתי, שמתוקף חוק חזקת הגיל הרך והגדרות של משמורן, אני בעצם מאבד את הזכות הטבעית שלי לגדל את הבת שלי, לפחות באופן שווה כמו אמה. לצערי, אמה שלה למדה את ה"טריק" שקיים במדינתנו.

     

    אני לא מסוגל להבין, בהיגיון הכי בריא, למה בייביסטר, או בן זוג מזדמן, או חברים כאלו או אחרים, יכולים להיות, לגדל, לחנך, ולשהות במחיצת ילדתי מתי שהם רוצים, כמה שהם רוצים, איך שהם רוצים. לעומתם, אני, האבא שלה, שגידל אותה באופן מלא במשך ארבע שנים, שממשיך עד היום לכלכל אותה, יכול לראות אותה רק פעמיים בשבוע, במשך ארבע שעות וכל סוף שבוע שני. וגם זה רק אם האם מסכימה לכך.

     

    נגזר על דור שלם של ילדים לגדול ללא שני הורים

    בעקבות חוק חזקת הגיל הרך וההגדרה של 'הורה עיקרי' או 'משמורן', לקחו ממני את הזכות לגדל את הבת שלי. וכמובן, שותפים לי עוד אלפי אבות. נגזר על דור שלם של ילדים לגדול ללא שני הורים.

     

    אני מתנדב בעמותה שתומכת בנערים שלא זכו לסביבה תומכת ואוהבת ע"י שני הוריהם. נערים אלה, בשנות העשרה לחייהם, חווים תסכול רב של נטישה, פחד, וחוסר אונים לעומת ילדים אחרים - זה הדור שאנחנו מגדלים. אני רואה את זה מול העינים שלי יום יום.

     

    למיטב ידיעתי, הוקמה לפני מספר שנים ועדת שניט, הממליצה בחום על ביטול לאלתר של 'חוק חזקת הגיל הרך', מאחר שילדים זקוקים גם לאבא וגם לאמא. לא סתם ישנם אבות ש"נוטשים" את ילדיהם – הם חסרי אונים וחדלי כוח במלחמת ההתשה הזאת. אבות שאינם רוצים לשים את ילדיהם במרכז המריבה.

     

    החוק הנוכחי מאפשר לאמהות לעשות כרצונן בעתיד ילדינו. האבות, מצד שני, בוחרים לא פעם להתנער מאחריותם. גברים גרושים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מסתפקים בתשלום מזונות גבוה, ובכך רוכשים שקט מעשייה וממאבק למען עתיד טוב יותר. שקט מדומה, כדי לא לגעת בכאב ובתסכול הרב.

     

    בקשתי אליך חבר כנסת יקר, אנא, פתח את ליבך למתרחש בחברה הישראלית. אין שוויון מוחלט, אני מסכים. לצערי ולשמחתי, אנחנו כחברה עושים הכל על מנת לקדם את מעמד האשה בישראל, את מעמד הקהילה ההומולסבית בישראל, העובדים הזרים, ערבים, בני מיעוטים אחרים. אבל מה עם ילדה בת ארבע שחווה פירוק משפחתי, ובחסות חוק לוקחים לה את אבא שלה?

     

    אנא, הגש הצעת חוק מסודרת, כדי לבטל את חוק חזקת הגיל הרך. אנא, ראה מול עיניך את בתי, שתזכה בסביבתה לחוות את אביה באופן חוקי וטבעי, ללא מלחמות מיותרות.

     

    ולסיום, חבר כנסת יקר, עצום את עיניך, דמיין את ילדיך שלך, מגדל אותם, משחק עמם, מחנך אותם, מלביש אותם כל יום לגן או לבית הספר, ולפתע הם נלקחים ממך, ואתה זכאי לראותם רק בשעות ובימים קבועים, ללא אפשרות של חריגה. איך תרגיש? מה תעשה? למי תפנה? האם תלחם? האם תתפשר?

     

    בבקשה עזור לי ולנו להסיר את אחת העוולות הקשות ביותר בחברה הישראלית, תנהיג ותוביל מהלך של שוויון בין המינים, למען עתיד ילדינו!

     

    >>> משפחה במשפט - גירושים, מזונות, משמורת, הסדרי ראייה

     

    בקשה מיוחדת מהעורכת:

    השמצות ארסיות בין המינים אנחנו קוראים, למרבה הצער, בתגובות לטורים אחרים. הפעם, כיוון שיש כאן מאמץ קונקרטי לעשות שינוי, אולי כדאי לנסות להיות בצד אחד, בלי קשר למיגדר, ולפעול בצורה הגיונית כדי לקדם שוויון. ובכל מקרה - לשמור על תרבות הדיון.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ח"כ יקר, חוק חזקת הגיל הרך גזל ממני את בתי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים