חופש עם הילדים? הכל תלוי ברצון הטוב של הבוס
חושבים שתמיד אתם קובעים מתי לצאת לחופשה? מסתבר שהמעסיק יכול לאלץ אתכם לצאת לחופשה כפויה תוך הודעה מראש. אם תרצו חופש במועד אחר, אולי הבוס יתחשב בכם
החופש הגדול בחטיבות הביניים והתיכונים התחיל אתמול (ב') ובתחילת יולי יצאו כלל תלמידי בתי הספר והגנים לחופשה בת חודשיים. בתקופה זו רבים מההורים לוקחים ימי חופש ממקום עבודתם - בין אם בשביל לבלות עם ילדיהם בבית ובין אם בשביל לנסוע לחופשה משפחתית.
שיא ניצול ימי החופש מהעבודה חל בסוף חודש אוגוסט - אז מסתיימות הקייטנות השונות. הורים רבים נוטים לנצל את ימי החופשה שלהם לחופשה שנתית מרוכזת של שבועיים-שלושה כדי להיות עם הילדים.
אך לא הכל תלוי בהורים עצמם: יש מקומות עבודה שמוציאים את העובדים לחופשה מרוכזת במועד זה. מצד שני, יש מקומות עבודה שבהם העובדים חייבים לעבוד - בתי מלון או אתרי בילוי משפחתיים.
שאלות רבות עולות מהצורך בימי החופש בתקופה זו: האם המעסיק רשאי לקבוע עבור העובד מה יהיו מועדי החופשה? האם המעסיק רשאי לקבוע ימי חופשה מרוכזים לכלל העובדים? מה גורלם של עובדים ללא יתרה מספקת של ימי חופשה שנכפתה עליהם, ומה קורה אם המועד שקבע המעסיק לחופשה מרוכזת לא נוח לעובדים מסוימים? והאם בכלל ניתן לצבור ימי חופשה ולהעבירם לשנה הבאה?
עו"ד נעמי לנדאו, מומחית בדיני עבודה, המייצגת ארגוני עובדים מסבירה: חוק חופשה שנתית, שהוא חלק מחקיקת המגן על העובד, נועד לאפשר לעובד לצאת לחופשה ולשהות בחברת בני משפחתו וחבריו, כדי שיאגור כוח להמשך עבודתו - ולא ייאלץ להפסיד משכרו בשל כך.
הסמכות לקביעת מועדי יציאה לחופשה בכלל וחופשה מרוכזת בפרט, הינה בידי המעסיק וזאת תוך כדי הפעלת שיקולי דעת סבירים ומידתיים. לנדאו מציינת כי "המעסיק צריך לקחת בחשבון שחלה חובה עליו לאפשר לעובד ליהנות מחופשה רצופה בת לפחות שבעה ימים מדי שנה".
האם ניתן לחייב את העובד לצאת לחופשה בתאריך מסוים?
"ככלל, המעסיק הוא בעל הסמכות לקבוע את מועד החופשה של העובד, בכפוף להוראות החוק בדבר משך החופשה וזמן ההודעה מראש בדבר החופשה", אומרת לנדאו. "כמובן, כי על החלטת המעסיק להיות סבירה ומידתית, תוך התחשבות ברצון העובד. אולם אין הדבר גורע מסמכותו של המעסיק להחליט על מועד החופשה".
"בהתאם לכך, במקרה בו מעסיק מחליט כי על העובד לצאת לחופשה, על העובד למלא אחר ההוראה ולצאת לחופשה. אם יבחר העובד בכל זאת להתייצב לעבודה, לא יהיה זכאי לשכר בעבור עבודה בימים אלה, אלא לתשלום דמי חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית שלו".
"על פניו, התייצבות עובד במקום העבודה במהלך ימי החופשה (כלומר, לא קיבל את הנחיית המעסיק) אינה מהווה עילה לפיטורים אך עדיין ירדו לעובד ימי חופש, אולם הדבר תלוי באופי העבודה ובנהלי מקום העבודה. כמובן שבעת פיטורים, זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים".
חופשה מרוכזת
באם מקום העבודה אירגן חופשה מרוכזת לעובדים, אם ניתנה על החופש הודעה מראש, היא תהיה על חשבון ימי החופש של העובד. יחד עם זאת, לנדאו מציינת כי "על מעסיקים לשים לב, כי לא ניתן לכפות על עובד, שיתרת ימי החופשה שלו אינה מספיקה, לצאת למלוא ימי החופשה המרוכזת – משמעות הדבר היא פגיעה לא חוקית בשכרו של העובד".
נציין כי מספר ימי החופשה לה זכאי כל עובד נקבעת ונמדדת בהתאם לוותק שנותיו של העובד במקום העבודה ולמספר ימי העבודה אותם הוא עובד בשבוע. כל עובד זכאי לנצל את מלוא ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי, ואף זכאי הוא לניצול ימי החופשה בצורה רציפה.
חשוב לציין, כי ככלל ימי חופשה שנתית אינם ניתנים לצבירה אך יחד עם זאת קובע החוק כי רשאי עובד לקחת שבעה ימי חופשה לפחות בשנה, ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
חרף העובדה כי על ימי החופשה להיות ימים רציפים, רשאי המעסיק באישור ועד העובדים (במידה שאין ועד במקום העבודה, באישור פרטני של כל עובד ועובד) לפצל את ימי החופשה למספר תקופות חופש, ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים רצופים.
לפנייה לכתב/ת 
