מדריך הזכויות: למתחתנת, למתגרשת ולחד-הורית
מדור חדש באתר לאשה: זכויות נשים בכל התחומים. והפעם: מתי מותר להינשא בישראל? מה קורה עם הנכסים שלך מלפני הנישואים? מה מגיע לך אם את מתגרשת והופכת לאם חד-הורית? מה תעשי אם בעלך לא משלם לך מזונות כקבוע בחוק?
הגיל שאפשר להתחיל
- את יכולה להינשא רק אחרי גיל 17. אם את צעירה יותר, חוק גיל הנישואים מחייב אותך לבקש מבית משפט היתר וגם להסביר לשופטים מהן הסיבות שבגללן את ממהרת להינשא.
- את יכולה להיות ידועה בציבור של מי שאת אוהבת, בתנאי שאת חולקת עימו מקום מגורים ושותפה עימו במשק הבית, במשך כל ימות השבוע. כשאת מקיימת מערכת יחסים מחייבת כזו, חוק יחסי ממון קובע שמחצית מהרכוש שאתם צוברים במהלך החיים יחד שייך לך. כדי למנוע בעיות בעתיד, כדאי לך לחתום איתו על הסכם ממון שיבהיר וימסד את היחסים ביניכם.
בעלת ממון מוסיפה המון
- אם צברת רכוש לפני שאת ממסדת את מערכת היחסים, מומלץ להכין הסכם חיים משותפים או הסכם ממון. בהסכם כזה, שכדאי לאשר אותו בבית משפט, בבית דין דתי, בפני עורך דין או בפני נוטריון, אתם מציינים את מחוייבויותיכם ההדדיות וכוללים גם את הזכויות והחובות לגבי הילדים והמזונות.
- חשוב שתדעי כי על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כל הרכוש שנצבר אחרי הנישואים או תחילת החיים כידועים בציבור הוא משותף. גם אם השם הרשום על חוזה רכישת הדירה, על חשבון החיסכון או על קרן הפנסיה אינו שמך. הכנת הסכם ממון מפורט וחתימה עליו מבטיחות שכל רכוש שירשת או שצברת לפני הנישואים, יישאר שלך בלבד.
- אם את רוצה, לאחר לכתך לבית עולמך, להעביר את רכושך לילדיך, או לקרובי משפחתך או לתרום אותו לאדם או לגוף אחר, חשוב להכין צוואה, בהתאם לכללי חוק הירושה. מסמך כזה מבהיר בדיוק למי יעבור רכושך לאחר מותך, חוסך בהוצאות עתידיות מיותרות ומונע הרבה מחלוקות וכאבי לב.
כשאת מתגרשת
* את יכולה להגיש תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. הבחירה באחד משניהם בדרך כלל משפיעה על מהירות הטיפול בתביעה, על גובה דמי המזונות שיפסקו לך ולילדיך, על האווירה במהלך הדיונים וכמובן גם על משמורת הילדים. מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום, לפני שמחליטים לאן לפנות.
* אם נישאת בחתונה יהודית, הכתובה היא מסמך משפטי. אם בחרת להתגרש, זכותך לדרוש את מלוא תשלום סכום הכתובה שעליו חתם בן זוגך.
* אין צורך להיבהל מבן זוג שמאיים להפסיק לעבוד, כדי לא לשלם לך ולילדיך דמי מזונות. שופטי בתי המשפט לענייני משפחה ודייני בית הדין הרבני כבר מכירים את הטקטיקה הזו ולכן הם מחשבים תשלום דמי מזונות בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות והיקף הרכוש וגם דורשים תלושים מ- 12 חודשי משכורת אחרונים. שימי לב : אם בן הזוג מאיים עליך בהתפטרות, תעדי את האיומים האלה (במצלמת וידאו או בעזרת מכשיר הקלטה), והציגי את הראיות לשופט/דיין.
* לפי חוק יחסי ממון זכותך לקבל 50 אחוזים מכל מה שמגיע לבן זוגך ממקום העבודה (למשל זכויות פנסיה, פיצויי פיטורין, תגמולי פרישה, פוליסת ביטוח חיים, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות) בתמורה לעבודתו בתקופת חייכם המשותפים. בהסכם הגירושים חשוב לציין שאת תקבלי את חלקך ברגע שהנכסים האלה יהפכו לנזילים. חשוב להבהיר שלא מדובר בזכויות ובהטבות שנצברו לפני או לאחר הפירוד והגירושים.
* אם נפסקו לך ולילדיך מזונות, אך את לא מקבלת את הכסף המגיע לך, זכותך לפנות להוצאה לפועל או לבקש קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (אי אפשר גם וגם). חוק המוסד לביטוח לאומי מאפשר לשלם לך את קצבת המזונות במשך שנה לכל היותר ובמקביל להתחיל בהליכי גביה מהחייב. כדאי שתדעי שהמוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום שמופיע בתקנותיו או את הסכום שנפסק על ידי השופטים/הדיינים (הנמוך מביניהם).
כשאת מגדלת את הילדים לבד
- כשאת היא ההורה היחיד המגדל את ילדיך, חוק משפחות חד הוריות קובע שמגיעים לך לקבל סיוע במימון שכר הדירה או הלוואת מדינה לדיור, בתנאים נוחים. הנחה בחשבון הארנונה (עד 20 אחוזים, בהתאם להחלטת הרשות המקומית בה את מתגוררת) וגם באגרת הטלוויזיה (50 אחוזים).
- פקודת מס הכנסה קובעת שמגיעה לך נקודת זיכוי נוספת במס הכנסה. כדי להנות מההטבה הזו עליך למלא טופס 101 ולמסור אותו למעסיק.
- כשיש לך ילדים בני 6 עד 14, שאת מגדלת לבד, מגיע להם לקבל בכל תחילת שנת לימודים "מענק לימודים". מגיל 6 עד 11 גובה המענק הוא 1,468 שקלים. מגיל 12 עד 14 גובה המענק הוא 816 שקלים.
חוק הסיוע המשפטי מאפשר לך לקבל בלשכה לסיוע משפטי יעוץ בנושאים כמו מעמד אישי, דיני עבודה, זכויות דיור, הוצאה לפועל ועוד.
מי יכול לעזור?
* שפע מידע משפטי מובן, מעודכן ואיכותי. אפשר למצוא באתר www.kolzchut.org.il
* קו לעובד – הגנה על זכויות עובדים. טלפון 03-6883766 עוד פרטים אפשר למצוא באתר www.kavlaoved.org.i
* עמותת ידיד-מרכזי זכויות בקהילה, טלפון 02-6790710. עוד פרטים באתר www.yedid.org.il
* מען- עמותה לסיוע לעובדים. טלפון 04-6020680. עוד פרטים באתר www.wac-maan.org.il.
* כשיש בעיות עם המעסיק אפשר לדווח או להתלונן על כך ביחידה ליחסי עבודה, שנציגיה פזורים בצפון, במרכז ובדרום ואת מספרי הטלפון והכתובות האלקטרוניות שלהם אפשר למצוא ב – http://www.moital.gov.il
* כשמתנכלים לך במהלך ההיריון ואחרי הלידה כדאי לדווח על כך או לפחות להתייעץ עם הממונה על עבודת נשים בטלפון 03-5634209.
* כשהמעסיק מפלה אותך לרעה, כדאי לדווח על כך לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה בטלפון 02-6662701
* כשיש לך בעיות בעבודה רק בגלל הגיל המתקדם, אפשר לפנות לעמותת המשפט בשירות הזקנה בטלפון 1-800-2222-13. עוד פרטים באתר www.elderlaw.org.il.
כשרוצים לדעת יותר בענייני קצבאות של המוסד לביטוח לאומי, כדאי להיעזר באתר www.btl.gov.il
* כשיש מפגעים במקום העבודה, כדאי לדווח למוסד לבטיחות ולגיהות בטלפון 03-5266444. מידע על הגדרות של מפגעים שאסור לחשוף אותך אליהם במהלך העבודה אפשר למצוא באתר www.osh.org.il
לתשומת ליבכן
- כל ההמלצות בחוברת הן בבחינת מידע כללי, שאינו בא במקום התייעצות עם מומחים מקצועיים.
- את כל החוקים המעודכנים העוסקים בזכויות נשים אפשר למצוא ב"נשים בחוק – קובץ חקיקה", שערכו פרופ' רות קדרי ועו"ד עטרה קניגסברג, מ'מרכז רקמן לקידום מעמד האשה' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן.