שתף קטע נבחר

 

המימון מתעכב: אין מרכז לנפגעות אונס בדרום

לא מספיק הסבל שחוו, נאלצות נפגעות תקיפה מינית מהדרום לנסוע למרכז כדי לעבור בדיקות, מאחר שהקמת חדר הטיפולים בסורוקה מתעכבת זמן רב. מנהלת מרכז הסיוע לנשים בנגב: "גם כך נשים כמעט לא מתלוננות והפושעים לא נכנסים לכלא"

כבר שנה וחצי שהקמת מרכז הטיפול לנפגעות תקיפה מינית בבית החולים סורוקה בבאר שבע מתעכבת. גורמים המעורבים בנושא מפנים אצבע מאשימה לעבר משרד הבריאות וטוענים כי הוא מעכב את העברת הכספים. בינתיים, הסובלות העיקריות הן אותן נפגעות תקיפה מינית המתגוררות באזור הדרום.

 

מדובר במרכז שמאויש על-ידי צוות שעבר הכשרה בטיפול נפגעות תקיפה מינית. אנשי הצוות מעניקים לאותן נשים סיוע נפשי וטיפולים רפואיים שונים. בנוסף, הבדיקות כוללות תיעוד משפטי כדי שיוכלו לסייע לנפגעות אם יחליטו להתלונן

במשטרה.

 

מרכז כזה פועל כבר שנים רבות בבית החולים וולפסון בחולון. בשנים האחרונות נפתחו מרכזים דומים בבתי החולים הדסה בירושלים, בני ציון בחיפה ופוריה בטבריה. מרכז חמישי אמור היה להיפתח גם בבאר-שבע, לטובת נפגעות תקיפה מינית בדרום, אך פתיחתו מתמהמהת כבר תקופה ארוכה.

 

חדר מיוחד הוקצה וצוותים רפואיים עברו הכשרה מיוחדת לטיפול בנפגעות. אולם, בבית החולים עדיין ממתינים שבמשרד הבריאות ימלאו אחר התחייבויותיהם וידאגו לצורך בתפעול שוטף ובניהול של כוח אדם ייעודי.

 

"הפושעים לא נכנסים לכלא"

אסתר, שחוותה תקיפה מינית לפני כשמונה שנים, זוכרת את הבדיקות הרפואית שעברה לאחר מכן כ"אונס שני". לדבריה, "הצוות במיון נשים סירב לבדוק אותי עד שתגיע משטרה", היא נזכרת, "ישבתי בין הנשים בתור ואז נכנס שוטר שצעק 'איפה הנאנסת פה?', בלי שום חיסיון ובלי פרטיות. חדר הבדיקה היה מופרד בווילון ומלא באנשים, כולל השוטר ואנשי צוות רפואי שכל רגע הציצו פנימה. בסופו של דבר נאלצתי לנסוע לאבו-כביר ולעבור בדיקה חוזרת, כי הבדיקות לא נלקחו בצורה נכונה".

 

היא הסכימה להתראיין ולדבר על הטראומה הפרטית שלה, משום ש"המחשבה, שגם ילדות ונערות צריכות לעבור את מה שאני עברתי, היא בלתי נתפסת וכך גם המחשבה שנפגעות מסתגרות בבית ונמנעות מבדיקה".

 

מנהלת מרכז הסיוע לנשים בנגב (מסל"ן), ליזה ניקולאיצ'וק, סיפרה שישנן נשים רבות שעברו תקיפה מינית ונמנעות מלהתלונן במשטרה, רק בגלל שלא עברו בדיקות רפואיות, שכללו את התיעוד המשפטי. "היה לנו מקרה של אשה שנאנסה ב-13:00 והיתה צריכה להיות בבית עד 18:00, כי אם היא תחזור הביתה בחושך יש לזה מחיר. לא יכולנו לקחת אותה לבדיקה בוולפסון. היא לא התלוננה ולא נבדקה".

 

היא סיפרה על הצורך בחדר טיפול לנפגעות תקיפה מינית לטובת תושבות הדרום: "הליווי האחרון שהיה לנו היה של שתי אחיות שנאנסו ונסעו עם מתנדבת שלנו לוולפסון ב-15:00 וחזרו למחרת בשעה 17:00. יש נשים שעבורן להגיע ממצפה רמון לבאר-שבע זה סיפור, אז להגיע עד לוולפסון - זה כבר אבוד. גם כך נשים כמעט לא מתלוננות והפושעים לא נכנסים לכלא".

 

"ליצמן מדבר בשני קולות"

בנוסף לחדר טיפול רציני, מדגישה ניקולאיצ'וק את חשיבות הצורך בהכשרה מיוחדת שיעברו אנשי הצוות הרפואי, כדי שיוכלו לטפל בנפגעות תקיפה מינית. "רופא לא יכול לשאול אשה שנאנסה 'למה לא ברחת?'. איש שלא עובר הכשרה גורם לאשה להרגיש ששוב אונסים אותה. כמו שרופא עיניים לא יכול לבצע ניתוח לב, כך רופא שלא עבר הכשרה, לא יכול לטפל בנפגעת תקיפה מינית".

 

ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) ישבה לפני שנים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הוועדה החליטה על פתיחת מרכזים כאלו בפריסה ארצית בעלות של 600 אלף שקל למרכז. "הסיפור ששבר אותי היה על בחורה שנאנסה וחזרה מאבו-כביר לדרום בלי תחתונים, שנלקחו כראייה משפטית, בתחבורה ציבורית", סיפרה, "זה דבר לא אנושי. המחיר של העובדה שבדרום אין חדר טיפולים כזה הוא פגיעה בלתי פוסקת בנפגעי תקיפה מינית באזור. גם פגיעה נפשית וגם פגיעה בזכויות המשפטיות שלהן".

 

היא ציינה כי "בפעם האחרונה שהנושא עלה, היה ויכוח בין משרד הבריאות לסורוקה על 80 אלף שקל. לכולם ברור לחלוטין שהמקום צריך להיפתח, יש כסף שהוקצה לצורך כך ואין סיבה שלא יגיע ליעדו. כשליצמן מדבר על דאגה לפריפריה הוא מדבר בשני קולות".

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הנושא אושר בוועדת מכרזים אתמול. הכסף יועבר בימים הקרובים מהאוצר ומהחשב הכללי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים