הטרגדיה היוונית: חובות, עצלנות ויבשת מודאגת
הפרלמנט באתונה אישר את תוכנית הצנע באופן עקרוני, אולם ההצבעה על הפרטים הכואבים של הגזרות תחל רק היום. כיצד הידרדרה מדינת האיים הים תיכונית למצבה העגום ומדוע העולם עוקב כל כך בדאגה? כרוניקה של כישלון כלכלי. סקירה
הפרלמנט היווני אישר אתמול (ד') את הצעדים שכונו "תוכנית הצנע" בניסיון להציל את הכלכלה במדינה מקריסה בדמות חדלות פירעון, שעשויה היתה לסכן את יתר מדינות אירופה. כיצד הגיעה המדינה למצב כה חמור לאחר 15 שנים של מה שנראה כפריחה כלכלית?
החוב הלאומי המצטבר של יוון תפח עם השנים לכ-340 מיליארד אירו (480 מיליארד דולר), שהם יותר מ-30 אלף אירו לכל אחד מ-11.3 מיליון תושביה. 110 מיליארד האירו שהועברו בשנה שעברה ליוון בתוכנית החילוץ של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית לא הספיקו לשיקום הכלכלה היוונית. כך נולדה תוכנית הצנע: קיצוצים בסך 28 מיליארד אירו והעלאות מסים בכל יוון, תמורת חבילת סיוע שנייה, בהיקף 120 מיליארד אירו, שאולי תסייע לאתונה לצאת מהבוץ.
ההצבעה הדרמטית בפרלמנט היווני.
עם חוב בשווי 150% מהתוצר השנתי, יוון מחזיקה בשני שיאי עולם לא רצויים: דירוג האשראי הנמוך ביותר לחוב של אגרות חוב ממשלתיות, והחוב היקר ביותר לביטוח. בנוסף, סבלנותם של תושבי המדינה כבר פקעה ומתבטאת בהפגנות אלימות לצד שביתות נרחבות נגד קיצוץ משכורות המגזר הציבורי בחמישית, וקיצוץ הפנסיה ב-10%.
כ-70% מהחוב הלאומי של יוון הוא לגורמים מחוץ למדינה, והשאר - לגורמים פרטיים בתוכה. כ-53 מיליארד דולר מתוך תוכנית החילוץ המקורית כבר הוחזרו לבעלי החוב, והממשלה באתונה מעריכה כי החוב של יוון יגיע ל-350 מיליארד אירו עד לסוף 2011. בנוסף, יוון משלמת בממוצע ריבית של 4.2% על תוכניות החילוץ של האיחוד וקרן המטבע.
למי זה משנה חוץ מיוון?
ככל שהמשבר הכלכלי ביוון מתארך, גדל הסיכון שמדינות אחרות בגוש האירו, שכלכלתן אינה יציבה דיו, ידרדרו למשבר פעם נוספת. אירלנד ופורטוגל כבר קיבלו סיוע מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע כדי לשקם את כלכלותיהן לאחר המשברים החריפים שעברו, אך הבעיה האמיתית היא ספרד: גדולה בהרבה משתיהן, וחילוץ אפשרי שלה יהיה יקר בהרבה. אולי יקר מדי עבור אירופה.
מצב של חדלות פירעון של יוון היה פוגע באופן חמור בבנקים המחזיקים באגרות החוב שלה, לרבות הבנק האירופי המרכזי ומלווים מצרפת ומגרמניה. הדבר עשוי היה גם להוביל לקיפאון בשוקי האשראי, כפי שקרה לאחר קריסת "להמן ברדרס", אז הבנקים הפסיקו להלוות כספים זה לזה כמעט לחלוטין.
בנוסף, חדלות פירעון יוונית תהיה השפלה ואסון כלכלי עבור האיחוד האירופי, שהשיק ב-1999 את מטבע האירו כפרוייקט שאפתני וסמלי לאחדות היבשת. המשברים הכלכליים האחרונים ותוכניות החילוץ השונות עוררו קריאות לחלוקה מחדש של האיחוד, ואף ניפוי מדינות מגוש המטבע. קריסה כלכלית בדמות חדלות פירעון של יוון תטיל את הפור בכיוון אחד בלבד.
למה לא פשוט לחלץ שוב את יוון, וזהו?
השחקניות המשמעותיות באיחוד - גרמניה, צרפת והבנק האירופי המרכזי - התקשו למצוא מנגנון חילוץ. הממשלות באירופה היו נחרצות בהחלטתן למנוע מיוון "חדלות פירעון קשה", בשל האיום על יציבות הבנקים בגוש האירו. בעקבות המצב, הועלו פתרונות כגון שיאפשרו לכלל אירופה "נחיתה רכה" מחילוץ יוון, בצורת הארכת החוב, או גלגולו על ידי הנושים, אך הצעות אלו ספגו ביקורת חריפה, כאילו הן למעשה מאפשרות ליוון "חדלות פירעון בשינוי אדרת".
מי השחקנים המרכזיים?
ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פפנדראו שינה את הרכב ממשלתו בשבוע שעבר, כדי להיחלץ מהביקורת שספג במפלגתו, ומינה את חבר מפלגת האופוזיציה אוונגלוס וניזלוס לשר האוצר. וניזלוס הוא שחקן מרכזי בפוליטיקה היוונית, אך הוא חסר ניסיון כלכלי. הממשלה החדשה זכתה לאמון הפרלמנט בשבוע שעבר והיום זכתה לתמיכת המחוקקים בתוכנית הצנע.
ברמה הכלל אירופית, הדמות המשפיעה ביותר היא קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שעומדת בראש הכלכלה הגדולה ביבשת. מרקל, שסובלת מירידה משמעותית באהדת הציבור ומתבוסות בבחירות המקומיות בגרמניה, נתונה ללחץ גדול מצד הציבור הגרמני, שמתנגד לשלם את המחיר על מה שנתפש כ"עצלנות יוונית". לפיכך, מרקל מתעקשת שהבנקים האירופים ישאו בנטל החילוץ. מרקל נכוותה קשות מבחינה פוליטית בעקבות תוכניות החילוץ של יוון, בעקבותיהן נטען שהיא מובילה לשחיקת ביטחון המשקיעים - מה שעשוי להפוך את החילוץ ליקר יותר.
קנצלרית גרמניה, מרקל. משלמת מחיר פולטי.
מה בדבר העם היווני?
ההתנגדות הציבורית לקיצוצים היא עזה ביותר: שביתות תדירות והפגנות מחאה, שחלקן אלימות, לא עצרו את תוכנית הצנע, הכוללת פגיעה בפרישה המוקדמת, העלאת מיסים וקיצוצים בהטבות ובמשכורות. במקביל, האבטלה ביוון ממשיכה לעלות והציבור היווני מסרב לשתף פעולה עם הצעדים הנדרשים ממנו. בסקר שנערך בחודש שעבר, 80% מהמשיבים אמרו כי יסרבו להקריב קורבנות נוספים למען הסיוע הנוסף מהאיחוד ומקרן המטבע.
מהומות באתונה לאחר אישור התוכנית
עובדי הבנקים וחברות התשתיות הפגינו ברחובות לצד קבלני משנה של המגזר הציבורי והרופאים. עובדי המגזר הפרטי טוענים כי המגזר הציבורי מנופח, נציגי הרשויות מאשימים גורמים שונים בהונאות דיווח על מסים, ויוונים רבים מאשימים את הפוליטיקאים בשחיתות שגורמת לכל הבעיות.
איך הגענו למצב הזה?
יוון, שהיה נדמה שהכלכלה שלה צמחה בקצב ניכר, סבלה משחיתות חמורה לצד תקלות בירוקרטיות חמורות. לפני עשור הצטרפה אתונה לגוש האירו, וקשרה את גורלה הכלכלי ביתר מדינות היבשת - שמשלמת על כך את המחיר.
בשנת 2009, לאחר 15 שנות צמיחה, נכנסה יוון למיתון חריף, הגירעון התקציבי שלה הגיע ל-15.4% מהתוצר המקומי הגולמי ושורת תיקונים שביצעה הממשלה חשפה כי למעשה הכלכלה היתה במצב גרוע בהרבה מכפי שהודתה יוון בעבר. בין הבעיות הכרוניות של יוון: הימנעות נפוצה מתשלום מיסים. שר העבודה היווני העריך כי רבע מהגורמים הכלכליים במדינה לא משלמים אפילו אירו אחד לרשויות המס.
באופן רחב יותר, המשבר היווני משקף חולשה מובנית במבנה של גוש האירו, שבו מדיניות פיסקאלית אחת מובילה 17 מדינות שונות. מדיניות "מידה אחת - מתאימה לכולם" בשיעורי הריבית למגוון סוגי הכלכלות - התבררה כבעייתית בלשון המעטה.
מהם המכשולים הצפויים ליוון בשבועות הקרובים?
ההצבעה אתמול היתה הצבעה עקרונית על התוכנית, החל מהיום (ה') ידברו באתונה על פרטי תוכנית הצנע. הפרלמנט יצביע על יישום העלאות מסים, קיצוצים בהוצאות והפרטות בסך 28 מיליארד דולר.
יום ראשון ה-3 ביולי הוא תאריך היעד שנקבע על ידי האיחוד האירופי לפרלמנט היווני לאשר את כל חוקי הצנע, ושרי האוצר של גוש האירו יערכו פגישה יוצאת דופן בתאריך זה. היקף ההלוואות לסבב זה עומד על 12 מיליארד אירו, כאשר אתונה כבר הודיעה כי לא תצליח לשלום את חובותיה עד אמצע יולי, אם לא תקבל את ההלוואה.
בין ה-15 ביולי ל-20 באוגוסט תחל יוון להחזיר חובות בסך של כ-13 מיליארד אירו באגרות חוב ממשלתיות. גם בסתיו לא יהיה שקט. ראש הממשלה פאפאנדראו הכריז כי ייערך משאל עם, בנושא שינויים אלקטורליים ופוליטיים במדינה, לרבות האחריות של השרים. משאל שכזה עשוי להיות מבחן מעשי לתמיכה בממשלה ובצעדי הצנע.
לפנייה לכתב/ת 
