תינוק בהזמנה
נשים רבות מחליטות שהן לא צריכות לחכות לבן זוג או לפעול נגד נטייתן המינית כדי להפוך לאמהות. במקום זאת הן בוחרות בהבאת ילדים לעולם באמצעות תרומת זרע ובשיטת עשה זאת בעצמך
כשמיטל ומירב החליטו שהן רוצות להביא ילד לעולם, הן גלשו באתרי האינטרנט הרלבנטים, בדקו פרופילים של תורמים פוטנציאלים, בחרו את זה עם הנתונים שקסמו להם ביותר, שלפו את כרטיס האשראי והזמינו משלוח UPS הביתה של... זרע! היום בו הגיע המשלוח, בתוך מיכל גדול ששמר על הטמפרטורה הנכונה שתאפשר לזרע להפוך אותן לאמהות, היה אחד הימים המאושרים בחייהן.
הן קראו היטב את ההוראות שהגיעו עם ההזמנה המיוחדת, שאבו את הזרע לתוך מזרק מיוחד, ופרשו להן יחד לחדר השינה, שם סייעה מירב לחברתה מיטל להיכנס להריון. ככה ממש. חד וחלק, ללא התערבות של רופאים ומרפאות קרות ובצורה רומנטית ככל האפשר.
היום, כשהן אמהות גאות לתאומים בני שנתיים, הן אומרות כי הן שוקלות להביא ילד נוסף לעולם באותה השיטה, שיטת עשה זאת בעצמך. נשים בודקות את יום הביוץ שלהן, קוראות את הדף עם ההוראות, בדיוק כמו לפני חיבור חלקי השולחן שקנו באיקאה, וניגשות למלאכה, לבדן וללא עזרת גבר.
לא רק זוגות חד-מיניים יכולים להזמין באמצעות המקלדת, גם נשים בודדות רבות מנצלות את בנקי הזרע הרבים המציעים אופציות שונות, החל מאבות הדומים לסלבריטאים ועד סתם בני תמותה רגילים שיעשו לך ילדים באמצעות הדואר.

"פחדתי שאם אחכה יותר מדי זמן, אצטרך לוותר על חלום האמהות" (איור: מירה פרידמן)
ידעתי על מה אני הולכת
אפרת (שם בדוי) החליטה שהגיע הזמן להיות אמא בגיל 40, לפני שיהיה מאוחר מדי. "היו לי מספר מערכות יחסים כושלות ובשנים האחרונות לא היה לי חבר קבוע. רציתי מאוד ילד ופחדתי שאם אחכה יותר מדי זמן, אצטרך לוותר על חלום האמהות", היא מספרת בכנות. אפרת, המתגוררת בלוס אנג'לס מזה שמונה שנים, מודה שההחלטה לא הייתה קלה ושהיא חששה מתגובות שליליות של המשפחה והחברים.
מה הם אמרו?
"החלטתי לא לספר להם עד שאדע שאני בהריון, כי פחדתי שהתגובות שלהם יגרמו לי לוותר על כל העניין. לאחר שהצלחתי להיכנס להריון בהזרעה השלישית, הייתי מאוד מאושרת אבל גם מאוד פחדתי מהתגובות. ההורים שלי היום משוגעים על הנכד שלהם, אבל בתחילה הם היו די מזועזעים ואמרו לי: לא יכולת לחכות ולמצוא לך בעל? החברות חלקן פירגנו, חלקן חשבו שאני חסרת אחריות ושאלו איך אצליח לפרנס ילד לבד עם ההכנסה החודשית הקטנה שלי".
איך באמת את מסתדרת?
"אני מסתדרת ואני מאוד מאושרת. לילד שלי לא חסר שום דבר, קיבלתי הרבה בגדים משומשים של הילדים של החברים שלי. החברות עשו לי גם Baby Shower וקיבלתי הרבה מאוד מתנות. ההורים גם עזרו ואמא שלי הגיעה מהארץ לאחר שרועי נולד ונשארה אתי חודשיים".
מה תספרי לו על אבא שלו כשישאל אותך?
"רועי עכשיו רק בן שנה, אז הוא עדיין לא שואל שאלות, אבל אני יודעת שהיום הזה יגיע ואני אספר לו את האמת, שמאוד רציתי אותו, ובגלל שלא היה לי בעל, בחור נחמד תרם לי זרע והוא נולד".
את לא מרגישה שאת מונעת מהילד שלך משהו בכך שאין לו אבא?
"יש כל כך הרבה זוגות שמתגרשים ואבות שנוטשים את הילדים שלהם או לא מתראים אתם לעיתים קרובות. אני בטוחה שהילד שלי לא יהיה חריג בכיתה שלו ושיהיו שם עוד ילדים הגדלים עם אמא בודדה או אבא בודד. כמובן שהייתי מעדיפה שיהיה לילד שלי אבא, אבל זוהי המציאות ואני לא התכוונתי לוותר על החלום שלי רק בגלל שאין לי בן זוג".
אפרת מתגוררת בדירת שני חדרים קטנה העמוסה לעייפה בצעצועים. הפעוט הזוחל ביניהם בשמחה אינו מבין איזה מהפך הוא הביא לחייה של אמו. "אני מסתכלת עליו וחושבת איזה מזל שעשיתי אותו ושלא נתתי לפחדים שלי לעצור בי", אפרת אומרת. "היום כבר הרבה פחות איכפת לי מהביקורות של הסביבה ואם מישהו חושב עלי שאני לא אחראית ולא בסדר שהחלטתי להביא ילד לעולם לבדי. כל מה שאיכפת לי, זה הילד הזה. הוא הכניס כל כך הרבה אושר לחיי. אני יכולה להגיד לך בכנות שאף פעם לא הייתי כל כך מאושרת כמו עכשיו".
אז את ממליצה לנשים בודדות אחרות לעשות ילד לבד?
"זה מאוד אינדיבידואלי. לא הייתי ממליצה על זה לכל אחד. יש המון ויתורים שצריך לעשות ואם אין תנאים כלכליים נוחים, זה בהחלט הולך להיות קשה. יחד עם זאת, אם את רוצה ילד מספיק חזק ואת מוכנה לכך שלפחות במשך השנים הראשונות החיים שלך הולכים להשתנות מהקצה לקצה ושתצטרכי לוותר על יציאות בערבים ויהיה לך קשה מבחינה כלכלית ותצטרכי להצטמצם וגם לא לישון בלילות, אז לכי על זה. אני ידעתי לקראת מה אני הולכת, ידעתי באלו קשיים אצטרך להתמודד וידעתי שהילד הזה יהיה שווה אותם".

"יש כל מיני משפחות, משפחות עם אמא ואבא, משפחות עם שני אבות או שתי אמהות וגם משפחות כמונו, של אמא אחת וזהו". אילוסטרציה (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
חשיפה ופרטיות
סלברטאיות רבות, דוגמת סנדרה בולוק, שריל קרו, מג ריאן ופדמה לקשמי מגדלות ילדים לבדן מתוך בחירה (כולן אימצו ילדים ללא בן זוג, למעט לקשמי שילדה את בתה) ואיש אינו מבקר אותן על בחירתן. כמובן שלהן יש את כל האמצעים הכלכליים לגדל את ילדיהן כנסיכים קטנים ואילו בנה של אפרת יצטרך להסתפק בהרבה פחות, אבל האם זה אומר שאסור לנשים בעלות הכנסה צנועה להיות אמהות? "זה כמו לומר שלזוגות עניים אסור להביא ילד לעולם", מתרעמת אפרת. "יש הרבה זוגות עם הכנסה צנועה בהרבה משלי שמגדלים את ילדיהם בהרבה אהבה וחום. אם כסף היה הקריטריון למי מותר להביא ילדים ולמי אסור, אז אוכלוסיית העולם הייתה מצטמצמת באופן מסיבי".
למרות הפתיחות של הנשים איתן שוחחתי עבור כתבה זו, אף אחת מהן לא הסכימה להיחשף בשמה המלא ובתמונה. מיטל ומירב ביקשו שאטשטש כל פרטים מזהים. הילדים שלהן הולכים לגן ישראלי ולמרות שהאמהות של שאר ילדי הגן מודעות לעובדה שהן זוג לכל דבר, הן לא מרגישות בנוח עם הפרסום. הן מספרות שכל חבריהן המשותפים הם בני הקהילה ההומוסקסואלית המפרגנים להן, אולם הן אינן מרגישות את אותו פירגון מצד הקהילה הישראלית הרחבה. "אני יודעת שאנחנו נושא שיחה אהוב על אמהות הגן. אנחנו האטרקציה שם. בכל פעם שאנחנו מגיעות למסיבות בגן, אנחנו מרגישות את כל העיניים נעוצות בנו וזו הרגשה מאוד לא נעימה".
גלית בת ה-45 היא אם לשני ילדים בני חמש ושלוש, אותם ילדה מאותה תרומת זרע. גם גלית, כמו שאר המרואיינות, נרתעת מהחשיפה. מעטים מחוג מכריה יודעים שהיא ילדה את ילדיה מתרומת זרע. "רק הקרובים לי ביותר יודעים את זה. אני מציגה את עצמי כאם חד-הורית, גרושה, אחרת אני יודעת שאצטרך להתחיל לענות על כל מיני שאלות שלא בא לי לענות עליהן", היא אומרת.
חמש ניסיונות הזרעה בקליניקה של הרופא שלה עברו עד שגלית הצליחה להיכנס להריון בפעם השניה. "בפעם הראשונה הייתי בת 40 והיה לי קצת יותר קל. אחרי שלושה ניסיונות, הצלחתי להיכנס להריון. בחרתי את התורם מתוך רשימת של עשרות תורמים, שכללה את התמונות שלהם כשהם עצמם היו תינוקות. היה לי חשוב לראות איך התורם נראה כתינוק, כך שיהיה לי מושג איך הילד שלי יראה, פחות או יותר. הרופא קבע לי תור ליום הביוץ שלי ובכל פעם הזריק לי מנת זרע באמפולה ישר אל תוך הנרתיק. ידעתי מראש שהסיכוי להריון מההזרעה הראשונה הוא אחד לחמש, ובגלל שהייתי כבר בת 40, ידעתי שרוב הסיכויים שאצטרך לנסות יותר מפעם אחת עד שאצליח להרות".
כמה כל ניסיון כזה עולה?
"לי זה עלה 700 דולר. תלוי לאיזו מרפאה ואיזה רופא מטפל בך. סך הכל, זה לא היה יקר כל כך ושלושת ההזרעות עלו לי 2,100 דולר. עבור תרומת הזרע שילמתי כמובן בנפרד".
היה לך ביטוח רפואי?
"היה לי ביטוח שלא כיסה הריון, אולם הצלחתי לקבל ביטוח ממשלתי מיוחד להריון לנשים שאין להן ביטוח".
לא חששת מכך שבגלל גילך יש סיכוי גבוה יותר שתלדי ילד עם תסמונת דאון?
"בהחלט חששתי, מזה וממומים מולדים אחרים, אולם ידעתי שבבדיקת מי שפיר ניתן יהיה לגלות אם הילד סובל מתסמונת דאון והיה לי ברור שאבצע הפלה אם זה יהיה המקרה".
איך הגיבו ההורים והחברים שלך להריון?
"נפלא. אני בת יחידה להורי והם כבר כמעט ויתרו על החלום שיהיה להם נכד. ברור שהם היו שמחים הרבה יותר לו היה לי בן זוג, אבל הם ידעו כמה רציתי ילד. הם אנשים מאוד פתוחים והם מטורפים על הילדים. אמא שלי אמרה לי שזו ההחלטה הנבונה ביותר שעשיתי אי פעם. החברים רובם פירגנו, למעט שתי חברות בשנות ה-50 לחייהן שוויתרו על החלום להביא ילד מזמן ונראה לי שהן די קינאו שלי היה האומץ שלהן לא היה. הן לא הפסיקו לשאול אותי שאלות שעירערו אותי בהתחלה כמו: מה תעשי ביום האב? ומה תעשי כשהילד ידרוש לדעת מי האבא שלו? ובסוף החלטתי לנתק אתן את הקשר. אין לי סבלנות וזמן לאנשים נגטיביים בחיים שלי".
מה סיפרת באמת לילדים?
"שיש כל מיני משפחות, משפחות עם אמא ואבא, משפחות עם שני אבות או שתי אמהות וגם משפחות כמונו, של אמא אחת וזהו. למזלי, הם מכירים עוד ילדים בגן ובבית הספר הגדלים במשפחות חד הוריות, כך שהם לא מרגישים חריגים ומקבלים את העניין די בטבעיות. אני חושבת שזה מאוד תלוי במה שאנחנו משדרים לילד. אם נשדר לו שהוא מסכן כי אין לו אבא, הוא ירגיש מסכן"..