אוכלים הולכים: ברכת המזון
אחרי 40 שנה בעסק, ברכה שמואלי כבר לא שואלת אותך מה לשים בסנדוויץ'. ככה זה כשיש תואר שני בנקניק. אחרי שטעם אוכל רחוב ברחבי הארץ, מישל דור הגיע לחיפה - ואל הנחלה
במסע שלי בין מזללות שונות נקבעו חוקים נוקשים ביותר: בלי תפריטים, בלי מלצרים, בלי ארוחות של שלוש מנות. "אוכלים הולכים" כשמו כן הוא - מדור שסוקר מקומות שבהם אוכלים מייד ומהר, בדרך כלל בעמידה.
המקומות נבחרו על סמך בלוטות הטעם של חברים, קולגות ובעיקר אנשי הצווארון הכחול – אותם מכונאים מיוזעים או עובדי מפעל, אלה שבוחרים את הארוחה שלהם לפי המחיר, אבל לא יתפשרו על איכות וטעם. במילים אחרות, מקומות שבהם לא תמצאו אנשים שלא בא להם שהשניצל או הקבב יטפטף על חליפתם היקרה.
עם העקרונות האלה הגעתי לחיפה, למקום הקטן של ברכה שמואלי, שקרוי על שמה - "סנדוויץ' בר ברכה". האישה המופלאה הזו נעה במהירות הבזק במזללה הזעירה ומבצעת עשרים פעולות בו זמנית כדי להכין את הכריך המושלם כמה שיותר מהר. "אני לא צריכה שיישבו לי כאן" מסבירה ברכה. "יש כמות גדולה של אנשים שבאים לחטוף את ארוחת הצהריים, ואם אני מבזבזת ולו שנייה אחת מיותרת, זה בא על חשבון של מישהו אחר שאני יודעת שהוא רעב וממש כואב לי על כל רגע שהוא מחכה".
מבט מהיר מגלה שהזמן בכריכייה עצר מלכת: המחירון כתוב בגופנים שכבר לא נראו שלושים שנה במחוזותינו, השולחנות והדלפק נראים כאילו יצאו מסרט בורקס של שנות השבעים. כאן מנצחת ברכה על תזמורת ענקית של נקניקים, חביתות, גבינות ושלל תבלינים היוצרים את הכריך המנצח - שינקן בחביתת נקניק, רחמנא ליצלן.
"שמע טוב-טוב מה שאני אומרת לך ובשיא הכנות", מתרעמת היוצרת כשאני תוהה על עניין הכשרות. "אני מכינה כאן כריכים ארבעים שנה, ומעולם לא הכרחתי איש לאכול משהו שהוא לא רוצה. רוב הלקוחות שלי אוהבים את השילוב הזה, ועם כל הכבוד לנושא הכשרות, אני מכינה את מה שאני חושבת שהם יאהבו. נקודה. אם אתה שואל אותי בכנות, הכריכים טעימים גם ללא הגבינה, אבל השילוב של גבינה ונקניק כנראה מאוד מדבר אל האנשים והם מבקשים בעיקר אותו".
"זה כל כך נכון", צוחק אבי שמגיע למקום כבר מעל לשלושה עשורים, "ברכה לעולם לא תשאל אותך מה בא לך. היא מביטה לך בעיניים, מבררת רק אם יש סוגי מזון שהם בעייתיים עבורך ומכינה לך כריך שאין לך מושג מה יש בו. אחרי הביס הראשון אתה מבין שזו יצירה שלא היית יכול להעלות על דעתך לבקש אותה כי מדובר בשילובים פשוט דמיוניים". גם אני הרכנתי ראש ונתתי לברכה להכין לי את הכריך לפי ההחלטה שלה, ורק נתבקשתי להגדיר את רמת חריפותו. התחושה היא ממש כאילו שאתה מבקש מאמא כריך לבית הספר.
גודלו של הכריך לא נתפס. שילוב הטעמים מתחיל בלחם הנימוח בפה כאילו היה עוגה שזה עתה יצאה מהתנור. אתה מוצא את עצמך במשך זמן ממושך מרוכז ביצירה הכה טעימה הזו. איך אני יודע שהיא הצליחה עם הכריכים שלה? זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את הסועדים מתעלמים במופגן מצלצולי הסלולרי שלהם ומרוכזים כל כולם באוכל. ”שמע, אין דברים כאלה", מדגיש אהוד החיפאי, "זה המקום היחיד בעולם שאני מתנתק לחלוטין מכל הסובב אותי ונהנה ממשהו בסיסי כמו ארוחה מהירה. היא עובדת כל כך קשה ורק לחשוב להתעסק עם עבודה בזמן שאתה מתענג על הכריך זו חלמאות לשמה".
מעבר לניקיון המקום, ללא רבב למרות צפיפות הסועדים, ברכה גם מפתיעה ביצירות הנלוות לכריכים: כל הרטבים נעשים בעבודת יד, כאשר היא בוחרת רטבים מסויימים מאוד לכל כריך וכריך. ללא צל של ספק, כריך השינקן בגבינה הוא הדבר הכי טעים שאכלתי בסדרה כולה. הדבר היחיד שאני מצטער עליו זה שלא ידעתי על קיומו של המקום לפני כן, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
סנדוויץ' בר ברכה
כתובת: שבתאי לוי 12, חיפה
טלפון: 04-8524394
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי 18:00-8:00, שישי 15:00-8:00
כשרות: לא כשר
מחיר: 28 שקלים לכריך
מה אכלנו בפרקים הקודמים?
מומלצים
