"העדפת יוצאי סיירת - רק אם התפקיד מחייב"
בעקבות הידיעה שהתפרסמה ב-ynet אודות חברה שמגייסת לעבודה בחו"ל יוצאי סיירות בלבד, אמרה הנציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה כי "לפסול קבוצות שלמות, כגון נשים, ערבים, חרדים ואנשים מעל גיל מסוים, זו אפליה"
"העדפת יוצאי סיירת לא מקובלת, אלא אם אופי התפקיד מחייב זאת" - כך אמרה ציונה קניג יאיר, הנציבה לשיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת. קניג יאיר התייחסה בדבריה לכתבה שפורסמה ב-ynet על קבוצת גרופ דה לוקס של איש העסקים הצרפתי חיים ויצמן שמגייסת לעבודה במזרח הרחוק יוצאי סיירות בלבד. "אם החברה היתה מבוססת בארץ, היה חשד לאפליה על רקע לאום, מגדר, דת ואולי אפילו גיל", הוסיפה בכירת התמ"ת.
מאחר שגרופ דה לוקס היא חברה זרה היא אינה מחויבת לחוקי העבודה של ישראל, בהם גם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בנוגע לגיוס עובדים. לפיכך, החלה החברה בגיוס יוצאי יחידות קרביות הן מהסיירות והן מחילות המודיעין והמחשבים. בזמן שחלף מאז הפרסום התקבלו במערכת ynet עשרות פניות של יוצאי סיירות שביקשו לקבל מידע על החברה.
"הקריטריונים חייבים להיגזר מאופיו ומהותו של התפקיד", מדגישה קניג יאיר. "גם כשמעסיק חושב שיוצאי יחידות קרביות הם מועמדים ראויים לתפקיד, אין זה אומר שאין מועמדים נוספים שלא נמנים על אוכלוסייה זו שהם מתאימים לתפקיד". לדבריה, "לפסול קבוצות שלמות כגון נשים, ערבים, חרדים ואנשים מעל גיל מסוים, זו אפליה שהיא אסורה בישראל וברוב מדינות העולם".
"לא חד משמעי"
עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מוסיף כי "אין ספק שאין המדובר בסיטואציה משפטית חד משמעית וקשה לנבא כיצד יפסוק בית הדין לו המקרה יובא בפניו".
לדבריו, "לשון החוק אוסרת על פרסום מודעה המפלה בין זכר ונקבה או בשל נטייתם המינית, מעמדם האישית, הריון... וכמו כן, גם בשל שירות במילואים. יש לשים לב כי המחוקק לא התייחס להעדפת וקבלת עובדים עקב שירותם הצבאי בסדיר, אולם ניתן להתייחס לכך כהפליה אסורה.
"מאחר שבמקרה הנדון, המעביד אינו מתכוון להעסיק את העובדים בארץ, לכאורה, חוקי העבודה ובכלל זה אלו האוסרים הפליה, לא יחולו עליו, שכן המדובר בהעסקה בחברה זרה ועבודה מחוץ לשטחי ישראל. "בה בעת, המקרה אינו מאפשר לקבוע באופן חד משמעי האם מדובר בהפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מאחר שהגיוס נעשה בישראל".
לפידור הוסיף כי "ככל שהחברה חידדה בפני העיתונאי את העובדה כי הגיוס נעשה תוך אפליית מועמדים, הרי שדברים אלו יכולים להוות משום פרסום משלים, הנדרש לעמוד בלשון החוק האוסר אפליה בפרסום. המקרה אף מעורר תהיה לגבי האופן בו בחרה החברה לסווג את העובדים המבוקשים. מילא כי היה מדובר אך ורק במועמדים ששרתו ביחידות קרביות, אולם המדובר גם בכאלו ששירתו בחילות המודיעין והמחשבים, כך שהקריטריון של מסוגלות פיזית לשם עמידה בתנאי התפקיד אינו עומד במבחן המציאות ונראה מאולץ.
"נכון היתה עושה החברה אם היתה חוסכת לעצמה את הדיון המיותר ופותחת את שעריה בפני מועמדים בהתאם לקריטריונים אחרים. גם חיילי החי"ר כמו גם חיילים מיחידות אחרות, זכאים לקבל הזמנות שווה באזרחותם, ואין זה ראוי לפסול את מועמדותם על סמך קריטריון צר".
לפנייה לכתב/ת 
