שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצעה: ילדים לא יעברו אוטומטית לאמא בגירושים
    עד היום קבע חוק "חזקת הגיל הרך" כי לאחר גירושים טובת הילדים היא לגדול עם אמם, ומאבק המשמורת היה כמעט אבוד מראש. הצעת חוק חדשה מבקשת לתת לשופטים לקבוע בכל מקרה לגופו, לשם הורות שוויונית, כך מדווח "ידיעות אחרונות"

    ברבים מהליכי הגירושים הנקודה הכואבת ביותר היא מאבק המשמורת על הילדים. כאן זה כבר לא מאבק על רכוש, על מזונות או על אגו פגוע, ופעמים רבות הוא מסתיים בהפרדת הילד מאחד מהוריו - בדרך כלל מאביו.

     

     

    התשובה הכמעט קבועה של בתי המשפט היא "חזקת הגיל הרך". מדובר בהסדר חוק הקובע כי טובת הילד, לפחות עד גיל שש, היא לגדול אצל אמו. לאורך שנים נשמעה ביקורת ציבורית על ההסדר ואף הוקמה ועדת מומחים, ועדת שניט, שהמליצה לבטלו. אלא שעד היום לא נעשה דבר. להפך: למרות שהחזקה שבחוק מוגבלת עד גיל שש, בפועל גם ילדים גדולים יותר לרוב נשארים אצל אמם.

     

    כעת מבקשת הכנסת להתערב ולעשות מהפכה של ממש בתחום: הצעת חוק חדשה קוראת לבטל את החזקה. ההצעה, שנולדה ביוזמת ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה), מבקשת לעגן בחקיקה את המסקנות שקבעה ועדת שניט כבר לפני שלוש שנים, ולשנות את המצב כך שיהיה שוויוני יותר.

     

    במצב הנוכחי שני ההורים נשארים אפוטרופסים של הילד, אך החזקתו הפיזית בדרך כלל ניתנת להורה אחד - האם. המשמעות: לשני ההורים עדיין יש זכות להכריע בנושאים מהותיים כמו חינוכו של הילד, אך האם היא שמגדלת בפועל את הילד והאב זוכה להסדרי ראייה וביקורים.

     

    הילדים הפכו לקלף מיקוח

    לדעת שמאלוב-ברקוביץ' המצב הנוכחי פוגע גם בהורים וגם בילדים. "אי אפשר לקבוע מסמרות כשמדובר בבני אדם בכלל, ובילדים בפרט", אומרת שמאלוב-ברקוביץ'. "חזקת הגיל הרך יצרה אי שוויון בין המינים. חלק מהאבות קיבלו לגיטימציה לזנוח את ילדיהם ולהתחיל פרק חדש, כל עוד ממשיכים להזרים כסף לגרושותיהם. מנגד, אבות המבקשים לממש את זכותם להורות מגלים כי ילדיהם הפכו לקלף מיקוח כדי לשפר את מעמדה הכלכלי של האם".

     

    הצעת החוק המהפכנית למעשה מגדירה מחדש את נקודת המוצא של השופטים בבואם לקבוע מי יחזיק בילד. לפי ההצעה, במקרה שההורים לא יגיעו להסכם ביניהם בתי המשפט יצאו מהנחה כי טובת הילד היא הורות שוויונית, ולאם לא תינתן עדיפות אוטומטית.

     

    השופטים יבחנו את יכולות ההורים והמצב המשפחתי לפי שורה של קריטריונים וביניהם: צרכי הילד ורצונו, נכונות ההורה לשתף פעולה עם ההורה האחר, המידה שבה טיפל ההורה בילדים עד כה, וכן זכותו של הילד לקשר עם משפחתו המורחבת.

     

    רק לאחר שייבדקו כל הקריטריונים יקבעו השופטים האם הילד יישאר בחזקת אמו, בחזקת אביו, או שמא יישאר בחזקת שניהם בחלוקה שוויונית.

     

    "הצעת החוק באה, בראש ובראשונה, לעגן בחוק את זכותם של הילדים ששני הוריהם ייקחו חלק בחייהם, ולא לתת לאף צד להתנער מאחריותו ההורית", אומרת שמאלוב-ברקוביץ'. "עד היום נהג בית המשפט בישראל על פי 'חזקת הגיל הרך' כתפיסת עולם. זו תפיסה לא צודקת, לא שוויונית ושאינה משקפת בהכרח את טובתם של הילדים. היא בוודאי אינה מותאמת למציאות של היום".

     

    זכויות גם לסבא

    ההצעה לא מסתפקת רק בהגדרת הקריטריונים לקביעת המשמורת, אלא מגדירה גם בדיוק מהי האחריות שתחול על ההורים. בנוסף נקבע בה כי אם הורה שזכה במשמורת על הילד מעוניין לעבור עמו לחו"ל, יהיה עליו להוכיח שהדבר לא נעשה כדי לפגוע בהורה השני.

     

    במסגרת ההצעה מעוגנת גם זכותם של הסבים והסבתות לקשר עם הילדים. החוק מופנה, לפחות באופן הצהרתי, גם לילדים עצמם. הוא קובע כי עליהם לכבד את הוריהם ולשמוע בקולם.

     

    להצעת החוק אף מצורף נספח מפורט של "הסכם הורות", שגם עליו המליצה ועדת שניט. מדובר בטיוטה להסכם שתוצע להורים מסוכסכים, ואמורה לסייע להם להגיע להבנות בכל הנוגע לאחריות המשותפת כלפי הילדים.

     

    הצעת החוק תוצג היום (ה') לראשונה על ידי שמאלוב-ברקוביץ' בכינוס מיוחד שיערוך "מטה הפעולה לשוויון הורי" - אחד הגופים הפועל נגד "חזקת הגיל הרך".


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הצעה: ילדים לא יעברו אוטומטית לאמא בגירושים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "חלק מהאבות קיבלו לגיטימציה לזנוח את ילדיהם ולהתחיל פרק חדש"
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים