פרשת סטראוס-קאהן
ככל שתיק התביעה נגד דומיניק סטראוס-קאהן הולך ומתמוסס כך מתחדדים הניגודים בין התרבות המשפטית והעיתונאית הצרפתית וזו האמריקאית
שבועות ספורים אחרי שהחליט הנשיא ג'ורג' וו. בוש לצאת למלחמה בעיראק, התקיימה הפגנה מוזרה ליד גבעת הקפיטול בוושינגטון: אזרחים אמריקאים הביאו עמם בקבוקי יין צרפתי ורוקנו את תכולתם לתוך תעלות הביוב. האמריקאים שנאו באותה תקופה את הצרפתים על שלא תמכו במלחמה בעיראק והוציאו את זעמם בדרך שנראתה לרבים לא תרבותית. תעלות הביוב של הבירה האמריקאית התמלאו ביינות מבורדו ועמק הלואר. באותה הזדמנות החליטו מחוקקי הבירה האמריקאית להראות גם הם לצרפתים: הם שינו את התפריט של מסעדת הקונגרס והוציאו ממנו בקול תרועה את מנת ה"צ'יפס צרפתי" ובמקומה הכניסו מנה זהה עם שם שונה "צ'יפס חרות". אירועים אלו המחישו את גודל התהום הרובצת בין התרבות האמריקאית לזו הצרפתית. וושינגטון תמיד השקיפה בקנאה מהולה בזלזול על עיר האורות ואילו מפריז הביטו לעבר וושינגטון בהתנשאות והרמת אף. מעטים הם האמריקאים שמסוגלים להבין את נפלאות התרבות הצרפתית ולהיפך.
פרשת דומיניק סטראוס-קאהן העלתה מחדש את רמת התיעוב שרוחשים בצרפת לאמריקה ואת הבוז שרוחשים הצרפתים לשיטת המשפט ואכיפת החוק האמריקאים. בשבוע שעבר הטיל "ניו-יורק טיימס" את הפצצה: גורמים בפרקליטות של ניו-יורק קבעו כי החקירה נגד סטראוס-קאהן קורסת כי העדה היחידה, מנקה במלון סופיטל שהאשימה את סטראוס-קאהן כי תקף אותה מינית בחדרו במלון, התגלתה כמי שנתפסה בשקרים בעבר וגם בתלונה זו שינתה המתלוננת מספר פרטים במהלך עדויותיה השונות. למחרת הפרסום הופיע סטראוס-קאהן בפני שופט ועל סמך דברי התביעה, כי אמינות העדה מוטלת בספק, קבע השופט כי סטראוס-קאהן ישוחרר ממעצר הבית וצמיד המעקב יוסר מרגלו. הוא יוכל להתהלך חופשי בגבולות ארצות הברית. סטראוס-קאהן שוחרר ללא ערבות והבטיח כי יתייצב לדיון הבא שנקבע לו ב-18 ביולי בבית המשפט בניו-יורק.
עיתוני צרפת כינו את ההתנהלות האמריקאית מול סטראוס-קאהן "תיאטרון זול", "חרפה" ו"אובססיה איומה". לפני מעצרו, היה סטראוס-קאהן בעל סיכויים טובים לנצח בהתמודדות הבאה על נשיאות צרפת. מיד עם מעצרו הוא טען כי לא אנס ולא תקף את החדרנית במלון בניו-יורק. עד עתה לא ברור מה בדיוק קרה באותו החדר ונראה כי גם סטראוס-קאהן, לפחות בשלב זה, איננו מכחיש שפעילות מינית כלשהי התקיימה בינו לבין החדרנית. אבל גם ללא הפרטים המדויקים של ההתרחשות, שאחרי התפתחותה עקבו מקרוב גם בבית הלבן, צפה ועולה שאלה אחת מטרידה: מדוע לקח לפרקליטי ניו-יורק כל כך הרבה זמן לגלות שהעדה שלהם איננה אמינה, וזאת בלשון המעטה. ושאלה נוספת: מדוע נדרש היה לכלוא את סטראוס-קאהן בבית מעצר למשך יותר משבוע. הרי באותה מידה היו יכולים להחרים את דרכונו ולהזמין אותו להתייצב בפני שופט לבירור התלונה. עתה נראה כי התנהלותה הנחרצת של התביעה הניו-יורקית מקורה באמביציה של התובע הכללי של מנהטן, סיירוס ואנס ג'וניור, שרצה בכל מחיר לבנות את תהילתו על התיק הזה. הוא לא הקשיב לקולגות שלו שהציעו לו במקום לשלוח את סטראוס-קאהן למעצר להשתמש באופציה השניה ולמנוע את יציאתו מתחומי ארצות הברית.
איש איננו טוען, גם לא סטראוס-קאהן עצמו, גם לא אשתו, שדרנית הטלוויזיה לשעבר, אן סינקלר, כי בלתי אפשרי שהתקיימו יחסים מיניים כלשהם בינו לבין החדרנית. ובכל זאת, רבים וטובים, גם בארצות הברית וגם בצרפת, מתקשים להבין איך צמחה הפרשה לממדים מפלצתיים, שהגבירו עוד יותר את התיעוב ההדדי בין צרפתים ואמריקאים.
סטראוס-קאהן כבר היה על מטוס אייר פרנס בשדה התעופה קנדי כאשר בלשי משטרת ניו-יורק עיכבו את המראת המטוס, נכנסו למחלקת העסקים והוציאו ממנה את קאהן באזיקים. החדרנית במלון סופיטל הגישה להם שעות לפני כן תלונה כי סטראוס-קאהן אנס אותה בעת שנכנסה לנקות את הסוויטה שלו. כאשר סטראוס-קאהן הובא בפני שופט להארכת מעצר, טענו אנשי הפרקליטות כי העדה שמסרה את התלונה היא מהימנה ואמינה. השופט השתכנע וסטראוס-קאהן חזר למעצר. אשתוף אן סינקלר, עמה הצליח לדבר לילה לפני כן בטלפון ולספר לה על התקרית, הגיעה לארצות הברית למרות שציפתה בפריז להולדת נכדה הראשון. אחרי שמונה ימים במעצר הסכים השופט לשחרר את סטראוס-קאהן למעצר בית בתנאי שהוא יממן את עלות חברת השמירה שתאבטח את הבית בו הוא יתגורר. אן סינקלר, בת לסוחר אמנות עשיר, הוציאה מיליונים מחשבונה הפרטי. היא שכרה דירה ב-50 אלף דולר לחודש, ושילמה לחברת אבטחה 250 אלף דולר לחודש כדי לעמוד בתנאי מעצר הבית. אבל זה לא רק העניין הכספי. סטראוס-קאהן, שנחשב לאחד האנשים המשפיעים בצרפת ובעולם נאלץ להתפטר מתפקידו כיושב ראש הבנק העולמי. הוא הוצג לציבור כעבריין. חייו הפכו לסיוט.
בשבוע שעבר התברר כי המתלוננת נגדו שיקרה בטפסים שהגישה למחלקת ההגירה האמריקאית, שיקרה לגבי חשבונות הבנק שלה, בהם הופקדו כמה מאות אלפי דולרים, על פי חשד המשטרה על ידי עברייני סמים שניסו להעלים כספים דרך חשבון הבנק שלה. לאוסף השקרים שלמעשה מוטטו את אמינותה של המתלוננת נוספה שיחת טלפון מוקלטת, בה המתלוננת שוחחה עם החבר שלה, אסיר בכלא פדרלי. היא אמרה לו על המקרה של סטראוס-קאהן: "יש לו הרבה כסף, אני יודעת מה אני עושה".
נניח שבאמת לקח למשטרה הרבה זמן למצוא מתרגם לשיחה המוקלטת שהתנהלה בשפה אפריקאית, מה הייתה הבעיה לבדוק את אמינותה של העדה בשעות הראשונות שלאחר התלונה? אמינות של עד נבדקת, בין השאר, על סמך חשבון הבנק, כדי לגלות תנועות חשודות של כספים שאינן משקפות את מצבו הכלכלי של העד. אמינות נבדקת גם על ידי מסמכים רשמיים, במקרה הזה מסמכי ההגירה של המתלוננת, שביקשה מקלט בארצות הברית לאחר שלטענתה נאנסה על ידי חבורת בריונים בגינאה, מולדתה. גם במסמכי ההגירה היא שיקרה, ואלו דברים שהיו יכולים להיבדק מיידית ולא רק אחרי שסטראוס-קאהן בילה ימים רבים במעצר בכלא ובמעצר בית.
על פי הדלפות ממשרדי התביעה, סביר להניח כי בקרוב ימחקו האישומים נגד סטראוס-קאהן. יתכן והדבר יקרה בעת הופעתו המתוכננת בבית המשפט ב-18 ביולי. יתכן שעוד לפני כן.
סטראוס-קאהן יחזור לצרפת, ולפי עדות מקורביו הוא אכן מתכוון להצטרף למירוץ לנשיאות כמועמד המפלגה הסוציאליסטית. הסקרים מראים כי אם אכן יחליט לעשות זאת יש לו סיכוי טוב להביס את הנשיא סרקוזי, שמידת האהדה כלפיו הולכת ופוחתת.
אם התרחיש הזה אכן זה יתממש, לא צריך דמיון פורה במיוחד כדי לתאר מה תהיה מדיניות החוץ הצרפתית אם סטראוס-קאהן יכנס כנשיא לארמון האליזה ומה תהיה התייחסותו לארצות הברית אחרי החוויה המסויטת שעבר בידי מערכות החוק והעיתונות האמריקאיות.
