שתף קטע נבחר

כור מחצבתנו: מחצבות שהפכו לאתר תיירותי

לא מעט מחצבות נטושות בארץ הפכו באחרונה לפארקים ידידותיים ויחודיים למטיילים. הצצה לארבע מהן, כפי שפורסם ב"מסלול" של "ידיעות אחרונות"

מחצבות רבות בישראל נכרו באתרי נוף וטבע מן היפים שיש, וכשננטשו הפכו לבורות פסולת ולמפגעים חמורים בסביבה ובנוף. הקרן לשיקום מחצבות מבצעת בשנים האחרונות עבודות שיקום בהיקף נרחב ובהשקעה כספית ניכרת, ובזכות פעילותה מחצבות נטושות לא מעטות הפכו לפארקים מיוחדים, ידידותיים לחובבי טיולים בארץ, ושונים זה מזה באופיים.

 

מדובר בפרויקטים מורכבים, שבהם מעורבים מתכנני נוף, מהנדסים ואנשי סביבה וטבע, והסיור במחצבות המשוקמות מהווה גם חלון הצצה גיאולוגי נדיר, המאפשר להתבונן בתהליכים שעברו על האזור במשך מיליוני שנים. הנה הצצה לארבע מהן.

 

‭4,000‬ ורדים  

שם המחצבה: פארק המחצבות

שטח: 90 דונם

סוג המחצב: אבן גיר הראויה לניסור וליטוש

הגעה: כרמיאל, מול בית העירייה

 

בשנות השישים, לפני הקמתה של כרמיאל, פעלו בשטח כמה מחצבות ועל גבעה שממערב לבניין העירייה נותרו במשך שנים בורות פתוחים. במסגרת השיקום הפכו בורות המחצבה לאלמנטים צורניים ומולאו באדמת מילוי, נשתלו גינות עם צמחייה ים תיכונית וגלילית מגוונת והותקנו שלטים עם שמותיהם המדעיים של הצמחים. בנוסף, נבנו טרסות ופינות ישיבה מוצלות, בריכה עם צמחי מים ומפלים, נקודות תצפית ושבילי הליכה נגישים לנכים. בתהליך השיקום בוצע מיחזור באתר עצמו ונעשה שימוש בפסולת ובעודפי העפר ליצירת גבעות ועיצוב המדרונות. גם בבניית תיאטרון האבן נעשה שימוש בחומרי המחצבה הנטושה.

 

לאחרונה הותקן בפארק גשר עץ יפה שגובהו כשישה מטרים ורוחבו ‭1.7‬ מטרים. הגשר הפרוש מעל "קניון" חצוב, מורכב משני אגדי פלדה המשמשים גם כמעקה בטיחות והמדרך עשוי עץ מעובד. אחת מהסוכריות של הפארק היא גן הוורדים החדש, המשתרע על שטח של כשישה דונם ומכיל כ‭4,000-‬ ורדים צבעוניים מזנים שונים שנשתלו על טרסות המחצבה המשוקמת.

 

פארק המחצבות נחשב לאחד היפים מסוגו בארץ ומשמש אתר לטיולים, לפעילויות תרבותיות ולנופש. סיפור ההצלחה נובע במידה רבה גם מרמת התחזוקה הגבוהה במקום, ובשנים האחרונות עיריית כרמיאל מקיימת כאן מדי שנה סימפוזיון בינלאומי לפיסול באבן, המושך אליו אלפי מטיילים.


פארק המחצבות בכרמיאל. טרסות ופינות ישיבה (צילומים: גליה גוטמן)

 

סיפור ההתיישבות בעמק  

שם המחצבה: מצפור חפציבה

שטח: 80 דונם

סוג המחצב: שיש

הגעה: מכביש 71 (עפולה-בית שאן) פונים דרומה בצומת השיטה לקיבוץ חפציבה. בשער הקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור.

 

המחצבה הזו, היחידה בארץ שבה כרו אי פעם שיש אמיתי, "שיש חפציבה‭,"‬ ושפעילותה הופסקה עוד לפני קום המדינה, שימשה במשך שנים רבות כאתר פסולת. כיום היא מספרת בדרך מיוחדת את סיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל ובעמק חרוד.

 

עלינו למקום במכונית לפנות ערב. לאור השמש השוקעת והירח המלא נראו מתקני המחצבה המשוחזרים - הכבל שהניע את מכונות חיתוך גושי השיש שנחצבו בהר, הפסים שעליהם שונעה הקרונית עם גושי השיש - ולמטה השדות ובריכות הדגים שבעמק. זה היה רגע של ציונות ללא מירכאות. במסגרת עבודות השחזור, שנערכו בשיתוף עם רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת, שוקם גם המצפור במקום, הוסדר חניון יום והותקנו שבילי טיול ופינות ישיבה ומנוחה.

 

הסיור במחצבה המשוקמת מאפשר למבקרים לשחזר את התהליך הגיאולוגי של היווצרות רכס הגלבוע, שהתרוממותו חשפה את המחדר המגמטי ואת הסלעים המותמרים של "שיש חפציבה‭."‬ אתר המצפור מהווה חלק משביל נוף מתוכנן בין מחצבת חפציבה, בית הכנסת העתיק בבית אלפא שלמרגלות הגלבוע, והיישוב גדעונה. את הביקור במקום אפשר לשלב בטיול לגן היפני שבקיבוץ חפציבה ולאתרים נוספים בגלבוע.


מצפור חפציבה. שחזור גלגל המחצבה

 

גן גיאולוגי  

שם המחצבה: קרני חיטין (נבי שועייב)

שטח: כ‭20-‬ דונם

סוג המחצב: אבן ובזלת

 

הגעה: מכביש 77 לכיוון טבריה פונים מערבה לכביש ‭.7717‬ אחרי הפנייה ימינה לארבל ולפני הפנייה לכפר זיתים, פונים שמאלה לקבר יתרו. אחרי כ‭800-‬ מטר מגיעים לאתר המשוקם ולחנייה, הנמצאים בצד הכביש מדרום לו. בשל קדושת המקום (על פי המסורת הדרוזית פה קבור הנביא שועייב, הוא יתרו המקראי) מומלץ להחנות את הרכב לפני השער והדלפק של השומר, ולעלות ברגל בשביל קצר המוביל לדרך אספלט, העולה למחצבה המשוקמת.

 

פעם פעלה כאן מחצבה פיראטית שחצבו ממנה אבן ובזלת לבנייה מקומית. בתהליך השיקום, תוך כדי התבוננות בעיניים גיאולוגיות, הגיעו המומחים למסקנה כי האתר שבו שוכנת המחצבה הוא תוצר של התפרצויות געשיות אשר היוו חלק מההתפרצות הגדולה שיצרה את שתי קרני חיטין לפני כארבע מיליון שנים וחצי. במלאכת השיקום הושם דגש מיוחד על שימור השכבות הגיאולוגיות הוולקניות הייחודיות, ובמקום הוצבו שלטים עם הסברים מילוליים מצוינים, דיאגרמות ושרטוטים הממחישים את מה שאירע כאן לפני עידן ועידנים.

 

גם עין לא מקצועית לא תתקשה להבחין בסלעי המשקע הימיים, בסלעים הוולקניים השונים, בארבעת קילוחי הבזלת המרשימים, ובתופעות נוספות שעליהן ניתן ללמוד מהשילוט. גם מבלי להתעמק בהסברים, הצבעוניות העזה של קיר המחצבה, המרמזת על הימצאותם של מינרלים שונים, היא מראה שקשה להתעלם ממנו. שלא לדבר על הנופים המרהיבים של בקעת ארבל, הכנרת וחלקים מהגליל התחתון, העליון והגולן, הנשקפים מכאן ביום בהיר. במקום הותקנו פינות ישיבה וחניון דרכים עם חנייה המותאמת לנכים.

 

לב המכתש  

שם המחצבה: אתרי כרייה במכתש רמון

שטח: כ‭1,500-‬ דונם שוקמו עד כה, ועוד למעלה מ‭3,000-‬ דונם נמצאים כעת בתהליך שיקום

סוג המחצב: גבס, חול מיוחד, בנטוניט (מינרל המצטיין בספיחת מים‭,(‬ חרסית דמוית צור (חד"צ‭,(‬ קאולין (סוג של חרסית).

הגעה: מכביש 40 למצפה רמון פונים דרומה, חוצים את אתר "הנגרייה" (יש שלט מצד ימין‭,(‬ עוברים את החניון עם האגם (האגם נראה מהכביש‭,(‬ ולאחר קילומטר וחצי יש מצד שמאל שלט "שיקום מחצבות החד"צ, נגב מינרלים".

 

בשנת 1994 התקבלה בממשלה אחת ההחלטות החשובות בתחום שמירת הטבע בישראל, כאשר ביוזמתו של השר לאיכות הסביבה אז, יוסי שריד, הוחלט על שימור "ארץ המכתשים‭."‬ בבסיסה של ההחלטה עמדה ההכרה כי אחרי יותר מארבעים שנות חציבה במכתש רמון, נותר הטבע עם פצע אנוש ומערכת אקולוגית בעייתית, ונקבע כי רוב שטחי הכרייה והחציבה במכתשי הנגב, שאין בהם עתודות של חומרי כרייה וחציבה, ייועדו לשיקום, לא תותר כריית חומרים שיש להם חלופות במקומות אחרים בישראל, והמפעלים לעיבוד חומרי הגלם יוצבו מחוץ למכתשים.

 

כך, אחרי עשרות שנים שבהן נגסו מכונות הגריסה העצומות בקרקע, מצוקים נהרסו, בורות נפערו ונחלים שינו את תוואי זרימתם, הוחל בעבודות שיקום נופי, אקולוגי ותיירותי בקנה מידה עולמי, ומכתש רמון הוא כיום ספינת הדגל של מפעל שיקום המחצבות בישראל.


מכתש רמון. הילדים מוזמנים למלא בקבוקים

 

במחצבת הקאולין המשוקמת (לעקוב אחר שילוט "החולות הצבעוניים‭,("‬ הילדים מוזמנים למלא בקבוקים ריקים בחולות המכתש, המסודרים בערימות צבעוניות. זאת במקום לטפס על קירות המכתש תוך הסתכנות וסיכון הטבע. בצידו השני של הכביש הותקן שביל קצר התחום בסלעים צבעוניים שהתגלו מחדש בתחתית המחצבה במהלך עבודות השיקום.

 

השביל מוביל לאזור האכלת הנשרים, שממנו ניתן לצפות בשעות הבוקר והצהריים (תלוי בעונה) בנשרים הדואים, התופסים זרמי אוויר וחוזרים לקנן במצוק התוחם את המכתש מצפון. הנשר הוא סמן של בריאות אקולוגית ואם פרויקט השבת הנשרים למכתש יצליח, בעקבותיהם יגיעו זוחלים, חרקים, זאבים וצבועים.

 

כשממשיכים צפונה-מזרחה, אל תוך ליבו של המכתש, באזור שנתון כעת בתהליך אדיר של שיקום והסדרה מחדש של ערוצי נחלים, אפשר להתרשם מההרס הנורא ומהעוצמה של בורות הכרייה הענקיים. כאן יעבור הנתיב התיירותי של "ציר צבעי רמון‭,"‬ והעבודות בעיצומן. כיום ניתן לטייל לאורך קטעים מסוימים בשטח (מומלץ לוודא עם השומרים במקום) ולהתפעם מהצבעים השונים והעזים ומשלל המאובנים שהותירו היצורים הימיים שחיו כאן לפני 60 מיליון שנים ויותר. באזור הכרייה נמצאו גם שלדי כרישים וחיות ימיות נוספות. המאובנים שמורים ואין להזיז או לקחת מאומה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שיקום במכתש רמון
צילום: יפה רזיאל
מומלצים