באופוזיציה התקזזו בחוק החרם: "זה לא קוטג'"

ראש הממשלה ועשרה משריו נעלמו בהצבעה על חוק החרם, וגם האופוזיציה לא בדיוק ניסתה למנוע בחירוף נפש את אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת בקדנציה הנוכחית. החוק אושר אמש (יום ב') ברוב של 47 תומכים מול 38 מתנגדים, לאחר שבאופוזיציה הסכימו להתקזז עם חברים בקואליציה. כמה חברים ממפלגת קדימה אף סירבו להצביע נגד, למרות המשמעת הסיעתית שהוטלה - ובמפלגה שוקלים להטיל עליהם עונשים.

הח"כים עתניאל שנלר ויוליה שמלוב ברקוביץ' מקדימה הודיעו כי "מבחינה מצפונית" אין הם יכולים להתנגד לחוק, וגם חברים בולטים יחסית ממפלגת האופוזיציה הבכירה נעדרו מסיבות שונות. ח"כ יואל חסון, שנחשב בתחילת הדרך לאחד ממובילי החוק, היה במשלחת בסין בעת ההצבעה, ח"כ אריה ביבי נעדר בשל אותה סיבה וח"כ גדעון עזרא לא חש בטוב ולא הגיע למליאה.

גם במפלגת העבודה הסכימו לקיזוזים. ח"כ ראלב מג'אדלה שהיה בחו"ל התקזז עם ח"כ אמנון כהן מש"ס, ח"כ בנימין (פואד) בן-אליעזר שמתאושש מהאשפוז הממושך קוזז עם השר מיכאל איתן וח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג קוזז עם השר דן מרידור. הרצוג השיק את הקמפיין שלו לראשות מפלגת העבודה ולא היה ברור אם יספיק להגיע להצבעה.

"מועד אירוע פתיחת הקמפיין נקבע לפני", הסביר הרצוג. "ביקשתי מהאופוזיציה לעכב את ההצבעה כדי שאספיק להגיע ומשקיבלתי הודעה על כך שהוקדמה באופן משמעותי השעה של ההצבעה, ביקשתי להתקזז. מיד עם סיום אירוע הקמפיין דהרתי לירושלים וביקשתי לבדוק אפשרות להסיר את הקיזוז שלי. משלא התאפשר נשארתי והצבעתי

עבור ההסתייגויות שהגשתי. אני הייתי ממובילי המאבק נגד החוק הפסול הזה, שאין ספק שייפסל בהמשך".

בכיר בליכוד: "חוק של עולם שלישי"

גם שני חברי כנסת מהסיעות הערבית התקזזו - טאלב א-סנע (עם השר גדעון סער) מרע"ם-תע"ל וסעיד נאפע מבל"ד, עם סגנית השר גילה גמליאל. בנוסף, היו גם ח"כים שנעדרו מסיבות מוצדקות - ח"כ נחמן שי (בגלל לווית אמו) וח"כ יעקב אדרי (בשבעה על מות אחיינו).

סיעת העצמאות בראשות שר הביטחון, אהוד ברק, הודיעה אתמול כי לא תתמוך בחוק, אך גם לא הצביעה נגד - וחבריה נעדרו מההצבעה. בצד השני, סיעת האיחוד הלאומי הימנית, שמוגדרת על הנייר כאופוזיציה, הודיעה מראש שתתמוך בחוק.

נתניהו ושרים בליכוד העדיפו להיעדר מההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על החוק, שגרם לסערה בינלאומית, ביניהם דן מרידור ומיכאל איתן. בכירים במפלגת השלטון דיברו בצורה חריפה ביותר על הצעתו של ח"כ זאב אלקין, שתיכנס בקרוב לספר החוקים של מדינת ישראל: "הליכודניקים האלה שכחו מה זה להיות ליכוד, הם מביאים חוקים מעולם שלישי".

יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, שבחר לא להצביע על החוק, הביע חשש מכנסת "חסרת אידיאולוגיה". לדבריו, "כיום נשאבות לכנסת מפלגות ששורשיהן הציוניים מחוקים. הן נכונות לוויתורים טריטוריאליים, אך משסות את הציבוריות הישראלית באזרחי ישראל הערבים. קשה לי להבין כיצד תלמידי ז'בוטינסקי של היום יכולים להיות אנשים שמחויבותם לדמוקרטיה, לשוויון זכויות ולשלטון החוק - היא מותנית. העדר חוט שדרה אידיאולוגי מסכן את הכנסת".

שנלר, בעבר ראש מועצת יש"ע, הסביר את החלטתו לא להצביע - למרות ההפצרות של יו"ר הסיעה, דליה איציק. "זכותה של משפחתי להתפרנס אינה דומה לגביע קוטג', אמר שנלר, תושב התנחלות מעלה מכמש. "החוק הינו חלק ממאבקה של ישראל נגד הגזענות. מתנגדיו מעניקים בהתנגדותם לגיטימציה לחרם אקדמי, תרבותי, כלכלי ומדיני - וכל זאת בשם הדמוקרטיה המזויפת".

שמלוב-ברקוביץ' תמורת נתניהו?

לא הגיעה להצבעה. לפני הדיון היא הודיעה לח"כ איציק על כוונתה לא להצביע, ויו"ר הסיעה הבהירה לה כי להחלטתה יהיו השלכות קשות. בקדימה טוענים ששמלוב-ברקוביץ' התקזזה עם נתניהו, אך הח"כית טרם אישרה זאת.

"אני תמיד אומרת שבמקום שאין ערכים, נכנס המחוקק ומחוקק חוקים", הגיבה שמלוב-ברקוביץ' להאשמות נגדה. "לדאבוני, בישראל יש אנשים מבית, המשתמשים בכלים אותם מעניקה להם הדמוקרטיה, על מנת להחריבה. לא אתן ידי להצלחתם של אלו המבקשים לפגוע בחוסנה וביציבותה של ישראל. זהו חוק חשוב".

בקדימה הוחלט בעקבות זאת לכנס את ועדת העונשין של הסיעה ולהחליט כיצד לנהוג עם שני הח"כים. גורמים בקדימה אמרו כי ייתכן שעונשו של שנלר יהיה הוצאתו מוועדת חוץ וביטחון. "זו ועדה יוקרתית. מי שלא מתיישר עם הקו של הסיעה, צריך לדעת שיהיה לזה מחיר", הסבירו.

על פי "חוק החרם", יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או על גופים המצויים בשטחה ובשטחי יהודה ושומרון תוגדר כעוולה אזרחית. גוף שיוחרם יוכל לפיכך לתבוע פיצויים מיוזם החרם - באופן שאינו תלוי בשיעור הנזק. בנוסף, יאפשר החוק לשר האוצר למנוע מגופים המשתתפים בחרם על מדינת ישראל או על התנחלויות מלגשת למכרזים ממשלתיים. ארגוני שמאל הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד החוק ולבקש לבטלו. היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, אמר בעבר כי כלל לא בטוח שיוכל להגן על החוק בבג"ץ.