שתף קטע נבחר

 

פונזי לנצח: הימים המאושרים של הנרי ווינקלר

עם תואר אבירות ממלכת אנגליה וסדרת ספרים מצליחה, נראה שהשחקן הנרי ווינקלר הותיר מאחור את התפקיד שהזניק אותו, פונזי ב"ימים מאושרים". בראיון ראשון לעיתונות הישראלית הוא מספר על רצונו לבוא לביקור והתפקיד החדש ב"רופא להשכיר"

קשה להאמין שכ-40 שנה חלפו מאז עלתה התוכנית "Happy Days" (ימים מאושרים) לאוויר לראשונה. הסדרה הקומית הקלאסית, שהייתה אמריקאית כל כך אבל גם נכנסה עמוק לחיים שלנו, גרמה לנו להתאהב (הבנות והבנים כאחד) בדמות הקולית ביותר שאי פעם נראתה על המסך, ארתור הרברט פונזארלי הידוע בכינויו פונזי, או "הפונז", בשבילכם.

 

קשה גם להאמין שב-40 השנים האלה, הנרי ווינקלר, השחקן היהודי שגילם את הדמות האגדית, מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית. "יכול להיות שפגשתי עיתונות זרה באירועים, אבל זו ללא ספק הפעם הראשונה בחיי שאני מתקשר מהבית שלי לישראל", הוא אומר בראיון בלעדי ל-ynet מביתו בלוס אנג'לס.

 

הבסיס להכל. הפונז בשיאו

 

השעון בחוף המערבי מראה על שבע בבוקר. "אני קם עם השחר", הוא מגלה ולא מסתיר את התרגשותו לנוכח האירוע הטרנס אטלנטי: "עדיין לא ביקרתי בישראל", הוא אומר, מדגיש את המילה "עדיין", "הייתי מאוד רוצה לעשות זאת. קיבלתי מכתבים נפלאים משם על ספרי הילדים שלי. הייתה קבוצת סטודנטים שקראה אותם והם הקפידו לשלוח לי את התגובות המרגשות שלהם".

 

מיד נגיע לספרי הילדים המרגשים. הסיבה לשיחת הטלפון עם ווינקלר היא השתתפותו ב"רופא להשכיר" ("Royal Pains"), המשודרת בארץ בלוויין (שלישי, 21:15, yes Drama), סדרת דרמה רפואית המביאה את סיפורו של האנק לוסון, רופא המואשם בגרימת מוות של חולה ומפוטר מבית החולים בו הוא עובד.

 

בעקבות כך הוא מתגלגל להמפטונס, אזור הנופש היוקרתי של מדינת ניו יורק. הוא פותח עם אחיו אוון קליניקת רפואה פרטית והופך לרופא הצעיר והחתיך של כל עשירי האזור. בפרק הראשון של העונה השנייה, מפציע ווינקלר בדמות האבא של האנק ואוון, אב שמרר את חיי משפחתו ואחרי עשרים שנות נתק, הוא חוזר כדי להתנצל ולנסות להשיב אליו את אמון בניו.

 

תואר אבירות בגיל 65

התפקיד הזה של ווינקלר הוא החוליה האחרונה בשרשרת המהפכים שעבר האיש עם החיוך הגדול. בימים המאושרים של פונזי, כולם מסביבו היו בטוחים שהוא עומד להיות הכוכב הגדול ביותר בעולם. אבל ווינקלר דווקא החליט להמשיך את דרכו מאחורי הקלעים, פתח חברת הפקה מוצלחת והחל להפיק ולביים על המסך הקטן והגדול.


ווינקלר ב"רופא להשכיר". רק בעשור האחרון חזר לתפקידים משמעותיים

 

בשנות התשעים הוא שב לשחק, אבל רק בעשור האחרון חזר ווינקלר למלא תפקידים משמעותיים. חסידי הסדרה המופרעת "משפחה בהפרעה" ודאי זוכרים איך גילם את בארי זוקרקורן, העורך דין הכל כך מצחיק של משפחת בלות'. על המסך הגדול הוא שיחק בסרטים רבים של אדם סנדלר. בקיץ הבא הוא עתיד לככב בקומדיה בשם "Here Comes The Boom", לצידם של סלמה הייאק וקווין ג'יימס ("מלך השכונה").

 

לצד כל התפקידים החדשים, ווינקלר מצא ייעוד נוסף בחייו בשנים האחרונות, כשהחל לכתוב את סדרת ספרי הילדים המצליחה "האנק זיפר" יחד עם המחברת לין אוליבר. הסדרה מביאה את סיפורו של ילד הסובל מדיסלקציה, ממנה סבל גם ווינקלר בשנותיו בתיכון, אף על פי שאובחן רק אחרי גיל 30. 

 

באחרונה הוא פנה גם לספרות מבוגרים, ופירסם את "מעולם לא פגשתי אידיוט על הנהר", ספר מסעות ומחשבות שנכתב בעת מסעות דיג ברחבי ארצות הברית, מלא בתמונות מטיולים שצילם בעצמו. לקינוח, בעיקר בזכות ספריו לילדים, לווינקלר הוענק באחרונה תואר אבירות ממלכת אנגליה. מדהים לפעמים לאן החיים יכולים לקחת אותך בגיל 65.

 

וד"ש לילדה

על קו הטלפון, ווינקלר מתגלה כאדם סימפטי, מקשיב ומוכן לדבר על הכל. כמו בהופעותיו על המסך, הוא מדויק בבדיחותיו  ובמפתיע מתעניין במצבי המשפחתי (ולא שוכח למסור את אהבתו לבתי הקטנה רגע לפני שהוא מנתק). הוא גם מאוד מעודכן בדרך בה רואים אותו כרגע על המסך בישראל. "אתם ממש עכשיו התחלתם את העונה השנייה של 'רופא להשכיר'", הוא אומר ומספר על המשך הדרך, כשהוא משתדל לא לעשות ספוילרים.


הנרי ווינקלר. דמות אב גם בראיון

 

"לדמות שלי יש עוד דרך עקלקלה לעבור", הוא מוסיף, "אני מנסה לגרום לבן שלי לקחת אותי ברצינות ולקבל אותי בחזרה. הם ללא ספק כתבו דמות נפלאה עבורי וכשהפרק הראשון של העונה השלישית שודר בשבוע שעבר בארצות הברית הוא זכה לחמישה מיליון צופים. זו היתה הפתעה נפלאה".

 

יש לך שלושה ילדים. הניסיון שלך כאבא תרם לדמות הזו?

 

"ללא ספק. כל ניסיון בחיים מהווה השראה בשבילי. אני לוקח קצת מכל דבר ואז מוסיף את זה לדמיון של הכותב. הטריק הוא להיות עצמך בבסיס ואז להוסיף את הדמיון".

 

נדמה שלא משנה לאיזו דמות אתה ניגש, אתה תמיד מקפיד לשמור על ההומור. גם בדמות קשה כמו זו ב'רופא להשכיר'. רבים יסכימו שלקחת את ההומור שלך למקומות חדשים בתפקידך ב'משפחה בהפרעה'.

 

"אתה יודע, למרות שזה נראה היה ההיפך, הדמות הזו הייתה כתובה לגמרי. רק חלק מאוד קטן ממנה היה מאולתר. האיש שכתב את הסדרה , מיטש הורביץ, הוא גאון אמיתי. היה מדהים להיות חלק מהתהליך, לשקוע בתוכו ועוד עם כל אנסמבל הכותבים שהיה שם. לפעמים הרגשתי שאני משחק לצד המינגווי. כל אחד מהכותבים שם היה אלוף וזו הייתה זכות מאוד גדולה להיות חלק מהתוכנית הזו".

 

חבל שביטלו אותה.

 

"לצערנו, טלוויזיה קיימת רק בשביל הפרסומות. אז אם לא הרבה מחזרים אחריך, מורידים אותך. ב"ימים מאושרים" היינו מספר 48 ברשימת התוכניות, ובאותו הזמן היו רק שלוש רשתות וכמעט ביטלו אותנו. אבל קיצצנו בעלויות ומעט אחר כך היינו להיט.


בימים המאושרים ההם. "דמות שהיה לי מאוד כיף לשחק אותה"

 

"תוכנית טלוויזיה צריכה שיטפחו אותה. אי אפשר לצפות ללהיט מיידי, הקהל צריך למצוא אותך. יש כל כך הרבה ערוצים באוויר, השמועה צריכה להתפשט והכותבים צריכים זמן בשביל לפתח את הדמויות. בגלל שהן מתבטלות כל כך מהר, התהליכים האלה בכלל לא מתממשים ולעולם לא תוכל לדעת אם היה לך להיט או לא. סביר להניח שאיבדנו הרבה מאוד תוכניות מצוינות בדרך הזו".

 

עשית בחירות מאוד לא צפויות במהלך הקריירה שלך. איך ידעת תמיד מה הכי טוב בשבילך?

 

"מה שאתה יודע בראש שלך מינימלי בהשוואה למה שאתה יודע על פי האינסטינקטים שלך, שתמיד יגידו מה הכי טוב. אתה תתאהב באדם הנכון ותעבוד במקום הנכון ומהצד השני, כשנורות האזהרה שלי התחילו לפעול, תמיד למדתי ללכת משם ולעולם לא להתחרט".

 

ואת הבחירה המקצועית הכי נכונה שלך עשית כשהפכת לפונזי.

 

"הפונז היה דמות שהיה לי מאוד כיף לשחק אותה. הלוואי שהייתי יכול להיות הפונז גם בחיי, אבל מעולם לא הייתי כזה קול. ללא ספק, הפונז היה הבסיס של כל מה שיבוא בהמשך בחיי המקצועיים. אני באמת לא יודע אם הייתי מדבר איתך עכשיו בטלפון ללא הפונז. ואני אספר לך כמה נדיב הוא הפונז, איזה בחור טוב. הוא קרא את כל ספרי הילדים שלי והעביר לי ביקורת על כל אחד מהם", הוא אומר בצחוק, כקריצה לכמה אותה דמות קלאסית היא גם היום חלק בלתי נפרד מחייו.

 

אתה זוכר את הרגע שבו הבנת שפונזי יילך איתך תמיד?

 

"אפריל 74", הוא מכריז, "ירדתי מהמטוס ב-11:30 בלילה בליטל רוק שבארקנסו. הגעתי לשם בשביל כתבה מיוחדת לעיתון מקומי. בשדה התעופה היו 3,000 מעריצים שהמתינו לפגוש אותי, כולם רוקדים למוזיקה משנות החמישים שהתנגנה ברקע. הסתכלתי על התמונה הזו וחשבתי: 'וואו. זה אף פעם לא קרה'. זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שמישהו באמת רואה אותנו".

 

יש משהו שאתה מתגעגע בימים ההם?

 

"לא. אני תמיד אוהב את התקופה הזו והחברים שהיו לי אז הם גם החברים הטובים שלי היום. אבל אני בעיקר אוהב את מה שאני עכשיו".

 

ומכל הדברים האלה שמרכיבים את חייך, מה הכי קרוב לליבך?

 

"חלמתי להיות שחקן מאז שהייתי בן שבע והגשמתי חלומות גדולים. אני מאוד אוהב את העבודה שלי וכל בוקר אני הולך לעבודה עם חיוך על הפנים. למרות שהחיוך לפעמים קצת עייף, בגלל השעות המוקדמות שמתחילים צילומים, אני נהנה מכל רגע.

 

"אבל, חוץ מהילדים שלי, הדבר שאני הכי גאה בו בחיי זה הספרים של 'האנק זיפר',

 ומה שהם הצליחו לעשות. קיבלתי פניות ותגובות מילדים מכל העולם שסיפרו לי על ההזדהות הגדולה שלהם עם הסיפורים. שהספרים גורמים להם לצחוק ו'איך זה יכול להיות שאני מכיר אותי כל כך טוב?'".

 

ויש איזה חלום קטן שעוד לא הגשמת?

 

"היית רוצה להמשיך עד שכבר לא אוכל", הוא מסכם ומסביר איך הרגעים הכי פשוטים במקצוע הם אלה שמרגשים אותו יותר מכל, "למשל, התפקיד שלי ב'רופא להשכיר' הגיע משום מקום. אשתי ואני היינו אוהדים של התוכנית בעונה הראשונה והיינו מכוונים להקליט אותה בכל שבוע. ואז פתאום קיבלתי שיחת טלפון והציעו לי להיפגש עם המפיק. נפגשתי איתו במסעדה בשכונה שלי ושם קיבלתי את ההצעה לתפקיד. אתה יודע מה? זה היה יום נהדר".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ווינקלר. "הבנתי שמישהו באמת רואה אותנו"
לאתר ההטבות
מומלצים