עיקול משפחתי: הבנק גבה מקשיש חובות חתנו
קשיש שהכניס את חתנו כשותף לחשבונו במזרחי-טפחות, כדי שיסייע לו בניהול, הופתע כשהבנק רוקן את החשבון לכיסוי חוב של מיליון שקל. בית המשפט התערב והורה להשיב את כספו. התובע: "מסר מרגיע לאוכלוסיות חלשות, שנעזרות בדור הבא"
האם רישום קרוב משפחה כשותף בחשבון הבנק, הופך אותו אוטומטית גם לבעלים על הכספים? קשישים רבים בישראל מסתייעים בקרובי משפחה בניהול חשבונותיהם. פעמים רבות הם רושמים את קרוביהם כשותפים בחשבון של אותו קרוב מבוגר, כדי שיוכלו לבצע פעולות עבור בעלי החשבון ביתר קלות.
אולם מה קורה כאשר אותו קרוב המשפחה שנרשם בחשבון רק לצורך סיוע לניהול השוטף, מסתבך עם חובות לבנק? בעקבות תביעה שהוגשה לבית משפט השלום בת"א, נקבע לאחרונה כי הבנק לא יכול לעקל את כספי החשבון המשותף, לצורך כיסוי חובותיו של קרוב המשפחה.
רק עזרה בהשקעות
ראשיתו של הסיפור בשנת 2004, כאשר התובע, שעבר כבר את גיל 70, החליט למכור נכס שהיה בבעלותו כדי שיהיה בידיו כסף נזיל למקרה שירצה לעבור לדיור מוגן.
את הכסף ממכירת הדירה הפקיד בבנק פועלי אגודת ישראל. בשל גילו המבוגר, ביקש התובע לצרף את חתנו, איש עסקים, כבעל זכות לפעול בחשבון מתוך כוונה כי זה יסייע לו לבצע פעולות חשבונאיות רלוונטיות בכדי לשמור על ערך הכסף. לבנק הובהר כי לחתן אין כל זכויות בכספו של התובע, אלא תפקידו רק לשמור על ערך הכסף ע"י השקעה בפקדונות ומניות.
בסוף שנת 2006, העביר התובע כחצי מיליון שקל מכספו לבנק מזרחי טפחות, שם נוהלו חשבונותיו העסקיים של חתנו. לטענת התובע, בבנק הציגו את חתנו כלקוח מועדף והבטיחו לו בשל כך, תשואות טובות יותר על כספו בפקדונות וחסכונות ובמקביל תשלום עמלות זולות יותר.
בכדי לפעול בחשבון, נרשם חתנו כאחד מבעלי החשבון. לדברי התובע, לבנק הובהר כי הכספים והחסכונות שייכים לו בלבד, לחתן אין זכות בכספים, וכל תפקידו של החתן הוא רק לסייע בביצוע פעולות רלוונטיות בחשבון, כשם שעשה זאת בחשבונו בבנק פאג"י.
אפשר להסתפק ביפויי כוח
עו"ד עידן למדן, שייצג את התובע, מציין כי הבנק לא מסר לתובע כי די במתן יפוי כוח לחתנו בכדי לפעול בחשבון וכי אין צורך להוסיפו לחשבון. בנוסף, בניגוד למצג שהציג הבנק בפני התובע, על כך שחתנו הינו לקוח מועדף, המציאות היתה כי בשלב פתיחת החשבון חתנו היה חייב לבנק כמליון שקל בחשבונותיו העסקיים.בחודש יולי 2007 קיבל החתן מכתב התראה מהבנק ולפיו חשבונותיו מצויים ביתרת חובה של כמיליון שקל. הבנק הודיע לו שהוא מתעתד לקחת את הכסף מחשבון הבנק של חותנו - התובע, בו הוא מופיע כאחד הבעלים. לדברי התובע, בבנק לא נאמר לו כי צירוף החתן לחשבון עלול להוביל למצב כזה.
התובע ביקש ממנהל הבנק שלא לקחת את הכספים המוחזקים בחשבון - והדגיש כי הכספים הם שלו בלבד. למרות זאת בחר הבנק לרוקן את חשבונו - שעמד על כחצי מיליון שקל. מאוחר יותר החזיר הבנק מחצית מהסכום שלקח. אולם התובע שב ופנה לבנק כדי שזה ישיב לו את יתרת כספו בסך של כ-250 אלף שקל, ואף ביקש לקבל פרוט מדוייק של הסך שניטל ממנו שלא כדין.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בת"א דרש התובע, באמצעות עו"ד למדן, כי בית המשפט יכריז על חשבון הבנק והכספים שהיו בו ככספיו של התובע בלבד ויחייב את הבנק להציג בפניו את פירוט החשבון. השופט יונה אטדגי נעתר לבקשת התביעה והורה להשיב את המצב לקדמותו.
"מדובר בפס"ד חשוב ומשמעותי, כב' השופט אטדגי היה ער לעובדה כי אנשים מבוגרים נאלצים לעיתים להסתייע בדור ההמשך לצורך ניהול חשבון הבנק שלהם ואין בזאת בכדי לייצר שותפות בכספים שבחשבון", אומר עו"ד למדן.
"הבנקים חוטאים שוב ושוב לתפקידם באי מתן גילוי נאות ללקוחות, חוסר בירור צורכיהם והימנעות מהצגת פתרון נכון וראוי, ויש לשים לכך קץ. בקביעתו של כב' השופט, יש מסר מרגיע לאוכלוסיות חלשות המנהלות לעיתים את חשבונותיהם באמצעות קרובי משפחה.
"אני שמח על התוצאה ומצר על ארבע שנים של סבל, שנאלץ לעבור התובע, כתוצאה מהתנהלות פסולה של הבנק. כולי תקווה כי הבנקים ילמדו את פסק הדין החשוב הזה, בכדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".
לפנייה לכתב/ת 
