תוניסיה בשדרות רוטשילד
כמו הסטירה שהתחילה מהפכה בתוניסיה, צריך להתבונן על מחאת הדיור ברוטשילד ולהבין שהגענו לקצה. אני מחזיק ידיים לצעירים וקורא לממשלה לדאוג לתעסוקה מחוץ לתל-אביב
ממשלות ישראל לדורותיהן פשוט פספסו. את המחאה הזו אפשר לתקוף ולו רק בגלל המיקום שלה, בלב הבורגנות בשדרות רוטשילד. אפשר לתקוף אותה על מהותה - איש אינו כופה מגורים בלב תל-אביב. אפשר לקטול אותה בטענות רבות, שונות ומשונות שכולן יכולות להיות צודקות. אבל זה יהיה בהחלט לא נכון ומאוד לא חכם.
ההפיכה בתוניסיה התחילה מסטירה בבאסטה לשוטר שהביאה להפלת המשטר המושחת. אני מציע לממשלה לראות את מחאת רוטשילד בתל-אביב כסטירה. צריך לקחת את אותה מחאה ולהבין שהגענו לקצה, מכאן יש להתחיל לעשות. מול מחאת רוטשילד יש לסמן מטרות, מטרות אמיתיות וריאליות, מטרות שיתקנו עיוות בלתי נסבל הקיים במדינה והופך את החיים בה לבלתי אפשריים למאות אלפים מטובי תושבנו.
כבר כאשר הכריזה ממשלת ישראל על התוכנית הגרנדיוזית להתמודדות עם מחירי הנדל"ן, היה ברור שמדובר בתוכנית של "הוקוס פוקוס". וגם אמרתי זאת בצורה ברורה, זה היה פשוט מצחיק. מאה אלף שקלים מענק למי שיעבור לגור בפריפריה. ממשלה יקרה, זה לא עובד!
wa.jpg)
עוד לילה במאהל בתל-אביב (צילום: עופר עמרם)
מעגל הגורמים המשפיעים על בחירת מקום מגורים רחב וגדול יותר ממאה אלף שקלים. כאן מדובר בחינוך איכותי, איכות חיים, ותרבות פנאי, תעסוקה ומחירי דיור. אלו יחד ואפילו בסדר הזה הם המרכיבים את ההחלטה היכן יקבע מקום המגורים של התושב במדינת ישראל.
אני מודאג. מאוד מודאג. המדינה בעשורים האחרונים "מתקלפת" מחובותיה לאזרחים ומטילה את האחריות לתחומים שהם בסמכותה הבלעדית על העיריות וראשי הערים. התשובה לשאלה מדוע אני מודאג כל-כך היום, כי אני חושש שהמדינה תגלגל את מחויבותה לסיוע להשגת דיור לצעירים על אחרים.
לצעירים אפשר לומר כי לרצות לגור בלב תל-אביב זה נחמד. כמעט כמו לגור במרכז מנהטן. גם שם הדיור הוא במחירי תל-אביב. לזה אין פיתרון - לא עכשיו ולא בעתיד. כאן משחקים כוחות השוק. כל עוד יהיו שוכרים שיסכימו לשלם מחירים מטורפים עבור חורים שאינם ראויים למגורי אדם , המחירים ינסקו ואכן השמיים הם הגבול.
צריך מדיניות ומנהיגות
עכשיו נדרשת התערבות של ממשלת ישראל - שילוב של מדיניות ומנהיגות. המדינה חייבת לדאוג למדיניות ביזור אמיתית. לא יעלה על הדעת שהממשלה תרכז סביב המרכז את כל נכסיה. הכיצד ממשלה כזו תוכל לדרוש מגופיים פרטיים ביזור? מדוע שבנק הפועלים לא יקים את מרכז השרות שלו בקריית חיים אם המדינה מרכזת את כל גופי האוצר בתל-אביב. לא יעלה על הדעת שבמדינה מתוקנת יוכלו צעירים להגיע למגוון כה רחב של מקצועות ולהבטיח את קידומם רק במרכז הארץ.אני מציע "דיל" לממשלה. תשאירו לנו, ראשי הערים את הטיפול בתחומי החינוך, התרבות, הרווחה, איכות החיים והסביבה, אותם אנו עושים כבר מספר רב של שנים. אפילו ניקח על עצמנו את התחרות על יצירת מצאי דיור זמין שיענה על הביקוש. ואתם בממשלת ישראל, קחו תחת אחריותכם רק על תחום אחד: התעסוקה. עשו מעשה.
על הממשלה לדאוג לנקוט מדיניות של ביזור תעסוקה בדרך של יצירת מערכות תגמול ותימרוץ. בשנים האחרונות אני "מעייף" כבר את הקרובים לי כשאני חוזר ואומר כמו קאטו ברומי העתיקה, כי "מדינת תל-אביב מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל". הפעם המדינה חייבת לצאת במדיניות ביזור המשאבים כדי ליצור אלטרנטיבה אטרקטיבית לצעירים. אטרקטיבית יותר משדרות רוטשילד!
אני מחזיק ידיים למחאה זו ומקווה שתצלח לפני שהסטירה ההיא מתוניסיה תהדהד בקריית הממשלה בירושלים.
יונה יהב, ראש העיר חיפה
הצעות לטורים בנושא מחאת הדיור יתקבלו בברכה במערכת הדעות - opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
