שתף קטע נבחר

 

ארה"ב: הכל פוליטי בקרב על תקרת החוב הלאומי

הנשיא אובמה הזהיר מפני תאריך היעד של 2 באוגוסט, שבו עלול להיפגע דירוג האשראי של ארה"ב אם הקונגרס לא יצביע על העלאת תקרת החוב הלאומי העומדת על 14.3 טריליון דולר. הרפובליקנים מסרבים להגיע לפשרה שתעניק לנשיא קרדיט על חילוץ המשק ותקל עליו להיבחר בשנית. מי ימצמץ ראשון?

ביום רביעי האחרון נרשמה התפרצות לא אופיינית מכיוונו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, אדם ששומר על קור רוח גם בשעה שתומכיו רוצים לראות אותו צועק ומתפרע. לא ברור אם מדובר בהצגה של הנשיא כדי להדגיש את חומרת המצב, או בהגזמה של אריק קנטור, מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, בתיאור ההתרחשות ובהדלפה מכוונת של פגישתו עם אובמה.

 

 

אם מדובר בהדלפה הרי שהיא נועדה להאדיר את מעמדו של קנטור בעיני אנשי תנועת "מסיבת התה" והאגף השמרני במפלגתו, כמי שעומד מאחורי דלתיים סגורות ושומר על האינטרסים שלהם. מה היה תוכן ההדלפה? שאובמה מאשים את קנטור שהוא מאשים אותו בבילוף - ואז עזב את החדר.  


מנסה להאדיר את שמו בקרב אנשי "מסיבת התה"? קנטור (צילום: AP)

 

בימים האלה מתנהל בוושינגטון קרב איתנים פוליטי, כשברקע ניצב שעון מתקתק עם לוח זמנים שאי אפשר למנוע אותו. ב-2 באוגוסט עלולה ארה"ב להיקלע לראשונה בהיסטוריה שלה למצב שבו לא תוכל לפרוע את חובותיה והתחייבויותיה. מצב זה יקרה אם הקונגרס לא יצביע על העלאת "תקרת החוב" הלאומי האמריקני העומדת על סכום דמיוני של 14.3 טריליון דולר.

 

אף צד לא רוצה למצמץ

המושגים שנזרקים לחלל האוויר בסוגית תקרת החוב הם כלכליים ברובם הגדול, אך למעשה שם המשחק הוא פוליטיקה. בצד אחד ניצב הנשיא אובמה, ובצד שני ניצב קנטור. כל אחד משחק עד לקצה, מנסה לא למצמץ.

אובמה מאיים בחזון אחרית הימים הכלכלי - שפל כלכלי שלא היה כדוגמתו. ואילו קנטור לא קונה את דברי הנשיא וחושב שהוא מבלף.

 

ארה"ב משלמת עתה בריבית על מערכת הבחירות לקונגרס שנערכו בנובמבר האחרון. בבחירות אלה נכנסו לבית הנבחרים עשרות נציגי "מסיבת התה", שדורשים תקציב מאוזן על ידי הורדה דרסטית בהוצאות והקטנת המעורבות הממשלתית.

 

על הנייר ובזמן מערכת בחירות הכול טוב ויפה. אך המצב שונה כשצריך לנהל "דינוזאור" כמו ארה"ב. למעשה, עשרות נציגי תנועת "מסיבת התה" יושבים בבית הנבחרים ובולמים כל פשרה.  


הרפובליקנים רוצים למנוע ממנו כהונה שנייה. אובמה (צילום: רויטרס)

 

כל רפובליקני מנוסה, לרבות בכירי ממשל בוש, והמועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008 ג'ון מקיין, אומרים בגלוי שצריך להגיע לפשרה כדי למנוע זעזוע כלכלי מסוג שארה"ב טרם ידעה שכמותו.

 

בוול סטריט לא מתרגשים

משום מה, בוול סטריט לא מתרגשים יתר על המידה מהמשבר הפוליטי בין אובמה לרפובליקנים וגם בורסות העולם לא רשמו ירידות חדות בשל כך. חשוב לזכור את הההקשר הפוליטי שמלווה את העימות הנוכחי ואת העובדה שהרפובליקנים נחושים שלא לאפשר לאובמה להיבחר לכהונה שנייה.

 

אם יגיעו אתו לפשרה, אובמה יזכה באשראי על חילוץ המשק האמריקני וזה יקל עליו להיבחר שוב. אריק קנטור מנסה למצב את עצמו כמנהיג "מסיבת התה" ונציגיה החדשים בבית הנבחרים ואת האגף הימני הבלתי מתפשר של הרפובליקנים. בכך, הוא מקווה להפוך לאיש החזק בבית הנבחרים ואת היו"ר ג'ון ביינר לבובה.

 

מנהיגי הרפובליקנים ג'ון ביינר ומיץ' מקונאל יודעים שהאחריות הלאומית מחייבת אותם, כמו גם את הדמוקרטים, להגיע לפשרה. הבעיה היא שמאחוריהם אין חיילים והם יתקשו להעביר פשרה שהרפובליקנים יצביעו בעדה.  


חיוכים על מגרש הגולף, אך לא בשולחן המו"מ. אובמה וביינר (צילום: רויטרס)

 

העמדה הרפובליקנית הבסיסית היא שיש לאזן את התקציב הלאומי על ידי צמצום הוצאות הממשל. כמו כן, הם מתנגדים להעלאת מיסים. העמדה הדמוקרטית הבסיסית היא שצריך לאזן את התקציב, אך לא על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות באמצעות פגיעה בתוכניות סוציאליות לגימלאים ולסטודנטים.

 

הדמוקרטים: "להעלות מיסים למיליונרים"

לטענת הדמוקרטים, ניתן לאזן את התקציב על ידי העלאת מיסים למיליונרים וקיצוץ בהוצאות שאינן מקדמות צמיחה כלכלית.

 

הרפובליקנים מציירים את אובמה כמי שהכניס את ארה"ב למשבר הכלכלי הנוכחי. מנגד, אובמה מזכיר להם ולציבור האמריקני שאת המצב הכלכלי החמור הוא ירש מהנשיא הרפובליקני ג'ורג' בוש הבן, שתחת הנהגתו בוזבזו טריליוני דולרים על שתי מלחמות מבלי שבכלל היו חלק מהתקציב.

 

אובמה גם מזכיר כי הקונגרס הרפובליקני הצביע בתקופת בוש על העלאת תקרת החוב, אך עתה הוא מסרב לעשות זאת מסיבות פוליטיות טהורות.  


אובמה ירש ממנו שתי מלחמות יקרות. ג'ורג' בוש הבן (צילום: AP)

 

לכל אורך העימות סביב תקרת החוב מאשימים כמה פרשנים את אובמה בכך שהוא יודע לדבר אבל לא להנהיג, וכי הוא נכנס למשא ומתן האינטנסיבי עם הרפובליקנים באיחור רב. כעת מציע הנשיא פשרה ל"עסקה גדולה", שתאפשר את הורדת החוב הלאומי בארבעה טריליון דולר בעשר שנים. הרפובליקנים, שדורשים כאמור איזון תקציבי, אינם מוכנים לפשרה הזו - על אף שהיא מובילה ליעד שלהם.

 

הרפובליקנים: "תמיכה ממשלתית? לא תודה"

"תמיכה ממשלתית? לא תודה", אומרים הנבחרים הרפובליקנים ומציעים פתרון משלהם: "צריך לסגור משרדי ממשלה ולתת לנו לחיות את חיינו".

בדבריהם יש מידה של צביעות משום שברגע שמתרחש אסון טבע כמו רעידת אדמה, הוריקן, טורנדו, או שיטפון - מושלים רפובליקנים יודעים לפנות לממשל הפדרלי ולבקש ממנו סיוע חירום.

 

ומה דעתו של הציבור האמריקני בכל הסוגיה? 80 אחוזים מהאמריקנים אומרים ששתי המפלגות צריכות להגיע לפשרה. נכון להיום, הרפובליקנים מצטיירים כמי שמחבלים בה. המנהיגים הרפובליקנים יודעים זאת ולכן הם "יבשלו" עסקה קטנה של הרגע האחרון שתאפשר את העלאת תקרת החוב. באופן זה תוכל ארה"ב להמשיך לשלם חובות, אבל הרפובליקנים יוכלו לשמר את המשבר הכלכלי עד לבחירות. כרגע, היעד שלהם הוא להפוך את ברק אובמה לנשיא של קדנציה אחת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איבד את קור רוחו. אובמה
צילום: רויטרס
יציעו פשרה של הרגע האחרון. ביינר וקנטור
צילום: AP
מומלצים