שטייניץ משקיע בעתיד - ההווה שלו באוצר מתקצר
שר האוצר מצהיר כי הוא מקריב את ההווה למען העתיד: בעוד האזרחים נאנקים תחת נטל המס - קופת המדינה מתמלאת. אולם שטייניץ שוכח, שכדי לקצור פירות בעתיד יש להשקיע בהווה: באנשים, בציוד ובטכנולוגיה. בליכוד לא יזילו דמעה על פיטוריו בצל מחאות הציבור: עטיני השלטון חשובים יותר
שר האוצר, יובל שטייניץ, הביע בכנס פעילים שנערך בנתניה בשבוע שעבר, סיפוק רב, מהצלחת מדיניותו הכלכלית. שטייניץ, התפאר על גודל הישגיו הכלכליים, והפעילים הפוליטיים בכנס התמוגגו ומחאו כף. ההצלחה נולדה, לדעת שר האוצר, ממדיניותו החדשנית, לפיה הוא מקריב את ההווה למען העתיד, כמו תקציב דו שנתי ועוד. סימן מובהק להצלחה: צמיחה וירידה בשיעור האבטלה. שטייניץ הוסיף, שתפילה בקברי צדיקים נתנה לו את החוכמה ואת הכיוון המבריק שנקט בו. ממש כך.
טורים נוספים של ד"ר ישראל בוקסר:
- ההתייקרויות לא נפלו מהשמיים: דרוש שינוי באוצר
- לידיעת היצרנים - אין לכם צרכנים אחרים
- השירות בסלולר - זלזול מכוון בלקוח
פעילים אחרים שלא נוכחו בכנס, הביעו זעם על פועלו והתבטאויותיו. הם הביעו חששות "שבגללו נפסיד את השלטון". בוודאי שהם חוששים, כי ראשית הם יפסידו את המגע הצמוד עם העטינים שנותנים להם חלב ודבש בשפע, בדמות תפקידים, מינויים פוליטיים ועמדות כוח בכל רבדי המשק. שנית, הם יפסיקו לשלוט. אתם מבינים? הם שולטים, הם לא משרתים את הציבור.
הציבור מבקש להבין: האם האזרחים צריכים שליטים? בדמוקרטיה, העם מבקש שיהיו לו מנהיגים צנועים, חכמים ונחושים. כאלה שיאפשרו קיום סביר בהווה ואופק בהיר בעתיד. לא שליטים. גביית המיסים אצלנו מאפיינת שליטים בימי הביניים שעשקו את העם ומילאו את הקופה.
המחירים עלו ללא שליטה
שטייניץ מקריב את ההווה על חשבון העתיד. איך? הוא שבר מחד את שיאי המסים עקיפים (המוטלים על מוצר שנרכש, כמו מע"מ). כאשר מאידך, בגין מדיניותו, נוצר מצב שהמחירים במשק עלו ללא שליטה, בקרה או רציונל כלכלי צרכני. התוצאה: קופת המדינה התמלאה מהמסים העקיפים, כמו גם מהגדלת הפעילות במשק, שחלק ממנה נובע מהמחירים הגבוהים של רוב המוצרים והשירותים ושל הדיור.
הקטנת האבטלה היא נגזרת של גידול זמני בפעילות הכלכלית. כאשר מאות אלפי שכירים, בענפי קמעונאות ושירותים בסיסיים, מקבלים שכר זעום לעיתים נמוך משכר המינימום. מצבם הכלכלי מידרדר. עובדות: בחודשיים האחרונים אנו עדים לירידה בפעילות במשק. האם נפער סדק במגלומניה של שר האוצר? כל כלכלן מתחיל יודע להסביר, שכיסי הצרכנים שהתרוקנו גרמו להקטנת הביקושים, עובדה שמורידה את רמת הפעילות הכלכלית. צריך לדעת, בנוסף, שיש לכך גם אפקט פסיכולוגי. הציבור הבין, שלא הייתה הצדקה לבולמוס הביקושים הקודם, והוא מפסיק לקנות, תוך ציפייה לירידת מחירים בעתיד.
ניהול ההווה ששטייניץ לא מתעסק איתו, כי צריך להבטיח את העתיד, עולה למיליוני אזרחים ביוקר. ההידרדרות הכלכלית שלהם, שאחד הסימפטומים שלה מתבטא בשביתת האוהלים, לא תיעצר בעתיד. איך היא יכולה להיעצר? ההכנסה שלהם תגדל בעתיד? כיצד תגדל? לילדיהם יהיה יותר טוב בעתיד אם לא יקבלו בהווה חינוך ותרבות וערכים וקיום הוגן? האם העבריינות והפשע יקטנו בעתיד ללא חיזוק המשטרה ושירותי הרווחה בהווה? האם זה לא ברור? אבל ידו של האוצר קפוצה, כי זה ההווה. וצריך למלא את הקופה, בשביל העתיד. של שטייניץ כמובן.
מהיכן קיבלת את ההשראה שטייניץ?
בבתי הספר לניהול בעולם מלמדים איך להשקיע נכון בהווה: באנשים, בציוד, בהון ובטכנולוגיה, כדי לקצור פירות בעתיד. באיזה בית ספר למדו חכמי האוצר? מהו הרציונל של מדיניות זו? לאן היא מובילה? קצרה דעת הציבור מלהבין.
ובאשר לדברי חכמים בנושא: בספר משפטים, הלכות שכירות, פרק ב' כתוב "אמר לו שמור לי היום ואשמור לך למחר, השאילני היום ואשאילך למחר..." גם חז"ל הבינו שהעתיד תלוי במה שעושים בהווה. האם החכמים ששטייניץ מתייעץ איתם לא למדו זאת? כנראה שבקברי צדיקים לא מייעצים, אלא רק מתפללים לנס.
ימיו של שר האוצר בתפקיד ספורים. חבריו בליכוד, כולל פטרונו נתניהו, לא יזילו דמעה כאשר יפוטר. עטיני השלטון חשובים הרבה יותר.
ד"ר ישראל בוקסר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים - אור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
