Cloud Computing: מראה הענן מצד משתמשי הקצה

דיוויד מ. סמית הוא סגן נשיא ואנליסט בכיר של חברת הייעוץ Gartner, הנחשב כמוביל דעת קהל בספקטרום רחב של טכנולוגיות מידע, שהמשותף להן הוא אפקט "שובר סטאטוס קוו" (Disruptive) ומיצוב מחדש של הממשק בין הטכנולוגיה לשימושיה העסקיים והצרכניים.

כאשר נפגשנו לראיון מיוחד בלובי של מלון הילטון תל-אביב - הוא הגיע למקומותינו כאישיות הבכירה ביותר בכנס השנתי של גרטנר בישראל - אי אפשר היה לזהות ביהודי השמנמן והנינוח בבגדי חופשה מרושלים את האנליסט שהוכתר בשנת 2002 על ידי Adweek כמשפיע ביותר בתעשייה. בשיחה, שקטעים נבחרים ממנה מצוטטים להן, התברר לנו מדוע מנהלי חברות מבוססות כמו גם יזמי סטארט-אפ צעירים, בעלי תפקידים בכירים בממשל לצד חוקרי אקדמיה, מקשיבים למה שיש לו לומר.

מה אתם רואים בעננים?

השיחה נסבה, כמקובל בשנה האחרונה, על הענן והשפעתו על הדרך בה נצרוך את טכנולוגיות המידע. "כשמדברים על מחשוב ענן, צריך ראשית לכל להגדיר על מה אנו מדברים", אומר דיוויד סמית. "כיום כל אחד רואה בענן דבר אחר, שבאופן לא מפתיע מתקשר למה שיש לאותו משקיף למכור. אנחנו יודעים שהמונח גורף ומבלבל. יש ענן באינטרנט, ואפשר לבנות ענן פרטי במרכז המחשבים של הארגון. השירותים שהענן מספק יכולים להיות בסיסיים ביותר, שאז מדברים Infrastructure as a Service, או יישומים מוכללים, המורכבים מכל מה שנדרש כדי להריץ תהליך עסקי באתר מרוחק. ויש כמובן כל גוני הביניים בין הקטבים. מה שמאחד את כל התפיסות הוא הנתק בין הפלטפורמה המרוחקת עליה מתבצעת העבודה, אתר שירות שהמשתמש לא חייב להכירו לעומק כדי ליהנות משירותיו, לבין יחידת הקצה, תחנת העבודה או המסוף האלחוטי עליו מוקרן הממשק האינטראקטיבי".

המדד הקריטי: קצב החדירה לשגרת העבודה

"עד כה מרבית הזרקורים כוונו להאיר את היתרונות התפעוליים והפיננסיים של מודל הענן מבחינת ספקי השירות", אומר דיוויד סמית. "האנליסטים התמקדו בשאלות פיננסיות - כמו חישוב ה-ROI של ענן פרטי מול צריכת שירות On Demand בענן הציבורי - ותפעוליות: ביצועים, אבטחה, רגולציה, גמישות בהחלפת ספקים וכדומה. התשובות לשאלות בנושאים אלה ממשיכות להשתנות ככל שהטכנולוגיה מתפתחת והן ימשיכו להשתנות כל עוד ספקים חדשים מצטרפים לצד ההיצע ומנסים לשכתב את חוקי המשחק עם תפיסות מהפכניות של מודל השירות.

חלוקת העבודה לאורך שרשרת המזון

מנקודת השקפה של דיוויד סמית, חלוקת התפקידים בשרשרת המזון של מחשוב ענן מצטיירת בצורה שונה מזו הנראית מצד הספקים:

• מפתחי הפתרונות: חברות התוכנה יצטרכו להתאים את הפתרונות שלהן למדיום החדש, תוך איזון רגיש בין הצורך לשמר את זרם ההכנסות ממכירת רישיונות לקהל הלקוחות המסורתי לבין הרצון לא לאפשר למתחרות חדשות להשתלט על הענן. חברות גדולות, כמו מיקרוסופט, SAP ואורקל, תאלצנה להקריב חלק מהיתרונות שלהן על מנת למנוע ממתחרות צעירות ואגרסיביות לקבוע עובדות בתחום ה-SaaS. ללא קשר לגומחת השוק שהן תופסות יהיה עליהן לאמץ את ההשקפה, כמו מיקרוסופט בשירות Office 365, שהתקפה היא ההגנה הטובה ביותר.

• ספקי השירות (ASP): אספקת תשתיות IT כשירות היא מודל עסקי פשוט למימוש כל עוד שומרים על סטנדרטים דה-פאקטו. ולכן מגזר זה יהפוך לשוק של Commodities בו התחרות ממוקדת במחיר והייחודיות מדוכאת. חברות גדולות, עם כיסים עמוקים ופיזור גיאוגרפי מתאים, יובילו את המגזר הזה לכיוון של שירות סטנדרטי לחלוטין. ניוד השירות בין ספקים בקלות וללא קנסות כספיים או תפעוליים, יכול להתקיים רק במגזר הזה - וללא ספק לרגולטור יהיה מה להגיד בקשר לזכויות הלקוח. התשתיות של חברות התקשורת, במיוחד, מותאמות למודל IaaS וצפויה השתלטות שלהן על המגזר, מה שיהפוך את משרד התקשורת לרגולטור של שירותי הענן.

• מנהלי ה-IT בארגונים: אלה יבינו את תפקידם בצורה שונה מבעבר. פחות פיתוח עצמי, פחות פתרונות קנייניים ופחות כוח אדם מקצועי הנתון למרותם. יותר כישורים עסקיים במו"מ ורכישת שירותי ענן חיצוניים, יותר חשיבה מקורית בהתאמה של תהליכי העבודה בארגון לשירותים שאפשר לרכוש בענן, ויותר דגש על המשתמשים ועל הכלים שהארגון מעמיד לרשותם לצריכת הפתרונות באמצעות מכשירים ניידים "מגניבים".

• משתמשי הקצה: אלה יתנו אל הטון ויאלצו את כל ה-Eco System להתאים את הפתרונות לסולם הערכים של הצרכנים. ככל שהדבר נראה שערורייתי למקצועני ה-IT, בבחינת "הזנב שמנופף בכלב", מאז פרוץ ה-PC למשרדים בשנות ה-80 של המאה הקודמת, אף אחד לא יכול לעמוד בפני הלחץ שמגיע מלמטה, מהמוני המשתמשים. אין כל טעם להתנגד למגמה, משום שהתוצאה תהייה פתרונות ענן שלא משתמשים בהם. לפחות לא באינטנסיביות המובטחת למי שיאפשר גישה מהמכשירים שהמשתמשים אוהבים להחזיק ביד ולהשתעשע בהם. המנמ"ר לא צריך לעלות על עץ שקשה לרדת ממנו - ובוודאי שלא כדאי לו להצטייר כמי שעוצר את הקדמה ומקלקל את חגיגת הגאג'דטים, שתמשך לפחות עד סוף 2012.

• האינטגרטורים החדשים: זו קטגוריה חדשה של ספקי שירות, שיציעו את ה-Middle Ware של מחשוב ענן. התרומה שלהם ל-Eco System היא ארגז כלים ופלטפורמת ריצה למרכיב שחסר עדיין במרבית שירותי הענן: ממשק אינטואיטיבי, יעיל וסטנדרטי בין מכשירי הקצה למערכות הליבה השונות. אומנם כמה חברות מוצרים הבינו שעליהן להוסיף רובד של "ממשק ניידות" על הליבה שלהן לפני שהפתרונות הישנים יוכלו להצליח כשירותי ענן. לדוגמה, SAP רכשה את Sybase בדיוק לצורך זה. אבל המשתמשים היו רוצים לראות שירותי גישה ואינטראקציה בלתי תלויים בפתרון. שירות כזה, שפועל כ-Home Page וירטואלי לכל היצע הפתרונות שהארגון רכש עבור עובדיו, יוריד דרמטית את רמת הכישורים הנדרשת ממשתמשי הקצה.

תאונת דרכים בהגירה לענן

בהנחה שרובד האינטגרציה יהיה זמין בענן הציבורי, מנהל ה-IT יזדקק רק לפעולות תצורה (Configuration) וכתיבת תסריטי BPM (ניהול תהליכים עסקיים) כדי לייצר סביבת עבודה אינטגרטיבית מאוסף שירותי ענן. הוא יכול לכלול באוסף שירותי יישומים ציבוריים ושירותי תשתיות, עננים פרטיים ויישומים קנייניים, שמבחינת המשתמשים נראים כמסכת אחודה של ממשקים גרפיים המוצגים על טלפון מגע סלולרי, מחשב Tablet או כל אבזר שיגיע לשוק בעתיד.

יש יותר ממודל אחד לבנות, לשווק ולצרוך פתרונות עסקיים בענן ואם לשפוט על פי ההיסטוריה של מחשוב עסקי, כל אחד מהמודלים יתפתח בצורה בלתי תלויה באחרים. חלקם יצליחו וחלקם ידעכו עם הזמן ואת מקומם יתפסו מודלים אחרים. אבל בצד הלקוח המגמה ההיסטורית היא חד משמעית - התלכדות וסטנדרטיזציה. הלקוחות לא מעוניינים במלחמות בין מערכות ההפעלה ובעצם מעדיפים "שקיפות" מלאה של סביבת העבודה. רק היישומים מעניינים אותם והם רוצים לצרוך את היישומים בלי לחשוב על הפלטפורמה.

התכונות שמעניינות אותם נוגעות לאיכות הממשק, אינטואיטיביות הפעולות, עושר הגרפיקה והקול. לענן פוטנציאל לספק את מאוויי המשתמשים, אך זאת בתנאי שלא נשכח אותם בתוך המאמצים להוריד עלויות ולפשט את תחזוקת ה-IT הארגוני.