שתף קטע נבחר

הסוכנים של המוסד, הגיבורים של הוליווד

סוכני המוסד אמורים לפעול תחת חשאיות מוחלטת, אז איך זה שהוליווד חושפת אותם כגיבורי אקשן? רגע לפני שסם וורת'ינגטון וכריס המסוורת' צצים כמרגלים ישראלים, אמיר בוגן מספק לכם הערכת מצב מודיעינית על שירותי הביון שלנו בקולנוע האמריקני

היו ימים בהם עוצמת שירותי הביון החשאיים של ישראל הדהדה מבין סדקים של דיסאינפורמציה, בין משימות שהושלמו בהצלחה למסתורין שאפף אותן, בין גאווה להכחשה. העמימות והחשאיות היו מחולל של פחד בקרב אויבינו ושל הערצה בקרב אוהדינו. השילוב הזה היה למקור בלתי נדלה לעלילות גבורה קולנועית, שמיזגו רסיסי מידע עם בדיה. אולם מה שהיה טיפטוף איטי ומתמשך לאורך השנים, הפך באחרונה לשטף של ממש - גל סרטים הוליוודיים, עם סוכני מוסד כגיבורים. 

 

והנה הערכת מצב מודיעינית עבורכם לתקופה הקרובה:

 

1. באוגוסט הקרוב ייצא בארצות הברית הסרט "החוב", בכיכובם של הלן מירן, ג'סיקה צ'סטיין וסם וורת'ינגטון, רימייק אמריקני לסרט הישראלי (בבימויו של אסף ברנשטיין ובכיכובם של גילה אלמגור, נטע גרטי, איתי טיראן ויחזקאל לזרוב). הסרט עוקב אחר זכרונותיהם של סוכני מוסד מזדקנים בשנות ה-90, החוזרים למבצע מסוכן לחיסולו של פושע נאצי ב-1966.

 

2. הבמאי זוכה האוסקר פול האגיס ("התרסקות") גויס על-ידי אולפני יוניברסל כדי לעבד את סדרת ספרי המתח של דניאל סילבה, "The Kill Artist", וגיבורה, סוכן המוסד גבריאל אלון. בהוליווד מצפים לדמות מתנקש מקצועי מהזן של ג'יימס בונד וג'ייסון בורן.

 

 

3. ואם כבר הזכרנו את ג'יימס בונד, הרי שהסרט הבא בסדרת הסוכן 007, שיבויים על ידי סם מנדז, צפוי להצטלם בין השאר בישראל, ובהשתתפות כוכבים מקומיים. העלילה נשארת סודית לעת עתה, כיאה לשירותים חשאיים, אולם השמועות גורסות כי סוכני מוסד ישתרבבו אל המסך בצורה זו או אחרת. דניאל קרייג שימשיך את הקדנציה שלו כבונד עם סרט שלישי בסדרה, בוודאי מרגיש בנוח, אחרי שגילם בעצמו מתנקש בשירות במוסד ב"מינכן" של סטיבן שפילברג.

 

4. התפתחות אחרונה מעניינת ועדכנית נוגעת למבצע חיסולו של מחמוד אל-מבחוח בינואר 2010. המשימה הוכתרה בהצלחה, אחרי שרב המחבלים הפלסטיני סיים את חייו במלון היוקרתי בדובאי, אולם ישראל נחשפה כאחראית על ידי שירותי הביטחון המקומיים. כך או כך, התסריטאי, חוסיין אמיני האיראני, מגבש בימים אלה את העלילה לסרט "Shadow Runner" בכיכובו של לא אחר מאשר כריס המסוורת' האוסטרלי, המוכר לנו יותר כת'ור.

 

הוליווד בידינו

אם לא די לנו בעניין ההוליוודי הגובר בשירותי הביטחון שלנו, הגיעה השבוע משום מקום הפרשה שמסעירה את בוורלי הילס עם ספר חדש החושף את מפיק העל ארנון מילצ'ן כמעין איש קש לרכישות עבור מפעל הגרעין הישראלי.

 

כל זה משתלב לכדי רצף של סרטים שמשתמשים במעטה החשאיות המיוחס לסוכני המוסד ופושטים אותו מעליהם. לא בטוח שזה טוב לנו, אבל זוהי בוודאי טפיחה על שכמנו הלאומית. ישראלים כגיבורים בינלאומיים? נשמע טוב.


מילצ'ן עם מר וגברת סמית', אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט (צילום: רויטרס)

 

תחשבו על זה: סוכן מוסד הוא סוג של גיבור על. בשיגרה הוא כמו כל אזרח מן השורה, עם משרד ועסקים משלו, אולם ביום פקודה הוא פושט את החליפה, מתיר את העניבה ומצפין את מסמכיו ועוטה על עצמו זהות בדויה. נוטל דרכון זר, אקדח או כלי משחית אחר, ויוצא למשימה.

 

אם לאמריקנים יש את קלארק קנט כסופרמן, פיטר פרקר כספיידרמן וברוס וויין כבאטמן, לנו הישראלים הצנועים יש את ל', ש', ח' ואחרים (ולא נשכח את ג'ונתן פולארד, אם כי במקרה שלו מדובר בחומרים מסוג אחר לגמרי). השמועה אומרת שסחף גיבורי העל שעובר עלינו לאחרונה מאבד מומנטום. סוכנים חשאיים, מהזן של ג'ייסון בורן, יכולים לשוב ולמלא את מקומם בזירת האקשן ההוליוודי. 


וורת'ינגטון ב"החוב". מ"אווטאר" לישראל של שנות ה-60

 

מה שהופך את מבצעי המוסד לאטרקטיביים כל כך עבור האולפנים האמריקנים היא העמימות שלהם. אנחנו יודעים את התוצאה הסופית של המשימה, אבל אנחנו לא יודעים מי בדיוק ביצע אותה,

באיזה אופן ואיך התנהלו ההכנות. האינפורמציה הזו אינה זמינה ליוצרי הקולנוע, אז במקום זאת, הם יכולים לבדות אותה ממוחם היצירתי וליצוק מנה גדושה של אקשן לעלילה.

 

אבל מדוע דווקא המוסד, ולא ה-CIA? אולי כיוון שכשמדובר בשירותי הביון האמריקנים, החשאיות היא מצע לקונספירציות, שחיתות ולפוליטיזציה של המערכת. ב"שלושת ימי הקונדור" (1975) למשל, רוברט רדפורד מוצא עצמו נסחף לעימותים פנים ארגוניים ב-CIA. ב"סיריאנה" (2004) ג'ורג' קלוני נאבק בחשיפת קשרי הון ושלטון של אמריקנים במזרח התיכון וגם מאט דיימון בטרילוגיית ג'ייסון בורן מוצא עצמו כסוכן שהוא בובה נטולת זהות, בה משחקים הקברניטים.

 

"שלושת ימי הקונדור". שחיתות במחשכים

 

דווקא כשמדובר במוסד, האלמנט הקונספירטיבי מופחת והביטחון בצדקת הדרך והמטרה מתחזק. בניגוד למקובל בסרטים בינלאומיים שמבקרים את ישראל והתנהלותה במזרח התיכון, הרי שההפקות האמריקניות טיפחו את הסוכנים הישראלים כקבלני פעולה קולנועיים. מאז שנות ה-60 וה-70, נקשר המוסד בעולם כולו כסמל למצוינות ומקצוענות. לפחות על פי הוליווד, יש גם מטרות משותפות: נקמה - בנאצים או בטרוריסטים האיסלאמים. נקמה מוצדקת ברוח החופש והדמוקרטיה.

 

גם אנחנו משת"פים

אחדות המטרות באה לידי ביטוי בסרטים רבים בעבר שהיללו את הרוח הציונית, הנאבקת במשטרים החשוכים של מדינות ערב, ובהם סרטי מבצע אנטבה השונים. הסרטים שהתמקדו במוסד היו אלו שהדגישו את שיתוף הפעולה עם האמריקנים והקשר המתחזק בין מערכות הביטחון של האומות, בין השאר מתוך מאבק באויב משותף. כך למשל ב"המשימה קרלוס" (1997), בו מגלם בן קינגסלי סוכן ישראלי שחובר לדונלד סאת'רלנד כסוכן CIA במרדף אחר הארכי-טרוריסט קרלוס.

 

"המשימה קרלוס". קינגסלי משלנו

 

ב"Prisoner in the Middle" מ-1974, קארין דור, שהוסמכה בתחום הביון כנערת בונד ב"אתה חי רק פעמיים" שבע שנים לפני כן, מגלמת ישראלית שחוברת לסוכן האמריקני דיוויד ג'נסן בחיפוש אחר פצצה גרעינית שנגנבה ומאיימת על שיווי המשקל של המזרח התיכון.

 

לצד שיתופי הפעולה שהתחזקו מתחת לאף במשימות משותפות לאמריקנים וישראלים בימי המלחמה הקרה, עשו אנשי הדממה של המוסד הרבה רעש במבצעי הנקם שלהם בנאצים, שהשתלבו ברוח רדיפת הנאצים של שמעון ויזנטל בשנים אלו. כך בחטיפת אדולף אייכמן מארגנטינה ב-1960, שגוללה ב"הבית ברחוב גריבלדי" (1979) בכיכובו של חיים טופול.

 

ב"Funeral In Berlin" מ-1966, כיכב מייקל קיין הצעיר כמרגל הארי פאלמר (הגיבור של הסופר לן דייטון), שביחד עם אווה רנצי כסוכנת מוסד, יוצאים לגבות חוב עתיק מנבל גרמני. באותה שנה יצא גם "Requiem for a Secret Agent", בו חודר סוכן חשאי בריטי (סטיוארט גריינג'ר) בסיוע המוסד לתא ניאו-נאצי אלים. גם סרטו של איתן פוקס "ללכת על המים" (2004) מספר על מסעו של סוכן המוסד ליאור אשכנזי אחר נאצי מזדקן.

 

אשכנזי טובע ב"ללכת על המים"

 

ב"ללכת על המים" מתחבאת עלילת המתח מאחורי הקונפליקטים האישיים של הגיבור, המוצא עצמו מפתח רגשות כלפי צאצאי הנאצי. המתחים האישיים עולים בעיקר בסרטים ישראלים כמו "מינוטאור" (1997) של יונתן תמוז, העוסק במורכבות היחסים בין הסוכן דן תורג'מן למילי אביטל. מורכבות יש גם בסרט המצרי "Escaping Tel Aviv" של שריף עראפה מ-2009, בו סוכן מוסד נוטל את אשתו המצרית ושני ילדיו לישראל. סוכן מצרי יוצא למשימה לחילוצם מעיר החטאים תל אביב. 

 

"Escaping Tel Aviv". ערבית מעוברתת

 

בסרטים ההוליוודים המורכבות הופשטה ולא פעם התפשטה בשילוב המסקרן בין מין, פיתוי ומשחקי ריגול. דבר של מה בכך כשאנחנו זוכרים למשל את סינדי ומעלליה בפרשת מרדכי ואנונו. כאלו היו "השגריר" ו"המתופפת הקטנה" מ-1984 בהם הרומנים היו חשאיים לא פחות מהפעולות עצמן. 

 

חשיפת יתר

"השגריר" ו"המתופפת הקטנה" נוצרו בהשראת המבצע הגדול ביותר של המוסד הידוע עד כה - מבצע "זעם האל" שהתבצע בעקבות טבח הספורטאים במינכן 1972 ונודע כאחת ההצלחות הגדולות של הארגון. המבצע קיבל חשיפה קולנועית ראשונה דווקא בסרט הטלוויזיה "חרב גדעון" מ-1986, בהשתתפות סטיבן באוור ומייקל יורק, אבל קיבל חיים חדשים ומועשרים ביותר ב"מינכן" מ-2005, תחת ידו הבוטחת של סטיבן שפילברג.

 

שפילברג מתחקה אחר סוכנינו ב"מינכן"

 

אנסמבל כוכבים בינלאומי שכלל את אריק באנה, דניאל קרייג, מתיה קוסוביץ', ג'פרי ראש, מתיה אמלריק ועוד, גויס לטובת הפרויקט - מבצע קולנועי של ממש, שגולל את עלילותיה של חוליית המחסלים של המוסד ומשימות ההתנקשות שלה בנציגי אש"ף וחברי "ספטמבר השחור" ברחבי אירופה. מבצע "זעם האל" הביא להערכה גדולה למוסד בקרב ארגוני הביון העולמיים והילך אימה על טרוריסטים וגם על אזרחים פרנואידים בכל העולם.


למברט כישראלי מוסווה ב"The Point Men"

 

עם זאת, ייתכן כי המבצע היה נשאר בצל לולא "פרשית לילהאמר" ב-1973, בה חוסל אחמד בושיקי - מלצר פלסטיני תמים בעיר הנורבגית השלווה - שזוהה בטעות כרב המחבלים עלי חסן סלאמה. הפרשה גרמה ללכידתם של הסוכנים המעורבים וגרמה לאי נעימות גדולה לישראל.

המקרה אף קיבל ביטוי מעוות קצת בסרט האקשן "The Point Man" מ-2001, בו כריסטופר למברט נדרש להיאבק בטרוריסטים ערבים, הנוקמים בחבריו לחוליית המוסד על חיסול מוטעה. במקרה של "על תתעסקו עם הזוהן" (2008) עם אדם סנדלר, חומרים מעין אלו הפכו לקומדיה טעויות. 

 

ואם אתם תוהים מה קרה להתעוררות האחרונה בהוליווד, אפשר לזהות אולי תופעה דומה במקרה חיסולו של מבחוח - מבצע מסובך ומורכב שעלה בהצלחה, אך חשף - כך על פי מקורות זרים - את המוסד ואת גיבוריו בפני כל. הם אולי הצליחו להימלט, אך הותירו אחריהם תיעוד מצולם ועוד ממצאים שונים ומשונים, שיעזרו לחוסיין אמיני לכתוב את התסריט ל"Shadow Runner" וכך גם לאחרים. ההסתבכות הפומבית הזו אולי רעה ליחסים הדיפלומטיים של ישראל, אבל בהחלט טובה לעסקי הקולנוע של הוליווד.


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"מינכן". כך מיגרנו את "ספטמבר השחור"
הלן מירן. גם היא מגויסת למוסד ב"החוב"
לאתר ההטבות
מומלצים