היפים והאמיצים: כל מה שלמדנו מ"הפמליה"

במשך שבע עונות היו ארבעת האבות - וינס, אריק, דרמה וטרטל, ואלוהים אחד בשם ארי גולד, על המסך שלנו. ראינו אותם חולמים על הפריצה הגדולה, נאבקים לקבל הכרה, גורפים את המיליון הראשון ולא הרבה אחרי, מאבדים את הכל: התהילה, הביטחון העצמי, הנישואים, הכסף ולבסוף, אפילו את ציר העלילה הראשי של הסדרה, הפמילייה של הפמלייה.

צפו: הפרומו לעונה השמינית והאחרונה של "הפמליה"

רגע לפני עלייתה לשידור בארצות הברית של העונה השמינית והאחרונה, באחת הסדרות המשובחות שנראו בעשור האחרון, הגיע הזמן לצאת ולבדוק: מה באמת למדנו מ"הפמליה"?

למדנו שהוליווד יכולה לבלוע אותך

כמה מילים אפשר לכתוב על אמריקה? מה לא אמרו על עיר המלאכים? שהיא מעצימה את כל מה שכולם חולמים - אבל מעטים משיגים, שזאת העיר היחידה בה בחור ממוצע כמו טרטל יכול לחיות ברמת חיים של שייח סעודי - ולצאת עם מדו סופרנו, שהכסף בה נשפך כמו שמפניה - והקוויאר בלוגה זמין כמו ממרח השחר.

החיים הטובים של "הפמליה". אפס סבלנות בהוליווד

זאת הוליווד: גדולה מהחיים, מלוא התגלמות הבועה האמריקנית. אבל היא גם קשה, אכזרית, חסרת רחמים ועם רף אפסי של סבלנות. כולנו חולמים על היכל התהילה, אבל רובנו גומרים בסוף בלה לה לנד.

למדנו שבחירות בחיים יכולות להוביל אותך לגלם גופה

כיף לעשות קולנוע. תענוג להיות שחקן. לא מאמינים? תראו את וינסנט צ'ייס. הבחורות נופלות לרגליו, הבמאים הכי גדולים מחזרים אחריו, יש לו הכל. אבל כמו בהוליווד, לרגע אחד הוא הכוכב הגדול ביותר, ולמחרת הוא פרסונה נון גרטה בעיר כולה.

הפוסטר של "אקווהמן", סרטו של ג'יימס קמרון. לא תמיד אתה בטופ

צ'ייס היה הכוכב הכי לוהט כשגילם את גיבור העל "אקווה מן", ולבסוף גמר כסוס מת כשבחר לגלם את פבלו אסקובר ב"מדיין". מפה לשם הוא התדרדר לרומן עם שחקנית פורנו, התמכר לקוקאין, רב עם כל החברים וסיים בבית החולים עם פנים חבולות ועצור במשטרה. הסיפור של צ'ייס הוא מראָה לכל מי שחולם להיות בראד פיט הבא, ובגלל בחירות שגויות גומר בתור גופה. תחושת הכישלון, אובדן השליטה על המציאות וההסתנוורות מחיי התהילה, הם מתכון מנצח לנפילה הגדולה.

למדנו שכסף זה קודש

"כסף מעוור עיני צדיקים" אמרו חז"ל. "זה עולם של עשירים", שרו חברי להקה שבדית בשם "אבבא". בשבע העונות של "הפמליה" למדנו בעיקר דבר אחד - כסף הוא קדוש. בין אם ההתרחשויות המוצגות בסדרה הן הגזמה פראית של התסריטאים, עדיין, אי אפשר שלא לקנא בחבורת הנואובאדיז מניו יורק שנגע בהם המזל, והם הפכו מילדי כאפות ליפים והאמיצים - הדור הבא.

החיים הטובים של דמויות "הפמליה". יש גם מטוס פרטי

הם השוויצו במכוניות מפוארות, גרו באחוזות פאר, טסו במטוסים פרטיים וויתרו על 12 מיליון דולר עבור סרט ההמשך של "אקווהמן" בשביל האמנות, בזבזו הון בקזינו וחיו כפי שרובנו מעולם לא נוכל להרשות לעצמנו.

למזלם, בסופו של דבר הם לא הרימו את האף, נשארו אותם חבר'ה מהשכונה והוכיחו כי זה לא הכסף, התהילה או הבנות, אלא החברוּת האמיצה כמו של יוצאי גולני, רק שאצלם הסיסמה "קווינס זה הכי, אחי" לא מוטבעת על טריקו פשוטה אלא על המכונית המפוארת החדשה.

למדנו שחייבים ויטמין P 

צריך רק את המנהל הנכון. לא, בעצם, את היחצן המקושר. שטויות, הכל זה בזכות בת הזוג התורנית. אולי זה בכלל בגלל האח הקטן והמצליח? אם יש דבר ש"הפמליה" לימדה, זה שלא משנה עד כמה כישרון יהיה לך, קשרים זה שם המשחק.

בזכות בת הזוג סלואן, אריק הפך למנהל מצליח; בעזרת וינס, טרטל הפך לייבואן וודקה; בסיוע אותו DNA, ג'וני דרמה, שחקן כושל שחי על תהילת עבר, מתקבל למשרד הניהול של ארי גולד ולבסוף מקבל תוכנית משלו בה יגלם גורילה. קונקשנז. זה שם המשחק. בלעדיהם, אתה סתם עוד בחור מוכשר. נועה תשבי כבר אמרה בראיון עבר בתשובה לשאלה "מדוע הפריצה שלה ממאנת לבוא", שבהוליווד זה הכל קשרים, שכן כל הנועה תשביות מכל העולם באות לשם וחולמות על ההצלחה.

לא משנה כמה תהיה יפה, מוכשר ומוצלח, באל.איי, מסתבר, כל זה לא מספיק. קודם צריך לעבור אודישן אצל מנהל מטורף שיחליט להשקיע בך, אם רק יגידו לו לעשות כן. מה, זה לא קורה רק באל.איי? נכון, כבר אמרנו ש"הפמליה" היא סוג של מראה לחברה כולה. אצלם בהוליווד, אצלנו ברשויות ציבוריות למיניהן.

למדנו לעשות סקס, סמים וסרטים 

השילוש הקדוש שמתחיל באות ס', שכל מי שרוצה לגעת בתהילה חייב לטעום. 

סקס. הן בלונדיניות שופעות, שחרחורות משגעות, ג'ינגיות לוהטות. באחד על אחת, שתיים על אחד, עם כוכבת פורנו פופולארית ואפילו בערימה שלמה. הסקס זמין, הוא אף פעם לא עם מכוערות ותמיד, משום מה, גם ללא קונדום. אח, החיים הטובים שם בעיר האשליות.

וינס בסצינת האלימות, בית החולים והמשטרה, עונה 7. הכלל בגלל הסמים

סמים. ג'וינט לפתיחת היום, סיגריה מגולגלת אחרי סקס, באנג ענק להתאוששות ממשחק ה-WII. "מריחואנה אהובתי" הם שרים כשהם מסטולים. תמיד זמין, תמיד בשפע, תמיד החומר המשובח ביותר. בסוף, וינס נפל לקוק. טוב, זה הרי מה שתמיד לימדו אותנו - שאסור להתחיל עם הסמים. זה מתחיל בסיגריה ונגמר בבית חולים אחרי השפעה לא טובה משורה אחת יותר מדי. תענוג.

דת 

כסף בא והולך. סמים רק משבשים את הנפש. הסקס מוביל לבלבולים נפשיים. מה נשאר בסוף? ג'יזס קרייסט ו/או הקדוש ברוך הוא. מארק וולברג, מפיק הסדרה, היה בתחילת דרכו פושטק שניסה לעשות ראפ. בזכות שישה ריבועים הוא הפך לדוגמן מצליח ומהר מאוד לכוכב קולנוע מוערך.

ארי גולד בסצינת יום כיפור. בסוף כולם חוזרים לאלוהים

בתחילת הדרך היתה לו פמליה נוצצת וידועה לשמצה, והיום לעומת זאת הוא נער הפוסטר לערכי המשפחה. ניחוש שלי: סוף העונה השמינית, רגע לפני כתוביות הסיום, וינסנט צ'ייס, האלטר אגו של וולברג, חוזר לקווינס, נכנס יד ביד עם אמו לכנסייה המקומית, ואז מגלה מחדש את אלוהים.

טלוויזיה

איך מסכמים סדרה מופלאה? כיצד נפרדים מהגרסה הגברית של "סקס והעיר הגדולה"? "הפמליה" החלה כסדרה חמודה עם פונטציאל ענק. בעונתה השנייה הפכה להצלחה מסחררת וברביעית וחמישית כבר הפכה לתופעה טלוויזיונית שבזכותה נכנסה לספר דברי הימים של הטלוויזיה האמריקנית.

צפו בתוכנית המיוחדת: מאחורי הקלעים של "הפמליה" - מאז ועד היום

אחרי זה הגיעה הנפילה, אבל עדיין, היא מעולם לא הפסיקה להיות ממתק טלוויזיוני משובח. האמת? "הפמליה" היתה אחת הסדרות הטובות ביותר שנצפו על המסך הקטן בעשור האחרון. אולי היא קידשה את הקולנוע, אבל בדרך הוכיחה שבימינו, דווקא בטלוויזיה, מתגלות היצירות המרגשות ביותר.

זהו, עוד שמונה פרקים עד לקאט האחרון, וכמו ששר פול סיימון אתמול: "Hello Darkness, My Old friend, I've Come to Talk With you Again… Within the Sound of Silence"...