שתף קטע נבחר

נקמה קדושה

בפרשת השבוע נותנת התורה לגיטימציה לנקמה - כביטוי עז לצורך העמוק שלנו בעולם הרמוני ומוסרי

בפרשת השבוע מצווה ה' את משה: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" (במדבר ל"א, ב'). ציווי כל כך חזק, וכל כך קשה - ודווקא מלחמת הנקם היא הציווי האחרון של משה לפני שימות.

 

  • הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

     

    בשבוע שעבר למדתי על צורה מרוככת בהרבה של נקמה, ואף על פי כן, לא פחות זועמת. השתתפתי בכנס של "מכון פוירשטין" בהולנד, שעסק בשיקום וקידום יכולות חשיבה ולמידה של אנשים ברמות שונות. בכנס הופיע אדם הולנדי, שפגש אותי לפני כמה שנים, וביקש את עזרתי בקשר לבתו הסובלת מנכות חמורה מאוד. באותה פגישה סיפר לי אותו אדם כי הוא יהודי, אך נשוי לאישה לא יהודיה. כשפגשתי אותו בכנס, שמתי לב שמשהו השתנה בחזותו. ראשו היה עטור בכיפה לבנה גדולה. זה היה מוזר מאוד בעיניי.

     

    נקמה יהודית

    בסוף הכנס שאלתי אותו האם הוא הולך תמיד עם הכיפה? חשבתי שאולי בגלל שמארגני הכנס הם

    ישראלים, הוא חובש את הכיפה כסוג של סולידריות. אך הוא השיב לי שהוא הולך תמיד עם הכיפה. הוא סיפר כי נולד לזוג הורים ניצולי שואה, שהחליטו - מפחד ואולי אימה - שלא להזדהות כיהודים, אלא כנוצרים. עד גיל ארבע-עשרה כלל לא ידע כי הוא יהודי, וגם את זה גילה לגמרי בטעות. כל חייו הבוגרים הוא חי כלא יהודי, וכאמור נישא לאישה הולנדית שאיננה יהודיה.

     

    לאחרונה, הוא אמר, גילה כי הוא מאוד כועס על שנאת היהודים שהוא פוגש, ועל שנאת הזרים בכלל. לכן החליט לעשות פרובוקציה, ודווקא להדגיש את יהדותו בפרהסיה. לדקור אותם בעיניים. אותה יהדות שהייתה בשבילו אך פרט ביוגראפי, הפכה למעשה נקמה.

     

    זו הייתה פעולה זועמת, מתריסה, צועקת ואפילו צורחת (הכיפה הייתה גדולה, לבנה ובולטת), וזה גרם לי למחשבות חדשות על המושג "נקמה".

     

    להחזיר את הסדר על כנו

    "נקמה" איננה בהכרח פעולה של אלימות פיזית. נקמה היא סוג של הלוך נפש. נקמה, לעיתים, היא שאיפה שלעולם לא תתממש. לעיתים (רבות מדי, לדאבון לב) אנו נחשפים לקרוביהם של קורבנות רצח, הדורשים במפגיע מהשופטים החמרה של העונש הקצוב לרוצחים השפלים. אני שואל את עצמי, מהיכן זה בא? מה זה נותן להם? זה הרי לא יחזיר את יקירם לחיים.

     

    יש כאן, כפי הנראה, צורך עמוק שהתורה נותנת לו לגיטימציה. צורך בנקמה. הנקמה היא הצורך להחזיר את הסדר על כנו. נקמה היא צורך לראות עולם שבו הרע נענש על פשעו. הנקמה היא חוסר היכולת לראות את הרשע נושם את האוויר החופשי, הצח, מבלי לשלם מחיר על מעשהו המתועב. הנקמה היא הביטוי העז, הקשה, לצורך העמוק שלנו בעולם הרמוני ומוסרי.

     

    לכן אולי מצווה משה להחזיר את הסדר המוסרי על כנו, וללמד אותנו לדורות, שהמלחמה ברשע וברשעים אינה רק לגיטימית - היא הכרחית. אחר כך יוכל משה להיאסף אל עמיו, לא לפני שלימד אותנו את השיעור החשוב הזה לדורות.

  • פורסם לראשונה 22/07/2011 13:47

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים