ימי מחאה: המון גברים ערכיים, רק תבחרי לך
מה יכול להיות יותר טוב מלהכיר בחור בהפגנה, לא שטחי וחומרי כמו כל הגברים שאופפים את בתי הקפה והברים בתל אביב, אלא מלח הארץ. לבושה בשמלה פרחונית יפה ובשיער אסוף יצאתי להביע את דעותיי, זה אמור להיות מושך חברתית, לא?
עולם הפייסבוק הוא עולם שבו כל אחד דואג לייחצן את עצמו משל היה הנשיא אובמה וברגע האמת משאיר אותך עם תחושת הלם וייאוש. באוניברסיטה, מסתבר, רוב הסטודנטים מצאו להם בני זוג אך מבני המין שלהם, או שבאמתחתם בת זוג מימים ימימה. שלא לדבר על הברים שבהם כל אחד בא לראות ולהיראות, מה שמשאיר אותנו הפנויים סובבים כל הזמן במעגל הרווקים העירוני הבלתי נגמר.
בואו לדבר על הכרויות ועל מחאה גם בפייסבוק שלנו
עם פרוץ המהפכה בכיכר תחריר הישראלית, קיבלתי כל הזמן שיחות מחברים שאמרו לי לבוא לבקר במחאת האוהלים. שמעתי עשרות בחורים שטוענים שזהו המקום להכיר בנות, ואפילו קריאות בפייסבוק לבנות ישראל להגיע ולהשתתף בהפגנה בכיכר הבימה במטרה למצוא חתן יהודי כשר. מישהי, ששמה שמור במערכת, החליטה לקרוא לכל חברותיה ולגייס אותן למאבק: "לכל חברותיי המתלבטות אם להגיע היום להפגנה: בנות, זכרו שצעדה בקהל צפוף היא הדרך הטובה ביותר להסתיר פגמים גופניים, גנטיים ואחרים. למעשה בעמדכן בקרב גברתנים המסתירים כל דבר מהצוואר ומטה, מעולם לא נראיתן טוב יותר! אז באו בהמוניכן לכיכר ותמצאו לכן חתן יהודי, בע"ה".אז החלטתי שאני יוצאת להפגין סולידריות עם המחאה ועל הדרך למצוא לי איזה גברבר. מה יכול להיות יותר טוב מלהכיר בחור בהפגנה, גבר בעל ערכים חברתיים ומוסריים גבוהים, לא שטחי וחומרי כמו כל הגברים שאופפים את בתי הקפה והברים בתל אביב, אלא מלח הארץ.
ואם כבר מחאה ושינוי חברתי הגיע הזמן לשינוי בתחום הרומנטי, הרמתי טלפונים לכמה מחבריי הפעילים חברתית ופוליטית באוניברסיטה ויצאתי לבדוק האם השמועות על כך שהפגנה היא היעד הכי טוב למצוא בן זוג הן אכן נכונות. לבושה בשמלה פרחונית יפה עם שיער אסוף לאחור יצאתי להביע את דעותיי, זה אמור להיות מושך חברתית לא?
הגעתי אל היעד, כיכר הבימה, אוי אלוהים, הרחובות היו מלאים בגברים, ומתוך ההיצע הרחב הזה לי נשאר רק לבחור... כך לפחות חשבתי.
את תיאורי ריחות הצחנה והזיעה אחסוך מכם
הראשונים שבלטו לנגד עיניי היו הסטלנים, או כמו שמעדיפה לכנות אותם ח"כ הכנסת מירי רגב, "אלו עם הראסטות... אנשים הזויים". בואו נאמר שחבורה כזאת של גברים מעולם לא עשתה לי את זה, גברים שעברו כבר את גיל 30 לבושים בבגדים שרק נשים בהריון או אמא שלי עוטות על עצמן, שלא לדבר על הסנדלים מימי אברהם אבינו שמהם ניבטות ציפורניים באורך הגלות ועור יבש. את תיאורי ריחות הצחנה והזיעה אחסוך מכם, אך רק אזכיר שקרוב לוודאי שהם לא בהכרח נבעו מהתנאים הקשים של מחאת האוהלים.
גם במחלקה הזאת נחלתי כישלון חרוץ (צילום: ירון ברנר)
הקבוצה השנייה שהציגה נוכחות היתה קבוצת הגברים המטופחים, חבורה של גברים בעלי חוש אופנתי מאוד גבוה, לרוב מהלך לצידם כלב זאב, והם מתגודדים בחבורות. כל זה נשמע מעולה, אך ברגע שעברתי לידם הייתי כאוויר. פחות מאוויר, אבק ברוח. מה יהיה? אין גברים חמודים בהפגנה? אין גברים שרירים וחסונים שיעשו פה מהפכה כמו בכיכר תחריר, ולניצחון ייקחו אותי בתור השלל?
הקבוצה האחרונה שראיתי לנגד עיניי היו המורעלים חברתית, אלו שבעיקר ייצגו את השמאל הלאומי. גם במחלקה הזאת נחלתי כישלון חרוץ. חבורה של גברים שמתחרמנים למשמע צמדי המילים "צדק חברתי", "ביבי תתפטר" ו"סוציאליזם לאומי", שנטשו אותי לאנחות ברגע ששמעו את דפני ליף נואמת על הבמה הגדולה והשאירו אותי פעורת פה בעודי מנסה ללהג ולהרשים את הנ"ל על הידע הנרחב שצברתי ב-20 הדקות האחרונות שהגעתי להפגנה. והאם זה מה שאני רוצה לביתי, גבר שיתרגש למשמע השם חנין זועבי ויקים לי בית שיתופי משל הייתי בברית המועצות? ימי הקיבוץ והסבתא בסלון זה כבר מזמן לא אין.
האם בכל ההפגנה הזאת, המונה עשרות אלפי אנשים, אין איזה ימני קפיטליסט חתיך שיבוא לאסוף אותי במרצדס היוקרתית שלו לעבר אחת מדירותיו היוקרתיות בשדרות רוטשילד? רק בעלי אוהלים? אין פה מזרחיים? הרי את המזרחים תמיד דופקים, אז איך התהפכו היוצרות?
מסתבר שאני במחאה הלא נכונה, מחאה למען הורדת מיסוי הגז או למען עליית מחירי הדלק, לא אירועים שבנמצא. אבל כמו בפוליטיקה גם בחיים, ה"ביביוּת" מלמדת שעם בחור טוב ועם ערכים מוסריים לא קונים במכולת. גם כאן, כדי להכיר בן זוג עלייך לדעת על איזו מחאה ליפול.
לפנייה לכתב/ת 
