18 שנות מאסר לרוצח עו"ד ענת פלינר

עונש של 18 שנות מאסר נגזר היום (ג') על ת', רוצחה של עו"ד ענת פלינר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ת', שהיה בן 15בזמן ביצוע הרצח ולכן שמו נאסר בפרסום, הורשע ברצח בנובמבר 2010, ארבע שנים וחצי אחרי המעשה. כמו כן, יידרש לפצות את משפחתה של פלינר ב-200 אלף שקלים.

כתב האישום, שהוגש נגד הצעיר באפריל 2006, מפרט כיצד החליט לשדוד את אחד הבתים ברמת השרון. סמוך ל-21:00, יצא ת' מביתו עם כפפות שחורות, נדן וסכין קומנדו, שהיו שייכים לאביו. הוא דפק על דלת ביתה של פלינר, הזדהה כ"שכן", ומשפתחה את הדלת, אמר לה: "תוציאי את כל הכסף שיש".

פלינר, ששהתה בבית עם שני ילדיה הקטנים, צעקה לעזרה, ובתגובה, שלף ת' את הסכין ודקר אותה פעמיים בבטנה. לאחר מכן, הוא השליך את נדן הסכין לרצפה ונמלט. במהלך בריחתו, זרק ת' את הסכין והכפפות לפח אשפה ברחוב סמוך. פלינר התמוטטה מול ילדיה, בעוד בנה מזעיק את המשטרה, ומאוחר יותר מתה מפצעיה בבית החולים.

האם, תחיה אהרוני, בבית המשפט. "גושפנקא לרצוח" (צילום: עופר עמרם) 

פרשת הרצח נותרה בגדר תעלומה במשך כשנתיים, כשבידי המשטרה רק נדן הסכין שנמצא בפתח הבית. רק לאחר מעצרו של הנאשם בחשד לגניבת קטנוע, קישרה המשטרה בינו לבין הרצח באמצעות דגימות DNA שנלקחו ממנו. ת' הודה ברצח ואף שחזר אותו. הוא הואשם ברצח תוך ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, אך כפר בכך שתכנן לרצוח את פלינר, וטען כי הוא לוקה בשכלו, סובל מהפרעות נפשיות ולא יכול היה להבחין בין טוב לרע.

לאחר הצגת הראיות, כמו גם חוות הדעת הפסיכולוגית מטעמו של הנאשם, קבע אז השופט שאול שוחט כי "הנאשם אינו סובל מפיגור, ולא מתקיים התנאי הראשון הנדרש לסייג האחריות הפלילית".

זירת האירוע ברמת השרון (תצלום: ירון ברנר)

עם זאת, בנימוקים לגזר הדין שניתן היום, הסכימו השופטים כי אין לשלוח את ת' למאסר עולם כפי שביקשה התביעה, נוכח בעיותיו הנפשיות וכן העובדה שהביע חרטה. לגבי מספר שנות המאסר שיוטלו עליו, נרשמו חילוקי דעות: השופטת שרה דותן ביקשה לגזור עליו 24 שנות מאסר, אולם השופטים שוחט ויהודית שיצר קבעו את עונשו על 18 שנים.

"הנאשם מבין שהתחשבו בו"

אמה של ענת, תחיה אהרוני, התמוטטה בעת הקראת גזר הדין, ולאחריה יצאה מהאולם בכעס. "ציפינו לפחות למאסר עולם. היום בית המשפט נתן גושפנקא לכל הצעירים לרצוח", הסבירה.

"זו מדינה שאין בה צדק, יש כאן מקום רק לרוצחים. מי שמשלם הרבה כסף לעורך דין, משחררים אותו מכל מה שקרה. אם לאותו שופט היו רוצחים את הבת, הוא היה מתנהג אחרת".

עו"ד דפנה וחניש, מפרקליטות מחוז תל-אביב, הודתה כי "זו אכזבה, אני סבורה שהיה צריך לצאת מסר אחר. עונש זה אינו מספק, גם כשמדובר בקטין. המסר היה צריך להיות חד משמעי, במיוחד בעת האחרונה כשהאלימות גואה. בית המשפט היה צריך להטיל עונש חמור יותר".

גם עו"ד דקלה טוטיאן, מנכ"ל מרכז נגה לנפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, מתחה ביקורת על גזר הדין: "על מערכת משפט בישראל להתייחס לקטין רוצח קודם כל כרוצח ורק אחר כך כקטין,

שיכול ליהנות ממגוון ההגנות שמערכת המשפט מספקת לו. גם היום, במתן גזר הדין, שם בית המשפט את קטינותו של הנאשם במרכז מערכת השיקולים וגזר עליו עונש קל יחסית, שכלל אינו משקף את חומרת מעשיו והשלכותיהם על בני משפחתה של פלינר".

סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין משה מרוז ושירה מרוז, הביעו מנגד שביעות רצון: "בית המשפט היה צריך לתת גזר דין ולאזן בין הכאב הנורא לנסיבות המיוחדות בתיק. הנער סבל מבעיות אישיות ושכליות, ועשה את המעשה בלי דעת בהתפרצות של רגע. בית המשפט לקח בחשבון שיקולים מעבר לאלו של המשפחה. לא מדובר במעשה רצח מתוכנן אלא מעשה שנעשה מתוך בהלה". לדברי עו"ד מרוז, הנאשם מבין שמדובר בעונש ראוי ושבית המשפט התחשב בו.