העולם הערבי על מחאת האוהלים: למדו מאיתנו
בתקשורת הערבית טוענים בשמץ גאווה כי מחאת האוהלים הישראלית הושפעה ממצרים, ולועגים לזרם המשכילים שטענו כי ההפגנות במדינות ערב הן קנונייה של האויב הציוני
בעוד מחאת האוהלים בישראל הולכת ומתרחבת, בעולם הערבי מתקשים להתעלם מהדמיון בין הנעשה בישראל למחאה שהפילה אצלם משטרים. העיתונאים לא עוסקים רק בהשפעה הערבית על ישראל. יש הטוענים כי גל ההפגנות שפוקד את הארץ הוא הוכחה לכך שישראל וארה"ב לא עמדו מאחורי המהפכות במדינות ערב, ומשתמשים בו כדי לנגח גורמים פנימיים.
- מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet
- מה אתם חושבים - היכנסו לפורום מחאת האוהלים
בטור שפרסם הבוקר (יום ד') הכתב הישאר מונאוור באתר האינטרנט "אילאף" הפועל מלונדון, הוא תוהה: "האם רוחות השינוי הערבי הגיעו לישראל?". מונאוור מוכיח בטור את כל מי שנמנע מלתמוך בהפגנות במדינות ערב, בטענה שישראל עצמה מעורבת בהן. "מגזר של משכילים ואנשי אליטות הטיל ספק במהלך העממי במדינות ערב. הם הטילו ספק בעיתוי ובסיבה האמיתית ליציאת ההמונים לרחוב".
לדבריו, "עד כדי כך השתלטה תיאוריית הקונספירציה על הלך המחשבה של אותם המשכילים הערבים, עד כי הם החלו להשתכנע בחוסר יכולתם של העמים הערביים לצאת למהפכה הייחודית להם, ללא כל התערבות חיצונית. אותם המשכילים היססו לתמוך בתנועות העממיות הללו ואף הצהירו בפומבי כי חלק מהמשתתפים בהפגנות הם בוגדים שפועלים בשירות האויבים המסורתיים - ישראל וארה"ב".
הוא ציין כי "מה שמעורר אירוניה ואף רצון לצחוק מאותם המשכילים הוא זה שאותו התירוץ שבו הם השתמשו להכפיש את העמים הערביים, נגזל מהם עם הגעת רוחות השינוי לתוך היישות הישראלית ולרחוב הישראלי עצמו".
"מי שבישל רעל"
מונאוור מזכיר את הסיסמאות בהן משתמשים המפגינים בישראל: "העם רוצה להפיל את נתניהו", "העם רוצה צדק חברתי", ומספר על 20 אלף המפגינים שהגיעו לעצרת המחאה נגד העלייה במחירי הדיור. "הממשלה לא השתמשה בכוחות הביטחון או בכל כח בלתי מוצדק אחר כדי לדכא את המחאות האלו", כתב.
"האם אותם המשכילים ישתכנעו כי המחאה שפשטה באזורנו נובעת ממניעים פנימיים עצמיים, או שכאשר יידרשו להגיב על ההפגנות ברחוב הישראלי, שפעיליו הודו כי הושפעו מהדגם המצרי של השינוי, הם יגיבו באמירה: 'מי שבישל רעל לא יימלט מלטעום אותו'?".
מונאוור אינו היחיד הסבור כי המפגינים בתל אביב שואבים את השראתם מההפגנות ב"כיכר תחריר" במצרים. בעל הטור הפלסטיני, חסן חדר, העלה טענה דומה במאמר שפרסם אתמול בעיתון הפלסטיני "אל-איאם".
"פרשנים בישראל מיהרו להכחיש את הדמיון בין ההפגנות האחרונות לבין מה שקרה בכיכר תחריר במצרים. אבל מדוע הם מכחישים את הדמיון הרב בין שני האירועים הנפרדים?".
לדבריו, התשובה לשאלה זו טמונה בכך שהישראלים "לא רוצים להודות באמת כי מה שקורה בעולם הערבי בימים אלה משפיע עליהם בדרכים שונות, ובכלל זה הניסיון לחקות את הדגם המצרי, גם אם הדרישות שונות וגם אם אין קריאה להפיל את המשטר. מה שמכעיס את הישראלים יותר מכל, הוא הרעיון שהם שאבו את השראתם מהדגם הערבי של המחאה".
תקווה להפלת המשטר
על אף שהדבר לא נכתב במפורש, נראה כי המחאה בישראל מעוררת גאווה רבה בעולם הערבי, על כך שמהלך חברתי שהחל בתוניסיה ובמצרים, משפיע על סדר היום הפוליטי גם בישראל. על רקע זה מביע חדר תקווה, כי ההפגנות יביאו עד לידי "הפלת המשטר" בישראל.
כפי שכותבים מונאוור וחדר, יש מפגינים בתל אביב שמודים כי הושפעו מהאירועים במצרים. "המאבק שלנו כאן הושפע מההפגנות בכיכר תחריר", אמר אחד המפגינים לרשת "אל-ג'זירה" בכתבה ששידרה הרשת בנושא. "אם העם המצרי יכול
– גם אנחנו יכולים. גם לנו יש שחיתות וסדר עדיפויות שגוי. אסור שהתקציבים יועברו לצבא ולהתנחלויות אלא לכאן", הוא הוסיף.
בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר" נכתב הבוקר כי "משבר השיכון בישראל טורף את הקלפים בין המפלגות ומאיים על נתניהו. המחאה החלה בחמישה צעירים שהפגינו עם אוהלים על יוקר מחירי הדיור והשכירות, והדבר התרחב עד לכדי עשרים תנועות מערים שונות במדינה, שהביאו להפגנות בתל אביב ובירושלים. לכל התנועות הללו אין חזון פוליטי אלא דרישות ממשיות – יחידות דיור רבות יותר לזוגות צעירים, הקלות, הורדת מחירי הדיור ופיקוח על המחירים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
