גם אתם חזירים קפיטליסטים

כולם מדברים בימים האחרונים על קפיטליזם חזירי, אך מהו אותו מושג? זה לזרוק את שקית האשפה ליד הדלת, כי הערבי שבא מחר לנקות את חדר המדרגות כבר ייקח אותה. זה לדבר אל המורה של הילדים שלך כמו אל זבל, רק כי אתה מרוויח יותר ממנה. קפיטליזם חזירי זה לארגן לעצמך חתונה במאות אלפי שקלים, מתוך חישוב קר שכספי הצ'קים של החברים, שלא גומרים את החודש, יכסו אותה ואף ישאירו עודף לירח דבש מפנק.

זה לפנות את הרהיטים מהדירה השכורה בדיוק אל אמצע המדרכה ובכניסה לבניין, כי גם ככה הארנונה בעיר יקרה אז מגיע להם. זה לזרוק את העיתונים הישנים ליד הפח ולא בתוכו כי הערבי (ההוא מקודם) כבר התרגל לפנות אותם. קפיטליזם חזירי זה לסכם מחיר עם החשמלאי, האינסטלטור או עם טכנאי המזגנים ואחר כך להתנער, להתכחש, ולכופף אותו עד עפר במחיר. זה לא לבקר את סבתא שלך חצי שנה רק כי אתה עובד קשה ואין לך זמן לנשום אבל למצוא את הזמן לבקר, דווקא כשאתה צריך קצת כסף.

מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet

מדברים על זה בפורום מחאת האוהלים

זה להתחמק מלהיות בוועד בית, כי אתה הרי לא פראייר ובעוד כמה שנים ממילא תמכור את הדירה ותעבור לאחרת גדולה יותר. קפיטליזם חזירי זה לספר לכולם בעבודה שהחופשה האחרונה בברלין הייתה מדהימה ומי שלא היה - פשוט לא יודע מה הוא מפסיד. זה להחנות את האוטו בחניית נכים, על מעבר חציה, על המדרכה, בחניה כפולה, או פשוט סתם לקצר, באמת רק כי אתה ממהר, בנתיב התחבורה הציבורית.

זה לצפצף על כל העולם באלגנטיות ולעשן גם במקום שבו העישון אסור, כי בשביל הכסף ששילמת על הבירה אין לאף אחד זכות להגיד לך איך וכיצד לנהוג. זה לא לתת טיפ נדיב לבחור שהביא את המשלוח מהסופר, כי גם ככה המחירים שם גבוהים. זה להשפיל בקולניות ולעיני כל, פקידה בשרות הציבורי ולדרוש את פיטוריה, כי היא הרי סתם חתיכת פקידה שבאה לעבוד אתמול ולא מבינה דבר מהחיים שלה. זה להתעקש להעסיק עובדת זרה בניקיון הבית רק כי היא לוקחת כמה שקלים פחות ממחיר השוק וגם לא לשלם לה ביטוח לאומי. לשם מה? היא הרי בחיים לא תתבע.

זה לא אני

זה לא לטרוח לכתוב מדי פעם גם מכתבי תודה כשהשרות היה טוב או אף לפנים משורת הדין, אך מנגד להזדרז לשגר מכתבי איום ארסיים מעורך הדין. קפיטליזם חזירי זה להסכים לקנות שניים שלושה ואף ארבעה ספרים ב-100 בלי למצמץ, אז מה אם הסופר נדפק ונמעך.

זה לבקש להעביר את הילד שלך לבית ספר בקצה השני של העיר, כי שם שיעור הילדים מאתיופיה נמוך יותר. זה לא לספר לילד שלך באלו תנאים חיו סבא וסבתא שלו כשבאו לארץ, וגם לומר את האמת: הם היו מאושרים יותר משניכם יחד.

זה לסגור את המרפסת בצורה ובאופן שמתחשק לך, גם אם זה מכער את החזית לשכנים, כי אין חוק נגד וככה כולם עושים. זה לא להסביר לילדה שלך בת ה-4 שלא מעמיסים בצלחת, אלא לוקחים קצת ובמנות קטנות. זה לא להגיד שלום או בוקר טוב לאיש האבטחה בקניון. זה להתחיל משפט המופנה לקופאית בסופר או למוכר בפיצוציה ב"תביא לי". זה לחלום כל הזמן על מגורים במקום יותר טוב. זה לצרוב או להוריד קבצי מוסיקה בלי לשלם תמלוגים. להתעקש בכל מחיר ובתחבולות לגרד הזמנה להצגה, או הופעה. רק לא לשלם את המחיר הרגיל.

זה להתרוצץ בערב החג בקניונים אחוז אמוק בחיפוש אחר מתנה, במקום להתיישב לכתוב ברכה. זה לסיים לקרוא את הרשימה הזאת ולשאול, אז מה הוא בעצם רוצה? ברור שכולם מושחתים. אני הרי בסדר, זה הכל המדינה אשמה.

זיו תדהר, אדריכל

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא מחאת הדיור ומאבק המתמחים: opinions@y-i.co.il