הטרדה מינית: להתפשר מחוץ לביהמ"ש?
המסלול של קבלת פיצוי כספי במסגרת הסכם פשרה הוא לגיטימי לחלוטין ומשמש אופציה מועדפת ליותר ויותר נשים הסובלות מהטרדות מיניות. סגירת הפרשה בפיצוי מוסכם וגבוה מאפשרת לנפגעות ההטרדה המינית לאסוף את השברים ולהמשיך בחייהן ללא חשיפת סיפורן בפומבי
נ' פנתה לעזרתי כשהיתה במצב של מצוקה קשה, מושפלת, מבויישת, כועסת על עצמה ועל המצב אליו נקלעה, וביקשה לברר אם היתה קורבן להטרדה מינית.

 

הכל החל לאחר שנ' הוזמנה לשיחת בירור עם הממונה עליה בחברה בה עבדה, בשל טעות מקצועית קשה שעשתה ושעלתה לחברה ממון רב. נ' חששה מאוד מפיטורים. הממונה עליה ניצל את מצבה הרגיש, יצא איתה לבילוי שהסתיים במיטתו, והעניין הושתק. נ' חשה מנוצלת והבינה, בדיעבד, שלמרות שלא הביעה כל התנגדות למעשיו של הממונה, היא למעשה הוטרדה מינית.

 

בואו לדבר על הטרדה מינית גם בפייסבוק שלנו

 

לאחר שפנתה לאחראי על מניעת הטרדה מינית בחברתה והגיעה אליי לייעוץ, החליטה נ' שלא לפתוח בהליך פלילי מול הממונה עליה, אלא להסתפק בפיטוריו מהחברה ולקבל ממנו פיצויים כספיים נכבדים במסגרת הסכם פשרה שנחתם איתו באמצעותי.

 

האם בחרה נ' במסלול לגיטימי, או מגונה?

 

המסלול של קבלת פיצוי כספי במסגרת הסכם פשרה הוא לגיטימי לחלוטין ומשמש אופציה מועדפת ליותר ויותר נשים הסובלות מהטרדות מיניות. סגירת הפרשה בפיצוי מוסכם וגבוה מאפשרת לנפגעות ההטרדה המינית לאסוף את השברים ולהמשיך בחייהן ללא חשיפת סיפורן בפומבי, וזאת ללא חוסר הוודאות הכרוך בהליך המשפטי, שעלול להסתיים ללא הכרעה חד משמעית. יחד עם זאת, מסלול הפיצוי עלול להפחית מתחושת מיצוי הדין עם המטריד, והוא עלול לשמש כלי סחטנות בידי נוכלים.

 

סיפורה של נ' איננו סיפור נדיר או ייחודי, ואלפי נשים בישראל עוברות מדי שנה הטרדות מיניות ברמת חומרה כזו או אחרת. בפני נפגעות ההטרדה המינית עומדים מספר מסלולי פעולה אפשריים, וביניהם מסלול פלילי למיצוי הדין העונשי עם המטריד, מסלול אזרחי לתביעת פיצויים מהמטריד, מסלול משמעתי נגד המטריד במקום העבודה – או שילוב בין המסלולים השונים.

  

המסלול הפלילי

המסלול הפלילי, הזוכה לעיתים קרובות לחשיפה תקשורתית רחבה, כרוך בפנייה בתלונה למשטרה, הפותחת בחקירת האירוע. המשטרה תחקור את המעורבים בפרשה כולל המתלוננת ותחל באיסוף ראיות כנגד החשוד. בתום החקירה, תחליט המשטרה אם לסגור את התיק או להעבירו לפרקליטות, עם המלצה על הגשת כתב אישום. לאחר הגשת התיק לפרקליטות, עשויה הפרשה לפנות למספר כיוונים:

 

  • משפט - ניהול משפט מול הנאשם, שבסופו בית המשפט ירשיע או יזכה את הנאשם בהטרדה המינית. במקרה של הרשעה ביהמ"ש יגזור את דינו של הנאשם ולעיתים גם ייפסוק נגדו פיצויים.

 

ההליך הפלילי יוכרע נגד המטריד רק במקרים שהתביעה תצליח לשכנע את ביהמ"ש ברמה מאוד מאוד גבוהה ("מעבר לספק סביר") בדבר אשמת המטריד. ביהמ"ש יזכה את המטריד אם עורכי הדין שלו יצליחו לשכנע את ביהמ"ש שקיים ספק סביר כלשהו, ואפילו קטן.

 

  • הסדר טיעון - אופציה נוספת היא הגעה לעיסקת טיעון עם הנאשם, שנערכת בין עורך הדין של המטריד לבין הפרקליטות, ללא עירוב המתלוננת וללא התחשבות בדעתה. עיסקת הטיעון עלולה לפטור את הנאשם ממספר סעיפי אישום בהם הואשם, ובכך לפגוע במידת הענישה שלו.

 

  • אי הגשת כתב אישום - האופציה השלישית והגרועה ביותר מבחינת המתלוננת היא אי הגשת כתב האישום, בשל חשש של הפרקליטות כי לא תצליח להוכיח לביהמ"ש

ברמה של "מעבר לספק סביר" שהנאשם אכן ביצע את ההטרדה המינית.

 

המסלול האזרחי

דרכי הפעולה העומדות בפני מתלוננות, מעבר למסלול הפלילי:

  • פתיחה בהליך אזרחי בהתאם לתוצאות ההליך הפלילי – לעיתים פותחות המתלוננות בהליך אזרחי, רק לאחר ההכרעה בהליך הפלילי. כאשר מושגת במישור הפלילי הרשעה של הנאשם בהטרדה מינית יקל על הנפגעת לקבל פיצויים בתביעה אזרחית נגד המטריד.

 

  • ניהול הליך אזרחי במקביל להליך הפלילי – הגשת תביעה אזרחית במקביל וללא קשר להליך הפלילי המתנהל, שכן נטל ההוכחה הנדרש בהליך האזרחי נמוך באופן מאד משמעותי לעומת הנטל הגבוה ("מעבר לספק סביר") הנדרש בהליך הפלילי.

 

  • מו"מ להסכם פשרה בטרם פתיחת ההליך האזרחי – במקרים אלה, יתנהלו מגעים בין עורכי הדין של הצדדים בניסיון להגיע להסכם פשרה, שמצד אחד יעניש את המטריד באמצעות פיצוי כספי נכבד אותו יצטרך לשלם לנפגעת, ומצד שני יחסוך מהמטריד את כל מה שכרוך בניהול הליכים משפטיים נגדו וכן את החשיפה. מו"מ להסכם פשרה אפשרי גם לאחר פתיחת ההליך האזרחי וגם במהלכו.

 

הליך משמעתי - כאשר מדובר בהטרדה מינית במקום העבודה (שם אגב מתרחש חלק משמעותי מההטרדות המיניות), יכולה המתלוננת לפעול נגד המטריד גם במישור המשמעתי באמצעות מקום העבודה עצמו.

 

-מהם היתרונות בקבלת פיצוי כספי באמצעות הסכם פשרה?

המטרה הנעלה של השגת "משפט צדק" קשה במקרים רבים להשגה, וסכסוכים המגיעים לפתחו של ביהמ"ש מוכרעים כתוצאה משוקללת של התרשמותו הסובייקטיבית של בית המשפט מגרסת שני הצדדים. לעומת זאת, הסכם פשרה מוביל לביטול מרכיב חוסר הוודאות בו נמצאים הן המוטרדת והן המטריד.

 

בהליך של מו"מ להסכם פשרה ניתן להגיע לתוצאות שהן לטובת שני הצדדים.

 

הסכם פשרה יכול להיות מושג לפני פתיחת ההליך המשפטי וכן לאחר פתיחתו ואף במהלכו. אם יושג הסכם פשרה בטרם פתיחת ההליך המשפטי, תוכל המתלוננת להימנע מניהול הליך משפטי ארוך, הכולל חקירות נגדיות מתישות, מתח ולחץ בין מועדי הדיונים שיכולים להתמשך על פני שנים, תוך תחושה שהחיים עומדים מלכת – ומחכים להכרעה במשפט. 

 

במקרים אלו המתלוננת יכולה להימנע מחשיפה פומבית של סיפורה ולחסוך תשלום אגרת בימ"ש, שעלולה להגיע לאלפי שקלים, על פי גובה התביעה. כמו כן, בהסכם פשרה יכולה המתלוננת לקבל במהירות פיצוי נכבד בהליך מקוצר ודיסקרטי, בעוד בהליך משפטי רגיל, עליה להמתין להכרעת ביהמ"ש, וגם אם ייפסקו לזכותה פיצויים, ייתכן ותתקשה לגבותם מהמטריד .

 

המטריד, מצדו, סוגר את הפרשה באופן דיסקרטי וחוסך מעצמו את חשיפת הפרשה, הן במישור האישי, והן במישור התקשורתי.

 

החיסרון העיקרי מבחינת המוטרדת הוא היעדר הסיפוק הפסיכולוגי של קבלת הכרעת ביהמ"ש הקובעת את אחריותו של המטריד להטרדה המינית, שלעיתים מהווה מוטיב חשוב בשיקומה, ובהמשך חייה.

 

החיסרון העיקרי במסלול הפשרה מבחינת מי שמוטחות בו האשמות של הטרדה מינית, אך מאמין שפעל כשורה, יהיה אובדן הסיכוי שביהמ"ש ינקה את שמו.

 

נפגעת הטרדה מינית הבוחרת ללכת במישור האזרחי, מומלץ כי תפנה לעורך דין המתמחה בכך. בהתאם למכלול הנתונים, עוה"ד יכול להמליץ לנסות להגיע להסכם פשרה עוד בטרם הגשת תביעה אזרחית. באותה מידה אפשרי שמכלול הנתונים יוביל את עוה"ד להמליץ על הגשת תביעה אזרחית מבלי לנסות תחילה להגיע להסכם פשרה.

 

מנסיוני, רבים המקרים בהם מתקיימים מגעים בין עורכי הדין של נפגעת ההטרדה המינית ושל המטריד ומסתיימים בהסכם פשרה, שהתנאים המושגים בו תואמים את האינטרסים של הנפגעת ושל המטריד.

 

-האם פיצוי נפגעת ההטרדה המינית מבטיח את אי פתיחתו של הליך פלילי בעתיד?  

בשום הסכם לא ניתן למנוע מאדם זכות חוקית העומדת בפניו. הדרך לנסות להבטיח שהמוטרדת תעמוד בהתחייבותה שלא לפעול עוד נגד המטריד היא לכלול בהסכם הפשרה סעיף לשמירת סודיות, בו היא מתחייבת שאם תחשוף את הפרשיה, היא תשלם למטריד פיצוי מוסכם גבוה.

 

-האם קיימת התיישנות לקבלת פיצוי בשל הטרדה מינית?

תקופת ההתיישנות במקרה של עוולות אזרחיות לפי החוק למניעת הטרדה מינית היא שלוש שנים מהיום שנוצרה העילה. למרות ההתיישנות, עדיין ניתן להגיש תביעה אזרחית בשל עילות מכוחם של חוקים אחרים, בהתאם למאפיינים של המקרה הספציפי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
קישורים ממומנים
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה הטרדה מינית: להתפשר מחוץ לביהמ"ש?
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משפט בין המינים
מסלול לגיטימי, או מגונה?
צילום: shutterstock
צילום: איקי מימון
עו"ד דורון ויינרייך
צילום: איקי מימון
ynet ספיישל
הכרויות
כתבו לנו