שתף קטע נבחר
איור: הלית שפר

רוצים בן או בת? שיטות טבעיות לבחירת מין העובר

ליאת לוי-קופלמן הייתה בטוחה כל חייה שהיא רוצה בת, כדי שהיא תוכל להלביש אותה בשמלות מסתובבות, לקחת אותה לשופינג ולעשות לה תסרוקות. אבל אז היא פגשה את קלאפטע 1 וקלאפטע 2. כתבה שנייה במדריך להריון מושלם

כבר כשהייתי ממש קטנה, היה לי ברור שאני רוצה בנות. הייתי מסרקת את ארבע וחצי השערות שעוד נותרו על הראש האומלל של הבובות שלי – אחרי שגזזתי־צבעתי־שיפצתי להן אותו – וחולמת איך יום יבוא ואעשה אותו דבר לילדה שלי. כמובן שגם הכנתי מספיק שמות לגן שלם של ילדות (תמרה, עמליה, מיכאלה ונגה), ופשוט ידעתי שאין אופציה אחרת – לי יהיו בנות.

 

 

אני אוהבת בגדים, נעליים ואקססוריז, מתה על אוכל משמין עתיר פחמימות וצרכנית כפייתית של מגזינים וקומדיות רומנטיות. הכי גירלי גירל. כשהיו שואלים אותי מה יקרה אם במקרה, ככה ממש בטעות, ייוולד לי בן, הייתי מאיימת שישר אני מלבישה אותו בשמלה ורודה, עושה לו קוקיות ומשכנעת אותו שככה עושה מטרוסקסואל, וזה נורא טרנדי היום.

 

הכול היה מתוכנן וידוע מראש עד שנולדה הבת של ע', להלן – קלאפטע מספר 1. כבר בחדר הלידה היה

ברור שמדובר בתינוקת תובענית וצווחנית. כשחלפו החודשים והקלאפטע גדלה, התחלתי לקבל מושג קלוש על מה זה לגדל בת: ע' הפכה לקוטרית מותשת על סף אפיסת כוחות. "בטעות קניתי לה שמלה לא מסתובבת," ע' ביכתה את גורלה, "ורודה והכול, אבל לא מסתובבת, ואיזו סצנה שהיא דפקה לי על זה". פייר, התרשמתי מהאג'נדה האופנתית של הילדה, אבל לא יכולתי לא לחשוב שבכל זאת מדובר בתינוקת בת שלוש, אז שתרגיע.

 

אחר כך, לזוג חברים רופאים, אנשי קריירה שכבר היה להם בן אחד, נולדה ל', הידועה יותר כקלאפטע מספר 2. "היא עושה לנו בית ספר", ייללה הדוקטור. "היא לא מוכנה ללבוש שום דבר שלא היא בוחרת. היא פורצת בצרחות אם אבא נעלם לה משדה הראייה, שלא לדבר על התקפי האמוק אם אנחנו מתחבקים או מתנשקים לידה. חשבנו שהבן שלנו שובב, אבל זאת – היא זה כבר ליגה אחרת".

 

לי דווקא היה בונדינג נהדר עם קלאפטע 2. הרגשתי שיש בינינו קשר של יותר ממילים (בעיקר לאור העובדה שהיא הייתה בת שנתיים וחצי). כשהייתי מגיעה לבקר היא הייתה מעבירה מבט בוחן על האאוטפיט שלי, מבקשת סיבוב על הסטילטו ומחטטת לי בתיק כדי למצוא כל דבר שאפשר לצבוע איתו את הפנים (והקירות) או להשפריץ ממנו ריח עליה (או על החתולה).

 

אחרי אחת הפגישות עם קלאפטע מס' 2 שאל אותי מר בחור מה היה קורה אם זאת היתה הבת שלי, וכמה בונדינג היה בינינו אז, ובעיקר כמה הייתי שמחה אם הקשר שלנו היה נראה בדיוק ככה. בהתחלה רק עשיתי לו "כן" ייצוגי עם הראש, אבל כשהוא כיבה לי את "גיא פינס" וחזר על השאלה, נחרדתי. נכון שחוש הסטייל של התינוקת נראה לי מגניב, אבל האמת היא שאם היא היתה הילדה שלי, הייתה פה חתיכת בעיה.

 

הרי התפקיד שלי כאמא יהיה לגדל בת ולא סיסטר: אני אצטרך להיזהר עם חשיפה אינטנסיבית לעולם המשחית והאהוב עלי כל כך של מותגים, מעצבים וחברות דוברות פקאצית שוטפת. המרדף אחרי היופי, הרזון, השלמות והאסתטיקה שמעסיק אותי גם היום, כשאני כבר לא ילדה (זה הזמן להגיד: את נראית הכי צעירה), יכול לעשות בלגנים בנפש רכה שעוד לא פיתחה מיומנויות אבחנה בין עיקר לטפל. בסופו של דבר, כל הערכים, האובססיות והמניירות שלי הולכים להיות מודל החיקוי שלה – ואת זה לא הייתי מאחלת גם לילדים של אחרים. נלחצתי.

 

כל המחשבות האלה הובילו אותי להיזכר איזו בת אני הייתי לאמא שלי, ואיך להגיד בעדינות – לא, תודה. אז אולי בעצם עדיף לי בן? אולי.

 

אבל... איזה שמלות מתוקות יש לבנות! אז בת. נכון שעדיף לי בת?


ידעתי שאין אופציה אחרת - לי יהיו בנות (צילום: shutterstock)

 

רוצים בנים? מעדיפים בנות? קבלו את השיטות הטבעיות

באופן כללי, הסיכוי ללדת בת או בן עומד על 50%. נו, הגיוני... אבל בני האדם תמיד רצו לשנות את הסיכויים, וכבר בכתבים עתיקים נמצאו הנחיות שונות (ולפעמים מאוד משונות) מה צריך לעשות כדי ללדת יורש זכר. גם היום, עם כל הכבוד ל"פוליטיקלי קורקט", רבים היו רוצים להיות יכולים לבחור את מין ילדם.

 

כיום אפשר לבחור את מין העובר רק במקרים ספורים, וגם בהם יש לקבל אישור של ועדה מיוחדת: סיבות גנטיות, כדי למנוע לידת תינוקות החולים במחלות תורשתיות שמופיעות רק באחד מהמינים; משפחות שבהן יש לפחות ארבעה ילדים מאותו מין; משפחות דתיות שנעזרות בתרומת זרע והן מבקשות לוודא שתיוולד בת כדי למנוע אי־נעימות הלכתית בזמן הבר־מצווה. במקרים אלה משתמשים בהפריה חוץ־גופית או בהזרעה. מפרידים מראש את תאי הזרע (שיטת אריקסון – 80%-70% סיכויי הצלחה) או בוחרים לאחר ההפריה עוברים ממין אחד בלבד (100% הצלחה).

 

אבל גם בשיטה הטבעית אפשר להשפיע על הסיכוי לזכות בעובר ממין זה או אחר. אספתי עבורכם את כל השיטות, הרעיונות וההמלצות הטבעיות, ואתם תחליטו אם ובמה להשתמש. הצלחה של 100% לא מובטחת, אבל ייתכן שתצליחו לשפר את הסיכויים לקבוע את מין היילוד מ־50% ל־70%. בהצלחה!

 

השיטה הטבעית

השיטות הטבעיות מבוססות על כמה מהתכונות האופייניות לזרע עם מטען גנטי זכרי ולזרע עם מטען גנטי נקבי. שניהם נבדלים במהירות התנועה וביכולת ההישרדות שלהם. את ההבדל הזה מנצלים כדי להשפיע על הסיכוי של כל אחד לפגוע במטרה – הביצית.

 

  • אם רוצים בן

תזונה: כחודש לפני ההריון שני בני הזוג אמורים לאכול תפריט עשיר בנתרן ובאשלגן ו"אנטי־חומצי".

או במילים אחרות: להימנע ממוצרי חלב, לשתות הרבה משקאות מוגזים, תה וקפה, ולצרוך הרבה בשר, דגים, אבוקדו, בננות, לימון והרבה מלח. זוהי לא דיאטה מומלצת לבריאות ולכן אל תגזימו!

 

סקס: אין ברירה, אם רוצים בן צריך להתנזר מפעילות מינית בימים שלפני הביוץ ולהתחיל לקיים יחסי מין רק בזמן הביוץ. כדי להיות כמה שיותר בטוחים בתאריך הביוץ, כדאי להשתמש בבדיקת ביוץ (להשיג בבתי מרקחת) או לבקש מהגינקולוג הפניה לבדיקת אולטרסאונד זקיקים. במועד הביוץ המשוער, האישה צריכה להגיע לאורגזמה בלי קיום מלא של יחסי מין (לבד. הוא יכול לסייע אבל לא להשתתף). האורגזמה אמורה לוודא שאכן יהיה ביוץ. למחרת עליכם לקיים יחסי מין מלאים, שבהם חשוב שהאישה תגיע לאורגזמה לפני או יחד עם בן הזוג.

 

שטיפה פנימית: לפני קיום היחסים יש לשטוף את הנרתיק במי סודה. כוס מים בתוספת כף סודה לשתייה תיצור סביבה בסיסית הנוחה יותר לתאי הזרע הזכריים.

 

תנוחה: חשוב מאוד לבחור בתנוחה שתגרום לפין להגיע לעומק הנרתיק. יש הממליצים על תנוחה שבה הגבר למטה והאישה למעלה, כי תאי זרע זכריים מהירים יותר ואמורים להתגבר על כוח המשיכה בקלות רבה יותר.

 

  • אם רוצים בת

תזונה: כחודש לפני ההריון שני בני הזוג אמורים לאכול תפריט עשיר במגנזיום וסידן על בסיס חומצי: הרבה מוצרי חלב, ביצים, עגבניות, צנון, גזר, תפוחים אדומים או צהובים וסוכר. יש להימנע משתייה רבה מדי של תה וקפה, ממלח ומבשר ודגים.

 

סקס: ביממה שלפני הביוץ מקיימים יחסים ללא אורגזמה של האישה (כדי שהזרע יגיע לפני הביוץ), למחרת מקיימים יחסים, והפעם מותר עם אורגזמה, אבל שימו לב: על בן הזוג לגמור בחוץ, כדי שהביצית תופרה על ידי זרע נקבי שחדר ביום הקודם והחזיק מעמד עד הלום.

 

שטיפה פנימית: לפני קיום היחסים יש לשטוף את הנרתיק במי חומץ: חצי כף חומץ בכוס מים מלאה תיצור סביבה חומצית הנוחה יותר לתאי הזרע הנקביים.

 

תנוחה: יש לבחור בתנוחה שבה הפין אינו חודר לעומק הנרתיק, כמו התנוחה המיסיונרית, כדי לא לתת יתרון לתאי הזרע הזכריים, שכאמור מתגברים בקלות רבה יותר על כוח המשיכה.

 

ליאת לוי-קופלמן וד"ר הגר שפר הן מחברות הספר "OMG אני בהריון " 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הריון. סיכוי של 50% לבן או לבת
צילום: shutterstock
כריכת ספרן החדש של ליאת לוי-קופלמן וד"ר הגר שפר "OMG אני בהריון"
איור: נעמה נחושתאי
מומלצים