שתף קטע נבחר

כדורגל משני צידי הגדר

הוא נמצא סמוך לרמאלה, המתנחלים הלכו בגללו לבג"ץ ואפילו ספ בלאטר מחכה לרגע בו יקבל אישור. סיפורו של אצטדיון הכדורגל באל-בירה, שממחיש עד כמה הסכסוך ישראלי-פלסטיני עדיין רחוק מסיום

בהסכמי אוסלו חולק שטח הגדה המערבית לשלושה אזורים, A ו-B, שחולשים על 40 אחוזים משטחי הגדה, בהם נמצא נושא התכנון והבנייה בשליטת הרשות הפלסטינית. ב-60 האחוזים הנותרים, שטח C, שולטת ישראל בכל התחומים, כולל התכנון והבנייה.

 

 

עם זאת, אצטדיון הכדורגל שבעיר אל-בירה הסמוכה לרמאלה, שנחנך לפני שנתיים, נבנה בשטחה המוניציפלי של העיר. אך בגלל ההתנחלות פסגות שממוקמת כ-100 מטר ממנו, הקרקע עליה הוא נבנה נחשבת גם היא כשטח C.

 

ב-2006 החלה בנייתו של האצטדיון במימונה של פיפ"א, כחלק מתוכנית לעידוד הכדורגל הפלסטיני. ממשלות צרפת וגרמניה השתתפו במימון בניית היציעים ואפילו ספ בלאטר הניח את אבן הפינה. כל זאת על סמך אישור היסטורי שנמצא בידי עיריית אל-בירה לבנות במקום מבנה ציבורי.

 

ואכן, ב-1973 הגישה העירייה לאישור צה"ל את מפת התוכנית המפורטת לאזור שבו נמצא כיום האצטדיון. האישור הסופי התקבל מהלשכה המרכזית לתכנון ובנייה ומועצת התכנון העליונה הישראליות ב-1981.


היציעים הריקים באצטדיון באל-בירה (צילום: אלי מנדלבאום)

 

אך מנגד, באמצע חודש אוקטובר 2009 הוציאה מועצת התכנון העליונה שבמנהל האזרחי צווי הפסקת עבודות לבניית האצטדיון, וזמן קצר לאחר מכן עתרו לבג"ץ אנשי ההתנחלות פסגות וארגון רגבים, בדרישה להרוס את המבנה. הסיבה: הוא נבנה ללא היתר וכי הוא מהווה סיכון ביטחוני.

 

חזרנו ל-2011. למרות שברור שהסכמי אוסלו הפחיתו משמעותית מתוקפם המשפטי של אותם אישורים שנמצאים בידי הפלסטינים, בג"צ עדיין לא קבע סופית את גורל האצטדיון. זאת בטענה כי הרשויות עדיין לא מיצו את הפעולות העומדות בפניהן בכדי לפתור את הבעיה.

 

כפי שכבר ראינו באלפי מקרים קודמים, הסכסוך הישראלי פלסטיני עוד רחוק מלהסתיים, כך גם פרשת האצטדיון. מי בסופו של דבר ינצח? אין לדעת, מה שבטוח שהכדורגל הוא זה שמפסיד.

פורסם לראשונה 05/08/2011 12:05

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים