דרוש שמאל אחר

מחאת האוהלים מובילה להרהורים על מצבו של השמאל הישראלי. האליטה שהנהיגה את ישראל בעשורים הראשונים לקיומה - לטוב ולרע - נוגעה בשחיתות והתפוררה. תהליך ההתפוררות לווה במקביל במשבר מנהיגות שהלך והחריף ובכשל אידיאולוגי. אין זו כלל שאלה בנוסח "מה קדם למה", שכן מדובר בתהליך רב שנים, שבו שזורים זה בזה שבר אידיאולוגי ושבר מנהיגותי, לבלי-הפרד.

כאשר התפוגגה הבשורה שנשאה עמה אליטה זו, נותרו רק הדגלים והססמאות. את התכנים העניקה המציאות ולא החלום החברתי על המחר. אם מסירים את מעטה הצביעות של אליטה זו ומביטים במראה, יאמר כל איש שמאל אמיתי: לא לרך הזה פיללנו, אבל לבושתנו, ידינו היו במעל.

גולשים, מומחים ופעילי שטח כותבים - בערוץ הדעות

מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet

מדברים על זה בפורום מחאת האוהלים

במציאות חיינו היום, הזהות שדבקה בשמאל הישראלי, היא של כאלה החותרים להקמת מדינה פלסטינית בתחומי ארץ ישראל המערבית. לא מתנערים משליטה על עם אחר, רק "חותרים". זה המסר האידיאולוגי היחיד שמזהה את השמאל הישראלי, ברחוב הישראלי, ובעצם גם בעיני עצמו. זו המשמעות שרובו של הציבור בישראל מעניק לסיסמה "שלום עכשיו", ולא משנה כהוא-זה מה הייתה כוונת המכוון.

למרבה האירוניה, היום, כאשר כל סקרי דעת הקהל מלמדים כי החברה היהודית בישראל נכונה ברובה לקבל הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, מעניקה אותה חברה את המנהיגות הפוליטית ל"ימין".

כדי לחזור ולהיות אליטה מנהיגה, דרוש שמאל אחר:

דרוש שמאל אחר, שדאגתו למצוקת עניי ארצו, קודמת אצלו למצוקת שכניו. לא שאינו דואג לאלו, אלא שאינו דוחה את פתרון מצוקת ענייו עד שיפתור את מצוקת שכניו.

דרוש שמאל אחר, צנוע, שטרם שיצמיח חזון לכלל המזרח-התיכון, יצמיח את חזונה של מדינת ישראל. 

דרוש שמאל אחר, שאינו מטפח ואינו מנציח את הפער בהכנסות, אלא פועל בנחישות לצמצמו.

דרוש שמאל אחר, שמחלק את ההכנסה הלאומית כך, שפחות ופחות אזרחים יחיו מתחת לקו העוני, ויותר ויותר אזרחים ישאו משא של אמת בנטל קיומה של חברה צודקת.

דרוש שמאל אחר, ששוויון הזדמנויות אינו רק סיסמת בחירות, אלא נשמת אפו.

דרוש שמאל אחר, שיקרין רוחניות ומחשבה יוצרת כסביבת חיים יומיומית, ויהווה מחסום בפני נהנתנות וחיי-רגע שלקינו בהם. 

דרוש שמאל אחר, שהחילוניות שלו נשענת על הכרה לעומק של ההגות היהודית לרבדיה השונים, ולא תולדה של בורות מחשבתית. 

דרוש שמאל אחר, הנלחם ללא פשרה בכפייה הדתית, אבל לא בדתיים. סוד גלוי הוא שחלקם של ילדי הדתיים בכלל ילדי העוני, רב משל כלל האוכלוסייה, עוני הוא עוני. 

דרוש שמאל אחר, שיהיה מוטרד מתהליך ה"אמריקניזציה" הפושה ברחובותינו, לא פחות מתהליך סגירת רחובותינו על ידי הדתיים האנטי-ציוניים. 

דרוש שמאל אחר, שאינו מכופף את עקרונותיו בפני הקבוצות האנטי-ציוניות בשל תאוות-השלטון.  

דרוש שמאל אחר, שהליברליות שלו נגמרת במקום שבו מתחיל הפשע והסחר בסמים.

אפשר למנות ולהפליג בתכונותיו של השמאל האחר, אבל זו כבר משימתם של יוצריו ומחולליו, שיקומו ויעשו מעשה. זהו קול קורא להקמתה של מפלגת שמאל אמיתי, שפניו לעיצוב עתיד אחר למדינת ישראל, להתחדשות של אליטה, שתנהיג את החברה הישראלית בעתיד.

מוטי אשכנזי, מנהיג תנועת המחאה לאחר מלחמת יום כיפור

גולשים מוזמנים להציע טורים בנושא המאבק החברתי: opinions@y-i.co.i