פגשתי את האשה היפה ביותר שראיתי בחיי
כולה דייט אחד ושיחת טלפון, מה אתה נסחף כמו איזה ילד. ובכל זאת, עם תחושות אי אפשר להתווכח. ניסיתי למתן את המחשבות האלה. גבר, תירגע, מה יש לך. היא לא מושלמת. הרי גם היא מחרבנת, גם לה יש ימים רעים, ובטוח – די בטוח – שגם היא מלאה בחסרונות בדיוק כמוך
יצאתי השבוע לדייט עם הבחורה המושלמת מבחינתי, מבחינת כמעט כל גבר שפוי לדעתי. יפה ברמות שבהן עוד לא נתקלתי, חכמה ממש, רגישה מאוד וגם מצחיקה. "החבילה המלאה", מה שנקרא. היה דייט נחמד, נשיקה קלילה, וסיכמנו שנדבר. אז התחיל שלב התהיות עליה. האם אני מספיק טוב בשבילה, האם אני נסחף והאם חושב יותר מדי. התשובות לשתי השאלות האחרונות הן בוודאות כן.
בואו לדבר על דייטינג גם בפייסבוק שלנו
מהשלב של סיום הדייט התחילו אצלי שני תהליכים. הראשון הוא האדרה לא הגיונית של תכונות זאת שיצאתי איתה, השני – כמעט במקביל – הוא המחשבה מה הבחורה המושלמת הזאת, נזר הבריאה ממש, האשה היפה, החכמה, המתוקה ביותר איתה יצאתי מאז ומעולם, מה לה ולי. מודע לאירוניה בין שני התהליכים. סביר שהיא לא מודעת בכלל לחרדות האלה, כי אצלה בתפישה היא לא חושבת שהיא טובה יותר ממישהו. גם בכתיבה של הדברים זה נראה לי מגוחך. הרי אף פעם לא חשבתי שמישהו או מישהי טובים יותר ממני. כל הטרמינולוגיה הזאת. מה זה טוב יותר או פחות בכלל. אי אפשר בכלל לעשות את ההשוואה הזאת בין בני אדם.
עבר כבר זמן מה מאז שפרפרים הציפו אותי
גם כולה דייט אחד ואיזה שיחת טלפון שעוררה בך חיוך אחריה, מה אתה נסחף כמו איזה ילד. ובכל זאת, עם תחושות אי אפשר להתווכח. ניסיתי, ביני ובין עצמי, למתן את המחשבות האלה. גבר, תירגע, מה יש לך. היא לא מושלמת. הרי גם היא מחרבנת, גם לה יש ימים רעים, ובטוח – די בטוח – שגם היא מלאה בחסרונות בדיוק כמוך. הרי גם את החסרונות שלך היא עוד לא זיהתה. כמו שהיא לא יודעת על כל השריטות והדפיקויות שלך, גם אתה לא יודע על שלה. מאחר שהיא בת אנוש, נראה שיש גם לה צדדים מוצלחים פחות. הרומנטיקן שבי עוד לא רואה אותם, אבל הם שם.
עבר כבר זמן מה מאז שפרפרים הציפו אותי. נכון, לפני משהו כמו חודש – אולי קצת יותר - היתה מישהי שהייתי מה זה בטוח שפספסתי איתה אהבה גדולה, אחרי שהסבירה לי שהיא לא מרגישה כמוני. אבל במחשבה נוספת עליה, היא היתה אשליה. שם לא היה סיכוי להצלחה. סירבתי להכיר ברמזים, למרות שזיהיתי אותם מראש. שם היה משהו שונה. אהבה וחיבה שחשבתי שהן רומנטיות, אבל בדיעבד הבנתי שלא. רומנטיקה, ככל הנראה, לא הייתה מתפתחת שם. חוסר התאמה.
האם גם עכשיו מדובר באשליה, באהבת האהבה, כך שהיא מטעה את שיקול הדעת כמו שקורה לא פעם? הבגרות שמבינה שכנראה יהיה בסדר לא משנה מה מטרידה, אבל אני מתעלם ממנה. בכל מקרה המחשבות האלה מרגיעות אותי.
פתאום אני שם לב שהתפתחו אצלי מנגנוני מחשבה של מישהו שנמצא כבר בעולם הסינגלס הרבה זמן. אם לפני שנה, כל צורת המחשבה שלי היתה זוגית, עם הביטחון שמתלווה לכך – עם האמונה שיש לי מה לתרום לקשר, לכל אשה, לפתע כל זה נעלם. יש בעולם הלבד הזה משהו שמערער אותך. אם בזוגיות הייתי בטוח שלכל אדם יש מה לתרום לקשר, וזה רק עניין של התאמה, זה השתנה. הביטחון הזה נעלם.
פתאום צמחו מנגנוני הגנה. אם לפני חצי שנה הייתי מוכן להישבע שבחיים, אבל בחיים, לא אתלבט בסוגיות רמות מעלה כמו שיחה ביום שאחרי כן או לא, פתאום אני מוצא את עצמי מתחבט בסוגיה הקשה. נתתי לעצמי סטירה מטאפורית והתקשרתי. עכשיו אני מבין את מי שנמצאים יותר זמן ממני במעגל הפנויים-פנויות. החשש מדחייה או מתגובות הצד השני שמשתלט עליך באופן לא שקול ומשפיע על ההתנהלות בתוך מנגנון הדייטים. הרי ברור שאי אפשר להשתמש במנגנונים האלה אם רוצים להצליח בקשר, ואצלי הם עוד בקטנה, מה קורה למי שבשוק שנה, שנתיים או חמש ועשר? לאנשים רגישים, אין ספק, העולם הזה קשה הרבה יותר.
בכל אופן, מאז הדייט שלנו אני רק יושב וחושב איך אני לא דופק את זה. האם להקשיב סוף סוף לעצות של חברים ולשחק את המשחק, כלומר להיות 'קול', להביע עניין מתון או בקיצור להיות גבר במובן המסורתי של המילה? או שמצד שני, להמשיך בדרכי עד כה, שזה אומר להביע בה עניין באופן גלוי מהתחלה, גם במחיר של דחייה. דרך שלמעט פעם אחת בחיים לא קידמה אותי.
הישירות שלי בכל תחום אחר בחיים עובדת מצוין. מצד אחד, אני אומר לעצמי – לך בדרכך. הרי מי שבסופו של דבר תהיה האשה שלך, אהבתך, צריכה להכיר בדרך שלך ולקבל אותה. מצד שני, אני אומר לעצמי - זה לא שאתה משנה תכונות אופי, אתה רק משנה טקטיקה. גם אתה, כשמישהי שמעוניינת בך יותר משאתה מעוניין בה, נרתע מעניין יתר בהתחלה.
אוף, כמה שהיא יפה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
