תתפלא, האורגזמה לא תמיד מעניינת אותי
היא לא מבינה את ההתעסקות האובססיבית של גברים בכך שנשים יגמרו. הרי מה שחשוב לנשים זו הדרך, הקירבה, הכימיה. הוא לא מבין מדוע היא לא מבינה את האובססיביות הזו, ועוד יותר, מדוע גם כשלגברים באמת אכפת – עדיין יהיו מי שיבואו בטענות
היא: במקרה זה לא תמיד קובע מבחן התוצאה
לא תמיד בחיים קובע מבחן התוצאה, בעיקר לא בסקס. יש לי לפעמים תחושה שלגבר שנמצא איתי יותר חשוב שאני אגמור בתום האקט מאשר שאהנה במהלכו. כאילו זה הפרס שיאשר לגבר שהוא באמת טוב וזה המדד האמיתי לגבריות שלו. לא עוזר לריכוז שלי, וזה בפירוש מצריך ממני ריכוז, ההפצרה שלו בי - אני רוצה שתגמרי. אז קודם כל תודה, בלי ציניות, באמת תודה שזה חשוב לך, אבל לא תמיד זה חשוב לי. בטח לא כמו שזה חשוב לך.
בואו לדבר על סקס גם בפייסבוק שלנו
שזה לא יישמע עכשיו שאני אומרת לגברים שהם לא צריכים לרצות שהאשה שאיתם תגמור ושזה לא חשוב. כי זה חשוב. מאוד. אבל אני אומרת שעדיף שתשקיע יותר מאמץ בלגרום לי ליהנות מלגרום לי לגמור.אני מבינה שאצלך לגמור מסמן את סוף המרוץ, ומאחר שאתה יצור תחרותי מטבעך, אתה שואף לשם. ואתה באמת מאמין שגם אני. אבל איך יכול להיות שאתה מבין שבכל תחום אחר אנחנו חושבים אחרת ודווקא פה אתה שוכח את זה?
אין שאלה יותר מרגיזה בעיניי אחרי סקס מ"גמרת?" א. איך יכול להיות שפיספסת רגע כל כך משמעותי בו פירפרתי תחתיך, רעדתי בכל גופי ונשמתי נעתקה? הרי בכל סיטואציה אחרת בה הייתי מגיבה ככה, היית מזעיק אמבולנס. ב. למה שלא תשאל :" נהנית?" או "היה לך טוב?" למה זה נראה לך פחות חשוב?
אני אוהבת לגמור, חשוב לי לגמור, הלוואי שהייתי יכולה לגמור בכל פעם שאני עושה סקס, אבל תכל'ס, את התחושה הזאת אני יודעת להשיג גם כשאני לבד והרבה יותר מהר ומדויק. והאמת הפשוטה היא שאני לא תמיד גומרת וזה בסדר.
מבט סקסולוגי:
"איך לגלות לבעלי שכל הזמן בעצם רק זייפתי?"
עידן מיליצ'ר
מסקר שערך אתר היכרויות בריטי בקרב כ-30,000 משיבות עלה כי שליש מהנשים מזייפות אורגזמה בשלב כלשהו בחייהן. הסקר מצא שאין הבדלים ניכרים בגילים, ובנות 60 מזייפות לא פחות מבנות 20 ו-30. איך עוצרים את מגיפת הזיופים?
לפעמים זה חשוב יותר לפעמים פחות, כל יום הוא שונה וכל סקס הוא אחר. אפשר להוריד את הלחץ ופשוט ליהנות?
הוא: קשה לי להבין את המטרה של הסקס בלי הגמירה
כשאני מסתכל על הכל בצורה של סיבה, תוצאה ותכלית, קשה לי להפריד את זה גם מהסקס. בדיוק כפי שאני לא מצליח להבין מסרים של "אני רוצָה שנדבר יותר" מבלי להבין את המטרה, ובדיוק כפי שאני לא מבין איך הנגיעות והליטופים שלך לא מובילים בהכרח להפשטה של כל הבגדים מעלייך – כך קשה לי להבין את המטרה של הסקס אם לא לשם הגמירה, הפורקן, ההכרזה שמאשרת את הסיפוק מהתהליך.
לא אומר שאני לא נהנה מהדרך, מהקִירבה, מהחדירה. אבל בלי האורגזמה שמתבשלת ומגיעה לאיטה, זה כאילו מוחק את כל מה שהיה עד לאותה נקודה מבחינתי. את מבינה את זה בעצמך, כי עובדה שאת נלחצת מעט כשאני לא גומר מסקס. את ישר שולחת את היד למטה, את קוראת לי לסיבוב שני למרות שעוד לא הסדרת את נשימתך מהגמירה שלך. זה חשוב לך, כי את מכירה איך המוח שלי עובד (וגם כי הצלחתי לעבוד עלייך בתיכון כשאמרתי לך שכואבות לי הביצים בגלל שלא גמרתי). זה חשוב לך. אז למה שזה לא יהיה חשוב לי? או יותר נכון לשאול: למה גם כשאכפת לי, את מוצאת סיבות לקטר?
העובדה היא, ולא משנה כמה שאנחנו משוחחים על זה, שעליי מוטלת האחריות לספק את עצמי ולספק אותך. ומכיוון שזה לא אפשרי, מישהו יישאר עם הזין ביד (וזה לא את). אני מציע משהו אחר במְקום לשפוט אותי על מבחן התוצאה ומבחן הדרך: תחקרי את הגוף שלך, כפי שאני עושה מגיל 12, ותלמדי איך את יכולה לספק את עצמך באמצעותי, כפי שאני מספק את עצמי באמצעותך, ונוכל לנצח יחד מסקס טוב, עם ובלי קשר לגמירה.
כשכּל שיח נשי בטלוויזיה מזלזל ברצון של הגבר להשקיע, אני נותר מבולבל ומחפש אחר אישורים. האם זייפת? האם באמת נהנית? האם זה קצר מדי או ארוך מדי? האם זה מיוזע מדי בשבילך? האם הרטיבות סביב הפה שלי דוחה אותך? האם להתמקד בנקודה הזו עם הלשון או עם האצבעות או שמא החלקה מלמטה למעלה או בסיבוב? הדבר היחידי שנותר לי למדוד את ההנאה שלך מהדרך הוא באמצעות התכלית שאני מכיר מתוך עולם המושגים של עצמי: האם המטרה הושגה?
העניין הוא, ואני לא מציין זאת בקנטרנות, שנדמה לי שגם כשאני אקשיב למסר שלךְ, שהדרך חשובה יותר מהסיום שלה – גם אז יהיה לך על מה להתלונן. אולי, וגם את זה אני לא אומר בציניות, אני פשוט צריך להפסיק להקשיב לך ופשוט לזרום. על מי אני עובד, בעצם?... את תתלונני בכל מקרה.
- דוד אלהרר-ברוש הוא יועץ תוכן ושיווק, מנהל האתר סיפורים מקוונים
- עינב דרומי
היא שף-קונדיטור תל אביבית
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
