תאוותיו המיניות של גבר על תקן אלוהים
נוצר באחרונה בישראל דימוי דתי למשפחות סקס. דימוי כזה עולה כנראה גם מחלק לא קטן של משפחות סקס חילוניות ברחבי העולם שממהרות לאמץ לעצמן ערכים דתיים, לפעמים מאוד קיצוניים. האם יש קשר, שמץ של קשר, בין האמונה באלוהים לבין משפחות סקס? ואיך זה קשור לקיבוץ?
בואו לדבר על סקס ועל אלוהים גם בפייסבוק שלנו
אני מדבר בעצם על כתות המבוססות על סקס, אבל נראה שהמושג "משפחת סקס" הולם יותר את העובדות. בראש כל קבוצה כזאת עומד ראש משפחה שמתפקד כאב רוחני, על תקן אלוהים, כבעל של מספר גדול של נשים וכאבא של ילדיהן, לפעמים עשרות ומאות ילדים, והרגש השלט הוא הערצה עיוורת אליו. מערכת היחסים בתוך המשפחה מתמקדת בעיקר סביב תאוותיו המיניות של האלוהים האנושי הזה. עוסקים שם בכל תחומי החיים, ועדיין, כשמגרדים את כל המעטפות החברתיות והחינוכיות, הסקס הוא המהות.
האם יש קשר, שמץ של קשר, בין האמונה באלוהים למשפחות סקס?
למה חלקם הגדול משתמש דווקא באלוהים?
על פניו, לפחות ככל שמתייחסים לדת היהודית, השאלה שלי הזויה. איך אפשר להשוות בין משפחת סקס לבין המשפחה החרדית? מרחק בין אור לחושך. אין ספק בכלל שמשפחות סקס הן עשבים שוטים. הן לא מייצגות את הדת היהודית בשום דרך ובשום צורה. אבל, גם עשבים שוטים צומחים על פני האדמה. הם לא צומחים באוויר. אין כמעט ספק שמשפחת סקס מורכבת מאנשים לא הכי שפויים. חלקם חולי מין לכל דבר ועניין. אין ספק שהם עושים באלוהים שימוש נפשע, גס ומתועב, כדי להצדיק את מעשיהם. אבל, למה חלקם הגדול משתמש דווקא באלוהים?
העובדה שמשפחת סקס דוגלת בערכים שבמהותם סותרים את האמונה הדתית, אינה פוסלת בהכרח את הצורך שלה באמונה באלוהים. נראה זאת, ממש בקצרה, על פי שתי דוגמאות: הקשר בין קיבוץ ופרזיטיות, והקשר בין אמונה לבין התופעה של "תג מחיר".
הקיבוץ של פעם דגל בערכים של עבודה וחריצות. בגדי עבודה, במיוחד מלוכלכים, היו הבגדים הכי נחשבים. והנה, דווקא בחברה העמלנית הזאת, התגלתה תופעה שולית של פרזיטים, אנשים שבקושי עבדו אבל היו עדיין זכאים לאותן זכויות של חברי קיבוץ שעבדו מהבוקר ועד הערב. איך ייתכן שחברה כל כך חרוצה מגדלת בתוכה טפילים כאלה? הם לא ייצגו את הקיבוץ, הם עשבים שוטים, ועדיין טפילים שהקיבוץ הוא תפריט התזונה שלהם.
התופעה הזאת לא באה אל הקיבוצים מבחוץ, אלא צמחה מתוך הערכים הקיבוציים. הקיבוץ בנה את ערכיו על פי תבנית משפחתית. כולם דואגים לכולם, כולל לאלה שכשלו, כולל לבטלנים, אין חוקים, אין משטרה, ואין יחס ישיר בין נתינה לקבלה, בין תפוקה לזכויות. המשפחתיות הזאת יכולה להיות חממה לבטלנים. רוב חברי הקיבוץ היו חרוצים, אבל בני האדם שונים זה מזה באופיים, ויש תמיד בטלנים מטבעם שיכולים לנצל את הקיבוץ די בקלות. העשבים השוטים האלה לא מייצגים את הקיבוץ, אבל הם חלק מהשיטה.
כך גם לגבי אנשי "תג מחיר". הם עשבים שוטים. הם לא מייצגים את המתנחלים. ועדיין הם חלק מהאמונה היהודית באלוהים. מיעוט מהמאמינים מתנהגים כמותם ודוגלים באותה אידיאולוגיה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שההלכה היהודית מאפשרת חממות שוטות מהסוג הזה.
פרצה הקוראת לסוטי מין
יש כאן תופעה של מיעוט בטל בשישים, שקוראת דרור לאופי מושחת דווקא במסגרת חברתית שמתעבת אותו. הקיבוץ לא יצר את הבטלנות. בטלנים מטבעם ניצלו את אופיו הערכי של הקיבוץ כדי להפריח בו בטלנות טפילית. ההתיישבות היהודית בשטחים לא יצרה ערכים של כנופיות נקם. אנשי מדון על פי טבעם, כעסניים, מרירים, חסרי שליטה עצמית, מנצלים את הדת היהודית כדי להפר את החוק בצורה סיטונית. האם, בדרך דומה, אפשר להגיד שסוטי מין מנצלים את האמונה באלוהים כדי לספק את יצריהם החולניים?
הפניתי את השאלה הזאת אל אחת שאני מעריך ביותר. להלן תשובתה: "מי שמחפשים תורות עולם טוטאליות, מועדים כנראה מראש לפורענות מוסרית. אולי יש עוד סיבות. למשל, שכל רעיון חזק מדי (כמו אמונה דתית) הוא צרה צרורה למי שמחבבים יחסי אנוש סבירים".
אני מוכן להסתפק בתשובה שלה.
אוסיף כמה הבהרות קצרות: אלוהים פועל למען האדם בכך שהיא מפקיע ממנו את השליטה על האמת שממילא נסתרת ממנו, אבל האדם עדיין חשוב כפרשן. השילוב בין סמכות לא אנושית לבין הצורך בפרשנות אנושית שלה עלול לטפח, במקרים קיצוניים, אנשים וקבוצות שמייחסים לעצמם את הכוח העליון. הם מנצלים את הטוטאליות של המאמין כדי ליצור סביבם, כמו במקרה הזה, משפחות סקס.
יחסי המין הנכפים על ידם מפירים ברגל דורסנית ערכים אנושים בסיסיים, אבל מטבעה של הדת שהיא מחנכת לציית לכוח על אנושי. פירוש עקום, מעוות, אבל עדיין פונה בעיקר אל אנשים מאמינים. זאת פרצה הקוראת לאנשים סוטים. הם מציגים ומפתחים את סטייתם בשפה (לא בערכים) שמובנת יותר לאנשים מאמינים.
