שתף קטע נבחר

מתחריר לפלסטין: ברשות רוצים הפגנות בכל העולם

הפלסטינים הודיעו כי הבקשה להכיר במדינה תוגש ב-20 בספטמבר. בינתיים הם פותחים בקמפיין להוציא באותם ימים את ההמונים לרחובות - לא רק בגדה - אבל בלי אלימות: "מה שהיה בשנת 2000 לא יקרה יותר, הפכנו דף ועברנו שלב"

בחודש האחרון בישראל עסוקים בעיקר במחאה החברתית ונדמה שסוגיית המדינה הפלסטינית קצת ירדה מעל סדר היום הציבורי. אולם בינתיים ברמאללה, גם בתקופת הרמדאן, עמלים הפלסטינים במרץ רב לקראת החודש הבא, ואתמול הם הודיעו שהבקשה להכיר בהם כמדינה תוגש ב-20 בספטמבר.

 

הבקשה תוגש עם פתיחת העצרת הכללית של האו"ם שתיערך בניו-יורק ביום שלישי בשבוע. במשך כמה ימים ינאמו מנהיגי המדינות מעל הבמה המרכזית, והפלסטינים מעוניינים שהנשיא אבו-מאזן יישא את נאומו ההיסטורי ביום שישי – 23 בספטמבר.

 

לפלסטינים יש סיבה לבחור את היום הזה לנאום הראיס. בחודשים האחרונים הפכו ימי שישי בעולם הערבי לימי הפגנות והפלסטינים מקווים שבאותו יום, בכל בירות העולם הערבי, וגם המערבי, ייצאו האזרחים לרחובות ויפגינו למען ההכרה במדינה פלסטינית. הם מקווים שכיכר תחריר בקהיר תהפוך באותו היום ל"כיכר פלסטין". לצורך כך, יחל אש"ף בימים הקרובים בקמפיין עולמי למען תמיכה בשאיפות הפלסטיניות.

 

אם שואלים את הפלסטינים, מבחינתם העובדה שאביגדור ליברמן עומד בראש משרד החוץ, מסייעת להם לשכנע את המדינות ברחבי העולם לתמוך בבקשתם ולהצביע בעד ההכרה במדינה פלסטינית. "אם נסתכל על זה באופן מסוים, אתם הישראלים הבאתם את ספטמבר על עצמכם", אומר גורם רשמי ברשות הפלסטינית שמעורב בהכנות לקראת הפנייה לאו"ם. "אם לדוגמה, שלמה בן עמי היה שר החוץ הישראלי, היה לנו קשה הרבה יותר להגיע להישגי ספטמבר".


כיכר תחריר. תהפוך לכיכר פלסטין בספטמבר? (צילום: רויטרס) 

 

העיכוב בהגשת הבקשה להכיר בהם במדינה יצר גל שמועות בשבוע האחרון על כך שהפלסטינים מתכוונים לסגת מכוונותיהם. סאיב עריקאת, אחד מהתומכים הבולטים ביותר במהלך, מיהר להודיע שהוא דחה מכל וכל את הדיווחים הללו.

 

הגורם הפלסטיני הבכיר, אישש את דבריו של עריקאת ואמר: "הגענו כבר לנקודת האל-חזור בכל מה שנוגע לספטמבר. גם אם פתאום יחל משא ומתן בינינו לבין ישראל, אין לנו מנוס מלפנות אל האו"ם". לדבריו, הסיבה לכך שהבקשה עדיין לא הועברה היתה ויכוח פנימי למי צריך לפנות קודם: למועצת הביטחון שהוא הגוף עם השיניים שיכול לכפות החלטה, אך שם הם צפויים להיתקל בווטו אמריקני, או לעצרת הכללית שבה הם יזכו לתמיכה רחבה מאוד, אך החלטותיה הן הצהרתיות בלבד.


גם משא ומתן לא יעצור את הפנייה לאו"ם (צילום: AFP) 

 

הפלסטינים, כך נראה, בחרו באפשרות הראשונה, בעיקר בשל העובדה שלבנון תהיה נשיאת מועצת הביטחון בחודש ספטמבר. זה כמובן לא מבטיח להם שום דבר ועננת הווטו האמריקני עדיין מרחפת מעליהם, אך כשמדינה ידידותית במיוחד יושבת על כס הנשיאות - נקודת הפתיחה טובה הרבה יותר, גם אם המערכה היא הסברתית בלבד. מחרתיים ייצא אבו-מאזן לביקור בלבנון וסוגיית ספטמבר תעמוד במוקד העניינים במהלך הפגישות והדיונים שם.

 

מעודדים הפגנות, חוששים מאלימות

בינתיים, נראה שתמיכת הרחוב הפלסטיני בפנייה לאו"ם הולכת וגוברת ובהנהגה בטוחים שבכל בנוגע למהלך השורות מאוחדות. מי שמביעים התנגדות למהלך הם אנשיו של מוחמד דחלאן, אך אותם מה שמניע הוא התנגדות לכל מהלך

ותהליך שיוזם אבו-מאזן, כך גם המצב בקרב הנהגת חמאס ומפלגות השמאל הקיצוניות שמסרבות להכיר בישראל.

 

גם ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, הצהיר כי הוא תומך בהליכה לאו"ם, אך הוא מסתייג מעט מהמהלך משום שהוא חושש שהאמריקנים יטילו סנקציות על הרשות הפלסטינית ותעצור את הסיוע הכספי. "סלאם פיאד שמרן יותר בעניין הזה, אבל זה לא אומר שהוא מתנגד. עובדה שהוא הצהיר בסופו של דבר שהכסף האמריקני לא יקנה את העצמאות הפלסטינית".

 

לא רק בישראל חוששים שההפגנות בספטמבר יהפכו למהומות אלימות. גם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית נערכים לאפשרות הזו ונראה שיחד עם ההנהגה הם מפעילים מאמצים גדולים למנוע התפרצויות זעם אלימות.

 

"מנגנוני הביטחון נקטו כמה צעדים כדי למנוע מההפגנות להפוך לעימותים אלימים", מציין עדנאן דמירי, דובר המנגנונים הפלסטיניים. על-פי התוכנית, הפגנות התמיכה יתקיימו עמוק בתוך שטחי A, במרכזי הערים דוגמת כיכר מנארה ברמאללה ורחבת כנסיית המולד בבית לחם. למרות עידוד ההפגנות, המשטרה הפלסטינית תיצור טבעת אבטחה סביב הערים על מנת למנוע מהתהלוכות להגיע אל מחסומי צה"ל או להתנחלויות.


עימותים ברמאללה ביום הנכסה. "נוגד את האינטרס הפלסטיני" (צילום EPA) 

 

הסיבה הרשמית היא שהפלסטינים אינם מעוניינים לתת לישראל תירוץ לפגוע בתושבים, אך מאחורי הקלעים הם חוששים, לא פחות מהישראלים, מאינתיפאדה שלישית שתהרוס את כל מה שהם הצליחו לבנות בעשור האחרון. "תשכחו ממה שהיה בשנת 2000, זה לא יקרה יותר, זה נוגד את האינטרס הפלסטיני ואנחנו הפכנו דף ועברנו שלב אחד קדימה", הדגיש גורם ביטחוני פלסטיני בשיחה עם ynet.

 

רחבת הדגלים

בכל מקרה, ההכנות לטקסים נמצאות בעיצומן. ליד המוקטעה הכשירה הרשות מגרש רחב שסביבו הוצבו 122 דגלי המדינות שכבר הכירו במדינה הפלסטינית. האנשים ברחוב מגיעים להצטלם ליד הרחבה הססגונית כדי שתהיה להם מזכרת מפיסת

ההיסטוריה.

 

בימים ובשבועות הקרובים יצטרפו למגרש עוד דגלים של מדינות שיכירו בפלסטין, כך לפחות הצהיר לאחרונה בכיר פתח נביל שעת'. הוא סירב לחשוב באילו מדינות מדובר, בעיקר בשל החשש שישראל תפעיל עליהן לחץ כבד.

 

אולם ל-ynet נודע כי בין המדינות שעליהן שמים כעת הפלסטינים את מלוא כובד המשקל הן אל-סלבדור ומקסיקו. המטרה של הפלסטינים ברורה, להשיג רוב כמעט מוחלט באמריקה הלטינית של מדינות שיצביעו לטובתם באו"ם. המדינה היחידה באמריקה הלטינית שעליה ככל הנראה ויתרו הפלסטינים היא קולומביה. "היחסים הביטחוניים ההדוקים בין קולומביה לישראל לא ישאירו לה ברירה, אלא להתנגד לבקשה להכיר בנו". עד כה הכירו במדינה הפלסטינית 122 מדינות, אך הם סבורים כי עד ספטמבר מספר המדינות שיכירו בהם יגיע ל-135.

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
אבו-מאזן באו"ם. נאום היסטורי ב-23 בספטמבר
צילום: איי אף פי
עריקאת. "נקודת האל-חזור"
צילום: AFP
מומלצים