הבית נמכר במחיר נמוך משוויו - המתווכת תפצה

בני זוג מבוגרים המתגוררים בתל אביב ובעלי בית ביישוב קדימה, טענו כי פנו למתווכת על מנת למכר את הבית בקדימה, זאת על רקע היכרות קודמת עימה לאחר שתיווכה עבורם בעסקאות שכירות בעבר. לטענתם, המתווכת הודיעה להם שמצאה רוכשים עבור הבית המוכנים לשלם 1.05 מיליון שקל, והדגישה בפניהם כי זהו הסכום הגבוה ביותר שהם יכולים לקבל עבור הבית.

פסקי דין בנושאי תיווך:

• המתווך הוסיף נכס ודרש שכר. מה קבע ביהמ"ש?
•  הסכם תיווך תקף גם אם נחתם לאחר המכירה?
• סגרה עסקה מאחורי גבו של המתווך - ותשלם לו
  

משכך, בני הזוג מכרו את הבית תמורת 1.06 מיליון שקל ואף שילמו למתווכת דמי תיווך בסך 10,000 שקל. לימים, משנקלעו לסכסוך עם הרוכשים, ערכו בדיקת שמאות, ואז גילו כי הבית נמכר ב-390 אלף שקל פחות מהמחיר הריאלי שלו, וכי המתווכת כלל לא היתה בעלת רישיון לעסוק בתיווך בעת ביצוע העסקה.

בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בראשון לציון, דרשו המוכרים מהמתווכת פיצוי של 400 אלף שקל, הכולל את ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הריאלי ודמי התיווך.

אין לייחס אשם תורם למוכרים

השופט אורן שוורץ קיבל את התביעה באופן חלקי. הוא דחה את הסבריה אודות התשלום שקיבלה, והעדיף את גרסת התובעים בעניין זה, כמו גם לגבי הטענה כי המתווכת היא שנקבה במחיר הנכס ולא הם. משכך נקבע, כי הנתבעת אכן פעלה כמתווכת.

לעניין מחירו הריאלי של הנכס קבע השופט, כי לאחר ביצוע הפחתה בגין מצבו הירוד של הבניין, עלות הכשרת חריגות בניה והיטל השבחה, המחיר הראוי לבית הינו כ-1.225 מיליון שקל, ומאחר שהבית נמכר במחיר של 1.06 מיליון שקל בלבד, הרי שלמעשה נמכר בהפסד של 165 אלף שקל.

השופט פסק, כי יש לחייב את המתווכת לשלם לתובעים סכום זה, שכן היא זו שנקבה במחיר המוטה משמעותית כלפי מטה, ובכך הפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה ואת חובת הזהירות כמתווכת סבירה. בנוסף הוא דחה את טענת המתווכת לפיה לתובעים אשם תורם, לאחר שקבע כי הם לא היו בקיאים במחירים באזור וסמכו על המתווכת לאור היכרותם הקודמת עימה, ניסיונה והיותה תושבת המקום.

בסיכומו של דבר, חויבה המתווכת לשלם לתובעים את 165 אלף השקל, וכן להשיב להם את הסכום שקיבלה כדמי תיווך שכן בזמן ביצוע העסקה היא כלל לא היתה בעלת רישיון תיווך. בנוסף חויבה המתווכת לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד של 18 אלף שקל.

לעיון בפסק הדין

לאתר המשפט הישראלי פסק דין