שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מונקו: מפגש פנים מול פנים עם חיי הזוהר והעושר
    היא אמנם קטנטנה אבל טובלת בממון רב, מהווה מוקד משיכה לשועי עולם וחופי הריביירה הזהובים על רקע נהמת מנועי מכוניות הפורמולה 1 רק מוסיפים לחן ולקסם של מונקו. עמרי גלפרין בדק אם גם לאנשים פשוטים מן הישוב יש מה לחפש שם

    הריביירה הצרפתית היא אחד האזורים הפופולריים בעולם. היופי הייחודי של המקום, המשתרע לאורך חופי הים התיכון, הכבישים המתפתלים על צלע ההרים ובין כפרים יפהפיים, וכמובן תנאי מזג האוויר הנוחים במרבית חודשי השנה - כל אלה הופכים את האזור, שעל חופיו שוכנת גם הנסיכות הקטנה והעשירה מונקו, למוקד אטרקטיבי לתייר.

     

    מפגש פנים מול פנים עם חיי הזוהר והעושר יכול להתקיים בכמה אתרים ברחבי העולם. אבל יש מקום אחד שבו אורחות החיים, באופן קבוע, סובבים סביב העושר, הכסף והבנקים - והוא נסיכות מונקו (Monaco). מעניין לבקר באתרי התיירות של הנסיכות הקטנה, ותוך כדי כך לתהות בשאלה הגדולה: האם חיי העשירים, מהמצליחים בעולם, באמת טובים יותר או שמא הכול רק למראית עין? זה המקום האולטימטיבי לבחון את העניין, שכן נסיכות מונקו מאפשרת הצצה אל חיי המעמד הגבוה.

     

    מושכת ספינות מכל העולם. הריביירה הצרפתית (צילומים: עמרי גלפרן, טבע הדברים)  (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    מושכת ספינות מכל העולם. הריביירה הצרפתית (צילומים: עמרי גלפרן, טבע הדברים)

     

    צרפת תחילה

    לאחר נחיתה בנמל התעופה של העיר הצרפתית הגדולה באזור הריביירה ניס (Nice), מתחילה נסיעה של כשעה לכיוון בירת העושר האירופית, ואולי גם העולמית, נסיכות מונקו.

    מסלול הנסיעה מרהיב. מצדו האחד של הכביש נראים חופי הים התכולים והשלווים, ומולם כפרים קטנים וטירות ענק הניבטות ברום ההרים. הטירות האלה הן בבעלותם של אילי הון וידוענים למיניהם: בונו, שון קונרי, טינה טרנר, אלטון ג'ון ועוד. את הדרך הזאת אפשר לבצע גם מהאוויר באמצעות קו טיסות של מסוקים שינחיתו את המבקרים בתוך דקות אחדות בלבה של מונקו.

     

    נסיכות מונקו דואגת לבדל עצמה משכנותיה האירופיות, לפחות באופן פורמלי. כבר בכניסה אליה, מכיוון הגבול הצרפתי, מצוי ספק שלט ספק מעבר גבול רשמי, המבדיל את הנסיכות משכנתה. אמנם יש קשר עמוק בין שתי המדינות הללו, בייחוד בשפה ובתרבות, אך למונקו שלטון עצמאי משלה, ואפילו נסיך מקומי שהתושבים רוחשים לו כבוד רב (ראו הרחבה).

    על צלע ההר מצוי גן קקטוסים שהוקם ב-1933, וגם גלריה לאומנות (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    על צלע ההר מצוי גן קקטוסים שהוקם ב-1933, וגם גלריה לאומנות

     

    מרביתם של אזרחי מונקו אינם בעלי אזרחות מונוגסקית (Monégasque, מקומית). רק כרבע מהאזרחים אוחזים באזרחות ייחודית זו, ואלה, כך עושה רושם, ספוגי גאווה, כאילו דם נסיכותי ייחודי זורם בעורקיהם. שאר התושבים מגיעים להתגורר ולעבוד במקום, בייחוד מהארצות השכנות, צרפת ואיטליה. גם השפה המונוגסקית, בעלת הצליל האיטלקי המסתלסל, כמעט שאינה בשימוש עוד, ומרבית התושבים משתמשים בצרפתית, המוכרת כשפה הרשמית ושגורה בפי כל.

     

    ככה מקימים נסיכות

    סיפור הקמתה של הנסיכות החל בשנת 1297, שעה שמשפחת גרימלדי (Grimaldi) האיטלקית השתלטה על מונקו, אזור שהיה עד אז קולוניה של העיר ג'נבה. המשפחה השתייכה למסדר הנוצרי הפרנציסקני, אשר דגל בענווה אנושית ובסיוע לעניים. תחת לבוש של נזיר פרנציסקני ועם אמונה דתית עמוקה הגיע פרנסואה גרימלדי, הראשון לשושלת הנסיכותית המפוארת, ותפס את המקום. מאז ועד היום, 700 שנים כמעט ברציפות, שולטת המשפחה על מונקו.

     

    מדי כמה שנים היו מתעוררים מאבקי כוח פנימיים וחיצוניים על הריבונות והשליטה במקום, אך לבסוף שבה הנסיכות לידיהם של הגרימלדים – ממש כמו באגדות. אחד המשברים החזקים ברצף ההנהגתי היה דווקא במלחמת העולם השנייה, שעה שמונקו נכבשה בידי האיטלקים ולאחר מכן בידי הגרמנים, למרות מאמציה להיחשב נייטרלית. 

     

    שאלה רצינית וכבדת משקל היא: מה יקרה אם רצף השושלת יחדל מלהתקיים? מי אז יהיה נושא הדגל הנסיכותי? כדי למנוע בעיות מסוג זה, נחתם ב-1918 הסכם בין הממשל הצרפתי לנציגי השושלת המיוחסת, ובו הוסכם כי אם השושלת תיקטע, תהפוך מונקו לשטח חסות צרפתי. בשנים האחרונות, כדי למנוע זעזוע בנסיכות, עודכן ההסכם ונקבע בו כי האדם בעל קרבת הדם המרבית לנסיך יהיה זה אשר יירש את הנסיכות. זאת כמובן, אם לא תהיה ברירה.

     

    כיום, מונקו היא מעין מונרכיה חוקתית, שבה מתנהל הנסיך השליט לצדה של חוקה בעלת משמעות. זהו בעצם שלטון כלאיים, שבו הרשות המבצעת נשלטת ישירות על ידי הנסיך ומועצת ממשל מקומית, אשר נבחרת אחת לחמש שנים. אולם, מובן שלנסיך יש יותר כוח והשפעה בייזום פרויקטים ובקביעת סדרי עדיפויות, שכן הוא אינו עומד לעולם לבחירת הציבור ומשמש במעמדו כחלק מרצף היסטורי של נסיכות שושלתית.

     

    מונקו היא נסיכות ללא צבא. את הגג הביטחוני, אם תזדקק, תקבל משכנתה צרפת. מלבד המשטרה המקומית, קיים במונקו גם משמר צבאי נסיכותי שבו משרתים חיילים מקומיים, אך בתפקיד סמלי. באופן אירוני, אפילו מפקדי המשמר הם חיילים ש"יובאו" מצרפת. הרומן הצרפתי-מונוגסקי איתן ורציף, והצרפתים הם ההשראה לרבים מחוקי המקום ואורחות החיים. אפילו הגבולות הטריטוריאליים ושטחי הריבונות המוגדרים נחתמו פורמלית מול הצרפתים. זאת ועוד, למרות היותה של מונקו המדינה השנייה הקטנה ביותר בעולם (אחרי הוותיקן), היא הפכה בשנת 1993 לחברה באו"ם.

     

    על אף שמונקו נחשבת צפופה למדי - 35 אלף תושבים על 1.95 קמ"ר - היא מוקד משיכה בין-לאומי לעשירי תבל. נתוני הצפיפות הללו גוררים כמובן בנייה לגובה, והפופולריות של המקום, בייחוד בקרב בעלי אמצעים ושררה, גוררת להאמרה קבועה בעלויות הנדל"ן. מחיר מטר רבוע של דירה עשוי להגיע לעתים ליותר מ-50 אלף יורו. כלומר, דירה בגודל 100 מ"ר תעלה חמישה מיליון יורו. עם כן, תעשיית הנדל"ן והסובב אותה, אף היא מסייעת בריפוד חשבון הבנק של הנסיכות.

     

    פרארי לכל פועל

    בגלל תנאי מיסוי ייחודיים הנהוגים בנסיכות, אנשי עסקים רבים, מהעשירים בעולם, קובעים את ביתם, או לפחות את חשבונות הבנק שלהם, במונקו. לפיכך נפתחו ורוכזו במונקו 93 בנקים. כדי להעניק תחושת ביטחון מלאה ולמנוע מעשי שוד ופשע, הוצבו ברחבי הנסיכות למעלה מ-2,000 מצלמות אבטחה ועוד כ-500 שוטרים, שדואגים להעניק תחושת ביטחון וסדר. 

     

    אותם אנשי עסקים אשר קבעו את מקומם בנסיכות, מרפדים עצמם בסמלי סטטוס מרשימים כדוגמת רכבי פרארי, בנטלי, פורשה ורולס רויס. הרכבים הללו חולפים כל העת ברחוב, מלווים במבטיהם המהופנטים של התיירים.

      

    מכונית ה-TESLA מונעת ע"י חשמל. למזלי יצא לי לנהוג בו - מ-0 ל-100 ב-3 שניות (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    מכונית ה-TESLA מונעת ע"י חשמל. למזלי יצא לי לנהוג בו - מ-0 ל-100 ב-3 שניות

     

    מתחילים לטייל

    המדינה הננסית מחולקת לארבעה רבעים עיקריים, שהפופולרי והמפורסם מביניהם הוא ללא ספק אזור מונטה קרלו (Monte Carlo) היוקרתי והשיקי. במונטה קרלו הכל זוהר, מרהיב ומטופח. יש שם מלונות יוקרה שחלקם נכנסו לרשימת בתי המלון האיכותיים ביותר בעולם, וכן מסעדות גורמה המעוטרות בשלל כוכבי מישלן לאיכות.

     

    האטרקציה הבולטת במונטה קרלו היא ללא ספק אזור בניין התאטרון, הבלט והאופרה (The grand theatre de Monte Carlo) וכן הקזינו, אשר להפתעתי מוקמו באותו המבנה, אך בכניסות נפרדות. כבר ברחבת הכניסה והחניה של הבניין ניתן לצפות בריגוש המציף את מאות התיירים המתגודדים סביב רכבי היוקרה, שתופסים מקום של כבוד. המבקרים המשולהבים (כן, גם אני...) נעמדים בצמוד לרכבים היפהפיים ומתעדים את עצמם. ככל הנראה תמונה עם פרארי או בנטלי חדישה היא משהו יוקרתי ששווה לרוץ ולהראות לחבר'ה.

     

    תרבות הקזינו לצרכים תיירותיים, וכמובן גם כלכליים, מבוססת במונטה קרלו, וכבר בשנת 1856 נפתח בנסיכות הקזינו הראשון. הקזינו המקומי נבנה בסגנון בארוקי, והוא תוכנן על ידי צ'ארלס גרניאר, הארכיטקט אשר תכנן את בית האופרה המפורסם בפריז. המקום בעל מראה עשיר ויוקרתי, עטור פרסקאות, ויטראז'ים ופסלים. הכניסה אליו מצריכה כמובן קוד לבוש עסקי ומכובד. דבר מעניין בנוגע לקזינו הוא רצונו של השלטון המקומי למנוע בעיות מיותרות, ובשל כך הכניסה למקום היא בהצגת דרכון בלבד, ועל תושבי המקום המונוגסקים חל איסור גורף להיכנס ולהמר בקזינו.

    ארמון הנסיכות בליל. הדגל מורם - אז הנסיך כעת במשכנו (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    ארמון הנסיכות בליל. הדגל מורם - אז הנסיך כעת במשכנו

     

    בבית האופרה, הצמוד לקזינו, כ-500 מושבים ושוררת בו אווירה מיוחדת. המבנה הוא בעל ניחוח קלאסי בארוקי, ו– 2,000 עובדים עמלו להקימו בתוך חצי שנה. ההיכל מפואר ביותר ובו שולט, איך לא, צבע הארגמן. במרכז התקרה נברשת גדולת ממדים, שמשקלה חמש טונות. במקום מופיעה ומתאמנת בעיקר להקת האופרה הייצוגית של הנסיכות, שהתפרסמה בבירות אירופה.

     

    שמים, ים ויאכטות

    בהליכה על הטיילת הארוכה שעל קו המים רואים עשרות יאכטות גדולות ויוקרתיות שעוגנות בנמל. ברחוב הנמתח על שפת הים מצויות מיטב הסוכנויות לרכבי יוקרה. בעלי הסוכנויות רגילים לתיירים שמבקרים ומתלהבים ממרכולתם, כל עוד אלה אינם מנסים לגעת או לטפס על הפלא המכני. דרך אגב, במונקו ניתן לשכור רכבי יוקרה לשעה ואף לחצי שעה.

     

    על אף שהיא קטנה, הנסיכות עשירה במוזאונים היסטוריים ובהיכלי אמנות מודרנית, כמו וילה פלומה (Villa Paloma) הזוכה לעידוד מאסיבי ולתמיכה של ארמון הנסיכות. בווילה פלומה מתקיימת בכל כמה חודשים תערוכה מתחלפת, שעיקרה אמנות מודרנית ביחסה לטבע, לתרבות ולסביבה.

     

    בקרבת וילה פלומה מצוי גן הקקטוס האקזוטי של מונקו (Jardin Exotique de Monaco), שהוקם בשנת 1933. הגן שוכן על צלע הר, מול חופיה של הנסיכות. הנוף הנשקף ממנו למרחוק מיוחד, ובשוליו הריביירה הצרפתית וכן האיטלקית. הצמחים הסוקולנטים, אוגרי המים, והקקטוסים שבגן, נחשבים לאוסף ייחודי. הצמחים הגיעו מארצות הברית, מקסיקו, אפריקה ועוד. ההליכה בין הצמחייה הסבוכה והמטופחת מעניינת ומלווה בכיתוב ובהסברים על תכונות הצמח השונות ועל אזור מוצאו.

     

    גראנד פרי: אין ברירה, נצפה בטלוויזיה

    רוב ימות השנה מחירי החדרים בבתי המלון במונקו הם יחסית סבירים: 200 - 300 יורו ללילה. אולם בכל שנה, בחודש מאי, בארבעת הימים שבהם מתקיימת תחרות הגראנד פרי (Grand Prix) היוקרתית בין כבישי הנסיכות, המחירים מאמירים.

     

    בימים האלה הנסיכות כאילו עומדת דום, ורק רעש המנועים של מכוניות הפורמולה 1 הופך באמת לרלוונטי. כדי לשמוע את הרכבים השועטים ב"חי" ולהריח את ריח שרפת הדלק של המנועים המשוכללים, עשויים המבקרים להשאיר בבית מלון, המצוי בקרבה למסלול, למעלה מ-22 אלף יורו. ולמרות המחירים הבלתי נתפסים קשה מאוד להשיג חדרים במועדים הללו.

    במונקו מגוון פסלים סביבתיים, ונותנים כבוד לפסל ה"פורמולה 1" בכניסה לנסיכות (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    במונקו מגוון פסלים סביבתיים, ונותנים כבוד לפסל ה"פורמולה 1" בכניסה לנסיכות

     

    וכן, יש גם חיים רגילים

    בניגוד לעושר ולראוותנות הניכרים ברובע מונטה קרלו, יש אזור חביב - רובע מרצ'ה דה לה קונדמין (Marché de la Condamine), שמחבר יותר למציאות החיים ולתושבים המקומיים, אלה שלא עוסקים בעניינים כספיים גדולים.

     

    ברובע שוק קטן, ששמו זהה לשם הרובע. השוק פתוח שבעה ימים בשבוע, משש בבוקר ועד אחת בצהריים. במקום פירות וירקות טריים, בייחוד כאלה אשר יובאו מהשכנות צרפת ואיטליה, וחנויות נוספות לממכר מזון, משקאות ומזכרות לתיירים. בשוק יש גם מתחם סגור, ובו מתכנסים בעיקר התושבים המבוגרים של מונקו, העממיים יותר בהתנהגותם ובהתנהלות חיי היומיום שלהם. הם מבלים את הבוקר בכמה פאבים, המנוהלים על ידי חבריהם, ויוצרים מעין פרלמנטים חברתיים, שותים, מקיימים ויכוחים קולניים ומתבדחים בהתלהבות.

     

    באחת החנויות שבמתחם הסגור יש מאפייה ששמה Chez Ragez Sacca, ובה ניתן לרכוש מאפים מונוגסקיים ערבים לחך. המאכל שתפס את טעמי קרוי "סוקה" (Sacca). הוא עשוי בלילה של קמח, חומוס ומים. לאחר האפייה הוא יוצא מהתנור כמעין מאפה דק ופריך, ועליו זורים מלח ואבקת פלפל. כדאי לאכול אותו מידית, בעודו חם. מאפה נוסף הוא ה"פיצה לדירה" Pissaladiere)), שזו מעין פיצה עם רצועות בצל מעליה וללא גבינה. בשוק המחירים עממיים ביותר, ואפשר בהחלט ליהנות מהמטעמים הייחודיים והמקומיים. להבדיל מכך, ארוחה במסעדות יוקרה במונקו עשויה להגיע לכדי מאות יורו, אך כדאי לדעת שיש מגוון רחב של מסעדות ומחירים.

    רוב היאכטות שעוגנות במזח הקדמי הן יוקרתיות ובעליהן יוצאים למסעות חובקי עולם (צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים )
    רוב היאכטות שעוגנות במזח הקדמי הן יוקרתיות ובעליהן יוצאים למסעות חובקי עולם

     

    ללא ספק, מונקו היא נסיכות שמעניקה פרספקטיבה מפתיעה על חייהם של בני המעמד הכלכלי הגבוה בעולם, אך אני לא חשתי קנאה בהם. בסופו של דבר יש איזה סוג של כיף, או אולי גם השלמה, בלהיות "רגיל" ומחובר לקרקע – אבל זה כבר באמת עניין של השקפה אישית. אולם, טעימה חד-פעמית מהראוותנות הבלתי מושגת, כפי שחשים במונקו, היא בהחלט דבר נחמד ואפילו מרתק. בכל אופן, נראה כי שניים עד שלושה לילות יכולים להספיק לביקור בנסיכות, שחיי היום והלילה בה לא חדלים מלפעום.  

     

     

    הכתבה פורסמה בגיליון אוגוסט 2011 של הירחון "טבע הדברים "

     

    מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מונקו: מפגש פנים מול פנים עם חיי הזוהר והעושר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לחוף הריביירה
    צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים
    ברוכים הבאים למונקו
    צילום: עמרי גלפרן, טבע הדברים
    מומלצים