שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    Made in china: עלבון או מחמאה?
    מולדת מוצרי "הכל בדולר" החלה את דרכה כבירת החרסינות העדינות והאיכותיות של העולם. כעת, כשהפכה למעצמת על כלכלית מנסה בייג'יין להחזיר לעצמה את אותה יוקרה שאבדה עם השנים. שיקום מותג האיכות הסיני יהווה מבחן גורלי

    כשהגיעו הסוחרים המערביים הראשונים לסין צדה את עינם החרסינה הסינית - כלי אוכל וקישוט עשויים מסוג עדין במיוחד של קרמיקה שהם לא הכירו קודם לכן. כלי החרסינה הסינית ניחנו, מלבד העדינות של חומר, גם באיכות גבוהה של עיצוב הכלים, הזיגוג שלהם והעיטורים שעל גביהם. עד היום היא נקראת באנגלית בפשטות "china" וגם המונח העברי למעשה מרכיב יחד את המלים חרס-סין.

     

     

    גם לאחר שהחל יצור חרסינה באירופה במאה ה-18 הוא לא הצליח להתחרות באיכות של המוצרים שהגיעו בסין, למרות ההשקעה הרבה במוצרים שיוצרו במייסן שבגרמניה ובדלפט שבהולנד.

     

    סין נחשבה לשם דבר באיכות החרסינה, אך לא רק בה. מי שילך היום למוזיאונים לאמנות סינית מסורתית יתפעל מהאיכות, העדינות והדיוק של הציורים שבהם כל קו מדוד ומדויק. הוא יוכל גם להתרשם מכלי העץ המשוחים בלכה, בגדי המשי, השטיחים והבנייה הארכיטקטונית המדויקת היוצרת פאר מרשים דרך הקפדה על פרטים.

     

    קשה שלא להתפלא מהפער שבין האיכות שבזכותה נודעה התוצרת בסינית בשעתו, לבין השם הרע שיצא בשנים האחרונות לתוצרת סין. המונח Made in China הפך למילה נרדפת ל"מתקלקל בתוך זמן קצר". מה קרה לתוצרת סין לאורך הדרך? על מנת להבין זאת יש לקחת בחשבון את המורשת הסינית לצד המודל הכלכלי שעל פיו היא פועלת היום.

     

    כבר לא עושים אותם כמו פעם

    ההתנהלות הסינית המסורתית מוקפדת ושמה לב לפרטים. הסינים המסורתיים מקפידים על קלה כחמורה ונכונים לעבוד לשם כך בשקדנות. האומן הסיני, וכמותו הפועל או מהנדס היצור, יודע היטב כיצד לייצר איכות, זה חלק מהתרבות שעליה גדל. עם זאת, הסיני, לאחר שהתנסה במשך 2,000 שנה ויותר בשלטון ריכוזי השולט בכל פינה אך לא נוכח בכל רגע, יודע כי "ההרים גבוהים והקיסר רחוק".

     

    כלומר, ההקפדה היא תלוית מצב. יש רגעים בהם צריך לעבוד קשה ובהקפדה, ויש רגעים בהם פקיד המפלגה עסוק בדבר אחר, ואז רמת המשמעת יורדת. הסיני מקפיד לפיכך על האיכות רק כאשר הדבר נדרש, ובהחלט לא בכל רגע ובכל מצב. האפשרות הזאת מקבלת חיזוק מהמקור הגבוה ביותר בימינו בסין, כלומר ועידת המפלגה, אשר בעשורים הראשונים להיפתחות של סין למערב מגדירה כיעד מרכזי את הבאתו של כסף זר לסין. כמה שיותר כסף וכמה שיותר מהר, זה היעד. סין מתחילה בתחילת שנות ה-80 את המרוץ של יצור המוני, והופכת בתוך זמן קצר ל"פס היצור של העולם".

     

    חנויות של הכול בדולר נפתחות בכל רחבי העולם והמדפים שלהן מתמלאים במוצרים זולים ופשוטים תוצרת סין. המפלגה מעודדת זאת, והתרבות של "ההרים גבוהים" מלמדת כי בדרך כלל לא משלמים על איכות ירודה יותר. לאחר שהתוצרת יצאה לדרך והכסף נכנס לכיס כמעט בלתי אפשרי לסוחר מערבי לאתר ולתבוע ולקבל פיצוי מסוחר סיני שיכול להיעלם בקלות בארץ הענקית.

     

    לתהליך הזה תורם גם הלקוח המערבי, כלומר אני ואתה, שמעדיפים לרכוש ב-25 שקל טוסטר שיתקלקל תוך כמה חודשים, מאשר טוסטר איכותי שיעלה יותר מ-100 שקל, אך יחזיק זמן רב יותר. מה שתואר עד כאן הוא המקרה הקלאסי שבו יצרן מייצר מהר ובזול וקניין רוכש באיכות ירודה על מנת לחסוך במחיר. אל תוך העולם המופלא של מוצרים סינים ירודים נכנסה גם תכולתם של קונטיינרים רבים שהועמסו בסחורה באיכות ירודה יותר ממה שציפה הלקוח, בגלל בעיות אמינות וכשלים של משא ומתן, הבנה בין תרבותית, ובשל פעילות מול סוחרים בלתי ישירים.

      

    במעצמה כמו במעצמה

    נכון להיום בתי הכלבו בישראל, צרפת וארה"ב עדיין עמוסים במוצרי חשמל זולים, צעצועים בפרוטות וכלי מיטה במחירים עממיים שיוצרו בסין. כן, הם עדיין שם, אך הדבר הולך ונעלם בהדרגה. כמה גורמים חוברים ויוצרים זאת. עליית השכר בסין תורמת לעליית עלויות היצור בה והופכת את התוצרת ליקרה יותר. כבר לא הכול בדולר. בעורף נושפות מדינות בעלות תמ"ג נמוך בהרבה, דוגמת וייטנאם, פיליפינים והודו.

     

    גורם אחר משמעותי יותר הוא השינוי במדיניות הממשלתית. סין אשר עודדה לפני מספר עשורים יצור בכל מחיר, נערכת היום למועד בו תהפוך למעצמה העולמית המובילה. היא בונה את התשתית לתעשיות המתקדמות שיתנו לה גיבוי בבוא היום ההוא.

     

    מעצמת על לא יכולה לבסס את עוצמתה הכלכלית על יצור כלי מיטה וצעצועים. סין החלה בהסבה הדרגתית של מרכז הכובד שלה לעבר התעשיות עתירות הטכנולוגיה. המעבר הזה אינו כרוך רק בהסבה של קווי יצור, הוא כרוך ביצירת סטנדרטים של איכות בייצור, בהכשרת כוח אדם ברמה גבוהה, ביצירת תקנים מחייבים ומעל לכל ביצירת תרבות עבודה אחרת, תרבות עבודה המייצרת איכות.

     

    לדברים הללו כבר יש פירות. האיכות הסינית החדשה, למרות שעדיין לא הגיעה לרמה המקובלת במערב, מתקדמת יותר ויותר בתחומי הנדסה רפואית לצד תשתיות, תוכנה לצד רכבות מהירות. האיכות הסינית החדשה גם מתבטאת בתחום הביטחון: טילי שיוט, נושאת מטוסים ומטוס חמקן. סין מביטה למעלה ומייצרת יותר ויותר איכות.

     

    יתכן שיגיע היום בו סין תהיה מדינה הנהנית מרמת חיים גבוהה ואיכות גבוהה בכל תחומי החיים, דוגמת יפן והולנד של היום. זה יגיע בבוא הזמן ואז רמת האכיפה והפיקוח של רשויות החוק תשתווה לזאת שבמערב. בינתיים סין נמצאת במצב של שינוי. כבר היום ניתן למצוא מוצרים סיניים שעוברים מיתוג ומחויבים לאיכות. בתקופת ביניים זאת יש לשמור על ערנות, להימנע מהכללה ולבחון בנפרד כל מגזר יצור סיני וכל חברה המגיעה מסין על מנת לברר אם הם יצרני "הכול בדולר" של אתמול או יצרני האיכות של סין הבאה.  

     


    אירועים בתחום עסקים במזרח אסיה

    אירועים בתחום עסקים במזרח אסיה
    יום ג', 6 בספטמבר מפגש עם משלחת חברות משנז'ן בחסות מכון היצוא, במלון דן ת"א
    יום ד', 7 בספטמבר הוועידה השנתית לגלובליזציה, אסטרטגיה ופיתוח עסקי, סיטי טאואר, ר"ג

    יום ד', 21 בספטמבר הכינוס ה-10 של פורום אסיה ישראל לעסקים, במרכז האקדמי למשפט ועסקים, ר"ג

     

    טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה-ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "Made in china: עלבון או מחמאה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים