שתף קטע נבחר

ד' זה דייטים

מה זה דייט ראשון ומי קבע שהוא חייב להיות רומנטי? רינה ש"ג ניסתה לבחון האם הפגישות הנוראיות שחוותה נחשבות לדייטים ראשונים, ואם כן - אולי עדיף לשנות משהו בהגדרות

את ההגדרה הרשמית למושג "דייט ראשון" חיפשתי שעות. נברתי בבלוגים, באתרי הכרויות ברשת ואפילו בויקיפדיה. אומנם הידע שלי בנושא התעשר בפרטים חיוניים יותר או פחות, אך ההסבר הטוב ביותר שהצלחתי לאתר היה שדייט ראשון הוא בעצם "פגישה רומנטית עם אדם שלא הכרתם קודם". מעניין.

 

דייטינג בערוץ יחסים: 

 

תכירו את ניר

אם זהו הקריטריון, אזי "הדייט הראשון" שלי היה עם ניר, בחור נמוך קומה, שמיניסט עם ציונים נמוכים ואגו חסר פרופורציות. ניר היה מהאנשים האלה שנורא אוהבים ללכת לערבי קריוקי, למרות שכל קשר בינם ובין כישרון שירה מקרי בהחלט.

 

שלא תבינו אותי לא נכון. הוא ידע שהוא מזייף, אבל זה עדיין לא הפריע לו, להפך. ניר נהג לפתוח את החלונות בדירה כדי לאפשר לכל השכנים ליהנות מסלסולי קולו הצורמני. חוץ מזה, התברר שאני וניר חולקים יום הולדת בתאריך משותף. הכי נפש תאומה.

 

אחינו, אתה מכאיב לי באוזן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אחינו, אתה מכאיב לי באוזן(צילום: shutterstock)
 

 

לצערי, או שמא לשמחתי, הפגישה הראשונה הייתה גם האחרונה. לא מצא חן בעיניי שאחרי שנפגשנו ליד הבית שלו וקיבלתי את הנשיקה הראשונה (והלא מרגשת!) שלי, ניר הציע שנלך לקיוסק הסמוך שיש בו טלוויזיה, נקנה גלידה ("כל אחד לעצמו") ונצפה במשחק של מכבי חיפה.

 

"איזה מין דייט ראשון זה היה אם הוא אפילו לא לקח אותך למקום רומנטי?!", הזדעקה חברתי הטובה, ובצדק. לא היה שום דבר רומנטי בפגישה עם זייפן הקריוקי העלוב, ואתם יודעים מה? כנראה שזה לא באמת נחשב לדייט ראשון.

 

 

ואז הגיע ליאור

הבחור שהגיע אחריו היה ליאור, דוקטורנט לפיזיקה ומתרגל מצטיין. את ליאור הכרתי באחת המסיבות שאחי הגדול ערך, וברגע שראיתי אותו מייד שמתי עליו עין: הוא כל כך בלט בהתנהגותו המיושנת, שהיווה אתגר אמיתי לכל בחורה שרואה עצמה מודרנית. אל תשאלו למה, אבל זה דווקא עשה לי את זה.

 

ביקשתי מאחי שיכיר בינינו ואחרי שעה של שיחות קלילות ופלרטוטים הוא הזמין אותי לדייט. המקום אליו יצאנו היה ממש יפה: בית קפה קטן, עם חלונות המשקיפים לים.

 

האוכל הוגש על כלים עם ציורי פרחים עדינים, ורק הפרטנר דיבר ודיבר על... על מה לא? אסכולות פיזיקה שונות, עדיפויות של הפקולטה לפיזיקה על הפקולטה לכימיה ועל סיכויו לקבל משרה טובה ורווחית באחד ממפעלי ההיי-טק הגדולים בארץ. מרתק. או שלא.

 

כשהשעמום עולה על גדותיו, נותר רק לפהק בפה גדול (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
כשהשעמום עולה על גדותיו, נותר רק לפהק בפה גדול(צילום: shutterstock)
 

 

אז המקום היה רומנטי, העיצוב היה רומנטי, האוכל היה רומנטי, אך הבחור שישב מולי היה משמים! יצאתי איתו עוד כמה פעמים, ולבסוף נפרדנו. נדמה לי שהפרידה לוותה בהקלה משותפת עבור שנינו. 

 

אחרי שמיציתי את הרעיון של רומנטיקה כתנאי הכרחי לפגישה ראשונה, פקדה אותי תחושת אי שלמות. הייתי חייבת למצוא משהו שיאפשר לי להגיד לעצמי: "זהו זה. בדייט ראשון הייתי. עכשיו אפשר להמשיך לדייט שני, שלישי וכן הלאה!". ההצלה הגיע מכתבה באחד ממגזיני הנשים המפורסמים, שם נטען שחור על גבי לבן שפגישה ראשונה היא תמיד "חוויה בלתי נשכחת". האמנם?

 

מיקי פרום דה בלוק

כמה חודשים לאחר מכן הכרתי מישהו בצ'אט. בואו נקרא לו מיקי. דיברנו כמה פעמים בטלפון ובאחד הימים יצאנו יחד לים. לא בדיוק ידעתי לשחות, אך זה רק הגביר את הצחוקים. כשנמאס לנו לשחות (כלומר – הוא שחה ואני פרפרתי כמו מדוזה מעולפת), מיקי הוביל אותי לאחת ממסעדות הדגים על החוף.

 

"היי מיקי, מה, עוד פעם?" קרץ לו המלצר המסוקס שניגש אלינו.

 

"עזוב אותך, פשוט תביא את התפריט", השיב לו אותו "מיקי" שהכרתי בצ'אט, ואני ניסיתי לשמור על פני פוקר ולא לנתח את הדיאלוג המוזר למרות שזה ממש דרש את זה.

 

"אני בא לכאן הרבה", הסביר לי בנימוס, "מכיר את כל המלצרים כבר".

 

פתחתי את התפריט ונבהלתי. המחירים היו גבוהים מהצפוי. "אולי נלך למקום אחר? יקר כאן", אמרתי לבסוף.

 

"אל תדאגי", חייך אלי, "יש לי ביזנס משלי. לא חסר לי כסף. למעשה, אני מביא לכאן גם את העובדים שלי. הבנות שלי למשל...".

 

רגע רגע רגע, "מה זאת אומרת "הבנות שלך?!". ישר עלתה בי המחשבה שהבן אדם נשוי ואבא לילדים, ומה פתאום אני יושבת עם אדם בוגדני שכזה.

 

"תקשיבי, אני רואה שאת בחורה חכמה", אמר והוסיף: "בדרך כלל אני לא מספר את זה בדייט הראשון, אבל אם כבר שאלת, אז יש לי עסק של מסאז'ים. המון בנות שרוצות לעבוד. אני לא מרביץ להן ולא מכריח אותן. ברגע שירצו להיפרד – להתראות להן וכול טוב".

 

ניסיתי לעכל את בשורת איוב שנחתה עלי זה עתה, ובשאריות הקול שעוד נותרו בי לחשתי: "אז מה, רצית להציע לי 'להצטרף' לעסק?". שיט. לא יודעת למה בכלל שאלתי את זה. פחדתי נורא.

 

"דווקא לא. אני באמת מחפש חברה קבועה", אמר לי וחייך. זה הספיק לי. לא רציתי לשמוע יותר מילה. תפסתי את התיק וברחתי.

 

יצאתי מהמתחם והתחלתי לרוץ לעבר בתי המגורים השוכנים בקו החוף. חשבתי שאדפוק על אחת הדלתות ואבקש מהדיירים להתקשר למשטרה. פחדתי שהוא ינסה לרדוף אחרי או אפילו לחטוף אותי. זה באמת היה מפחיד, אם כי גם קצת מצחיק. מעניין מה היה אומר אותו הכתב אם היה שומע על הפגישה "הבלתי נשכחת" שלי.

 

אז היו לי שלושה דייטים: אחד עם נשיקה, אחד במקום רומנטי ואחד בלתי נשכח, ואני עדיין מנסה להבין – איזה מביניהם היה באמת היה "הדייט הראשון"? אולי אתם תעזרו לי?

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מכון עיסוי? אתה עושה צחוק?
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים