תלמידיי היקרים,
בפתח השנה הרביעית שלי כמורה לערבית במגזר היהודי, רציתי לשתף אתכם בהתרגשות שלי לקראת פתיחת השנה. גם לקראת השנה הראשונה שלי כמורה בבית ספר יהודי התרגשתי, אבל יותר מכך חששתי מפני מה שמצפה לי בבית הספר. בכל זאת, מורה לערבית בבית ספר יהודי, ערבייה יחידה בכל בית הספר. תהיתי האם אתם, התלמידים, תקבלו אותי, האם אצליח להגיע אליכם באמת, ומה עם הצוות - איך יהיה בחדר המורים? הרי למרות כל הדברים המשותפים בינינו, המחלוקות וההבדלים קיימים ואנחנו לומדים בבתי ספר נפרדים.
עוד בערוץ הדעות
:
אחרי ארבע שנים שבהן לימדתי במגזר הערבי החלטתי ללמד בבתי ספר יהודיים את השפה והתרבות שלי. ידעתי שאני רוצה שתכירו את התרבות והשפה והמורשת שלנו, הערבים, כפי שאני רוצה שילדיי יכירו את התרבות וההיסטוריה היהודית.
| "זורמים" ומוזנחים |
|
| אתגר חינוך דור העתיד / אנה רוסו |
|
דור העתיד הישראלי חש ריקנות ותסכול, וזוכה לפחות תשומת לב מההורים הקבורים בעבודה גם בבית. מימוש צרכי הילד מחייב שינוי במוסדות החינוך, ומתן יחס אישי לתלמידים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הגעתי לבית הספר בשנה הראשונה חדורת אמונה במסר שאני רוצה להעביר אליכם, מלאת רצון להעביר את כל מה שיש לי אליכם בצורה הכי טובה, לחשוף אתכם לתרבות הערבית, שתכירו את הערבי כאדם, שתוכלו לתקשר עם ערבים בשפה שלהם ולא רק הערבים ידברו עברית - כך תהיה לנו שפה משותפת שתעזור לנו לתקשר יחד טוב יותר ולהבין אלה את אלה ממקום חיובי יותר.
לא אכחיש. בחודשיים הראשונים היה לי קשה בכיתה, במיוחד בהתמודדות עם בעיות המשמעת, שחלק מהן אולי ביטאו בעצם סוג של התנגדות ללימוד השפה ואלי כערבייה, כשונה. צוות בית הספר תמך בי מאוד, סייע לי להתמודד עם ההתנגדויות ודאג לתת לי כלים שיעזרו לי בהתמודדות עם הקשיים. גם ההדרכה המיוחדת שקיבלתי סייעה לי. לאט לאט התחיל להיות יותר טוב, ואפילו מצוין. מצאתי את הדרך, הצלחתי להגיע אליכם, תלמידיי היקרים. כבשתם את לבי והיחסים בינינו הפכו למיוחדים ולמרגשים.
אני מוצאת את עצמי מצפה לבוקר לקראת הפגישה המחודשת אתכם. ואתם - גם אתם מחכים לשיעורי הערבית, מברכים אותי לשלום בערבית, גם בחצר או במסדרון, שרים את השירים שלמדנו בשיעורי ערבית גם בחצר ומחוץ לבית הספר. בכל מפגש, הרגשתי את הערכתכם אלי. גם ההורים שלכם מפרגנים ומעודדים, מספרים כמה חשוב בעיניהם ללמוד את השפה הערבית וכמה אתם נהנים מהשיעורים ומהפעילויות.
משפטים שאני שומעת מכם, תמיד בהפתעה, מרגשים אותי ומחזקים אותי: התלמידה שאמרה לי "הצלחת לשנות את העולם שלי" או "בזכות השיעורים איתך שיניתי את דעתי על ערבים וראיתי שאפשר לחיות ביחד בשלום ובכיף"; אתה שסיפרת לי שברחוב ובאוטובוס פחדת תמיד כשאנשים דיברו ערבית, חשבת שהם מתכננים פיגוע, והיום אתה רגוע כי אתה מבין כבר על מה הם מדברים, גם אם לא מבין הכול עדיין. ועוד ועוד שיחות ומשפטים שנותרים חקוקים בלבי.
אז בהזדמנות הזאת, תלמידיי היקרים, רציתי להודות לכם על רגעים מרגשים, על היחס שלכם אלי, על שיעורים מקסימים. היום אני לא סתם עוד מורה ולא חוששת מכך שאני ערבייה יחידה בבית הספר. להיפך, אני מרגישה שאני אחת מכולם אך מיוחדת ומסקרנת, שגרירה בבית הספר, מקור מידע אמין וזמין לכם ולחבריי המורים בבית הספר. אני חשה סיפוק, נהנית וגם תורמת לכם, תלמידיי, וגם לעם שלי. מי יודע, אולי יבוא יום וגם חלק מכם תרצו להיות מורות ומורים, מחנכים ומחנכות, שמתרגשים לקראת השנה החדשה והפגישה הראשונה עם התלמידים.
בהערכה ובאהבה גדולה, שנת לימודים מהנה!
מייסלון מג'לי נג'ים, מורתכם לערבית.
הכותבת מלמדת שפה ותרבות ערבית בנצרת עילית ובעפולה, במסגרת התוכנית "יא סלאם" הנלמדת 6 שנים בכ-250 בתי ספר עבריים. התוכנית מיושמת על-ידי משרד חינוך בשיתוף עם עמותת "יוזמות קרן אברהם".
גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il
