עשו לי איסטנבול בנתב"ג

עיכוב נוסעי טיסת "טורקיש איירליינס" הישראלים באיסטנבול הסעיר את המדינה, ודרדר עוד יותר את היחסים בין אנקרה לירושלים, שהגיעו לשפל חדש. הנוסעים אמרו שעברו מסכת התעללויות ותשאול ביטחוני מיותר שלא לצורך ולעניין. מה יגידו הנוסעים הערבים החיים במדינת ישראל, שעוברים מסכת התעללויות דומה ואף קשה יותר בנתב"ג בחסות המדינה שהם חיים בה ונושאים את דרכונה?

מה שחוו הנוסעים הישראלים בטורקיה על בשרם כבר הפך למין סוג של הרגל בקרב הנוסעים הערבים, שחלק גדול מהם זוכה ליחס משפיל כשיוצאים לחו"ל. הבידוק הביטחוני הדקדקני משקף את מדיניות האפליה הכללית הנהוגה ברוב מוסדות המדינה, כלפי המיעוט הערבי החי על אדמתו. אזרחים ערבים נתפשים כעוינים וכחשודים רק משום שהם ערבים ש"מהווים איום ביטחוני על המדינה". כל אזרח ערבי שמתכננן לצאת לחופשה, או רוצה לצאת ללמוד או לכל מטרה אחרת נאלץ להגיע לשדה התעופה מוקדם מאוד, כי הוא יודע מה מחכה לו שם.

עוד בערוץ הדעות :  

• עוד לא מאוחר להתנצל בפני טורקיה / אמנון רובינשטיין
• לא נעמיד פנים, אני ובעלי התפטרנו (שוב) / המתמחה ד"ר שני כהן-סדן
• שרה וביבי הביאו את זה על עצמם / צבי טריגר
• קוראים לו האזרח הקטן / טליה ששון
  

אתם כמעט לא שומעים על כך, אבל אזרחים רבים פונים לכלי התקשורת בשפה הערבית כדי לספר על מסכת ההתעללויות שעברו, על הבידוק והתשאול הביטחוני הארוך, ועל העיכוב המיותר. זה מקומם כפליים משום שרובם ככולם ללא עבר ביטחוני או פלילי.

ההשפלה מתחילה בשער. ארכיון(צילום: ירון ברנר)

מסכת ההתעללויות מתחילה כבר בשער הכניסה הראשי אל נתב"ג. אזרחים רבים סיפרו כי אנשי הביטחון ביקשו מהם לעמוד בצד כאשר זיהו שמדובר בערבים, בשעה שכל שאר המכוניות נכנסו אחרי שאלה או שתיים עם איש הביטחון בכניסה. כל זה לפני תהליך הבידוק הביטחוני הארוך והמתיש לפני הצ'ק אין והעלייה למטוס, שגורם לנוסעים לפעמים לעלות לטיסה באיחור רב אם לא לפספס את הטיסה. הנופש הופך לא אחת לסיוט.

תוך שניות הפכתי חשוד

אני אישית ביקרתי בהרבה מדינות, במיוחד באירופה, ושם הרגשתי את ההבדל העצום בין תהליך הבידוק כאן ושם והיחס אלי, כאשר הבידוק הביטחוני לא נעשה על ידי אנשי ביטחון ישראלים. סיוט הבידוק הביטחוני לא נגמר ביציאה מישראל. זה נמשך גם בחו"ל. בשונה מחברות תעופה רבות בעולם, רוב הטיסות המגיעות לישראל עוברות בידוק ביטחוני על-ידי אנשי ביטחון ישראלים. בדרכי חזרה מטיול משפחתי עם בת זוגי לפריז, עברתי בדיקה ביטחונית משפילה.

תוך שניות הפכתי חשוד, פתחו לנו את כל המזוודות ושמו אותן על שולחן לעיני שאר הנוסעים, שכולם ידעו מה הבאתי חזרה לארץ. בשלב האחרון לפני העלייה למטוס, בא תורם של אנשי הביטחון הצרפתים, והרגשתי שהחזירו לי את כבודי שנרמס כאשר בדקו ביסודיות את שאר הנוסעים שאנשי הביטחון הישראלים אפילו לא שאלו מה יש לכם בתיקים. איש מהם לא שאל אותי שאלות מיותרות. 

הליך הבידוק הביטחוני הלא-שוויוני מהווה הפרה בוטה לחוקים הבינלאומיים לזכויות האדם ולהסכמים ולאמנות הבינלאומיים למניעת אפלייה. מדינת ישראל המתוקנת והדמוקרטית חייבת לכבד את החוקים והאמנות ולעבוד לפיהן, אבל המדינה עושה בדיוק ההיפך ועם מי? עם האזרחים שלה. נכון שזכותה של כל מדינה לשמור על הביטחון שלה, אבל שתעשה את זה בשוויוניות בלי אפליה ומדיניות מכוונת תוך שמירה על זכויות כל אזרחיה.

מה שעשו לכם באיסטנבול הוא שיעור קטן שאולי הייתם צריכים לעבור כדי ללמוד לקח ולהרגיש את מה שאנחנו עוברים כשאנחנו יוצאים או נכנסים לארץ, רק שאתם לא חייבים להגיע לטורקיה ואילו אנחנו לא נפסיק לנסוע לחו"ל. נמשיך להיכנס לארץ ולצאת ממנה מתי שאנו רוצים ולאן שבא לנו.

סעיד עדוי, עורך בפועל של עיתון "כל אלערב" היוצא לאור בנצרת. 

גולשים מוזמנים להציע טורים: opinions@y-i.co.il