"הצעד הטורקי הבא - ניתוק כל קשרי המסחר"

עוד לפני שדיבר על "הכבוד הלאומי" שחשוב לו יותר מכל אינטרס כלכלי, ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הזכיר אפשרות להחרפה נוספת ביחסים עם ישראל. "תוכנית ג'", הוא כינה זאת, אחרי שבמסגרת תוכנית ב' כבר גירש את השגריר הישראלי והבטיח שספינות טורקיות ישייטו בתכיפות במזרח הים התיכון. אז מה בדיוק הוא מתכנן?

הקרע עם טורקיה - כתבות אחרונות:

• יעלון נגד ארדואן: "מתרועע עם חמאס ואיראן"
• ארה"ב: מודאגים מהמתיחות בין ישראל לטורקיה
• יהודי טורקיה מנמיכים פרופיל: "לא מביעים דעה"
• סחר עם ישראל? טורקיה עושה הון בעולם הערבי
• צבא טורקיה נגד צה"ל: מי גדול יותר?
  

לפחות לפי מי שהיה השגריר הטורקי בתל-אביב, אונור גוקצ'ה, משמעותם הצעדים הנוספים יכולה להיות אחת: ניתוק כל קשרי המסחר בין המדינות - ולא רק הצבאיים-ממשלתיים. "כבר כעת ננקטים צעדים חריפים נגד ישראל, וכל מה שנשאר זה הקשר המסחרי. זו תהיה הסנקציה המשמעותית ביותר", הוא אמר לעיתון הטורקי "הורייט".

לדברי עלי פריק דמיר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת גלאטסריי באיסטנבול, "תוכנית ג'" והחרפת הקרע יכולים לכלול גם ניסיון להזיק לישראל בזירה הבינלאומית, נוכח מדיניותה באזור.

"לא ניתן לאיש לפגוע בגאווה הלאומית"

גם אתמול דאג ארדואן להשאיר את הסכסוך המתלהט בכותרות, כשאמר לכתבים כי העלות למשק הטורקי "יכולה להיות 15 מיליון דולר או 150 מיליון דולר. עלינו כמדינה זה לא ישפיע. מה שחשוב לנו זה שלא ניתן לאיש לפגוע בגאווה הלאומית".

עוד אמר ראש הממשלה הטורקי שישראל אינה עומדת בהסכמי סחר ביטחוניים שנחתמו. הוא טען כי טורקיה השיבה מזל"טים ישראליים שרכשה לישראל, כדי שזו תבצע בהם עבודות תחזוקה, אך אלה לכאורה לא הוחזרו מאז. בעבר כבר נשמעו טענות טורקיות על עיכוב באספקת מטוסים ללא טייס מסוג "הרון", אך בארץ הכחישו את הדברים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אמש אף הוא לקרע, כשנאם מול מסיימי קורס החובלים של חיל הים. "צדקת הדרך היא הנכס האסטרטגי של מדינת ישראל. אתם נשענים על צדקת הדרך הזו, כשאתם נקראים ועוד תיקראו למשימות בלב ים", אמר נתניהו על רקע העימות סביב עצירת המשט לעזה ודו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא.

השבוע אמרו גם באנקרה שינקטו פעולות "להבטיח את השיט" במזרח הים התיכון. "המשמעות של זה לא ברורה", אמר בתגובה ל"הורייט" דובר משרד החוץ, יגאל פלמור. "כמה ספינות? באיזו תדירות? איפה יפליגו? אנחנו לא יכולים להגיב על תרחישים היפותטיים. טורקיה אינה מדינת אויב, ויכולה להפליג כרצונה במים בינלאומיים. איננו חושבים שיש כוונה ליצור תקרית, מה שיהיה גרוע מאוד".

"חוסר נוחות בעבודה עם ישראלים"

על רקע אי הוודאות סביב עתיד הקשר המסחרי עם טורקיה, הסוחרים הישראלים מגלים לא מעט חשש. בחברת מורז מעפולה, המייצרת מוצרי קוסמטיקה על בסיס צמחי מרפא, חתמו לפני שנהעל חוזה ייצוא לטורקיה עם תאגיד מקומי. בעסקה, שהיקפה 750 אלף דולר,

נקבע שמורז תשווק לטורקים מוצרים במשך שלוש שנים. לעופר מור, מנכ"ל החברה, יש עוד שנתיים של עבודה מול הטורקים. "באופן שוטף אנחנו בקשר עם החברה מטורקיה ואני מקבל מהם פידבקים שיש חוסר נוחות בעבודה עם ישראלים. לא ברור אם זה מגיע מגורם פורמלי או מצרכנים, אבל בסך הכל אנחנו ממשיכים לייצא לטורקיה – לא קיבלנו הוראה להפסיק את הייצוא".

אבי רוזנברג, הבעלים של חברת ארסטון מגעש, המייבאת שיש מטורקיה, משדר עסקים כרגיל. "אני לא מרגיש כרגע שום שינוי, ביומיים האחרונים הייתי בקשר עם שלושה ספקים טורקים, לחלקם גם נתתי הזמנות. יצא לנו לדבר על המצב והם אומרים שארדואן מגזים", סיפר רוזנברג.

ייצוא הסחורות של מפעלי איגוד התעשייה הקיבוצית בשנה שעברה הסתכם ב-70 מיליון דולר. חברות כמו עמיעד, ברמד ונטפים מוצאות בטורקיה ביקוש ער למערכות ההשקייה המתקדמות שהן מייצרות.

"אין שום קושי בנתיים לייצא סחורה לטורקיה", אומר עמוס שלו, מנהל מחלקת הייצוא בתעשייה הקיבוצית. לדבריו, "הם (הטורקים) בהחלט יודעים להפריד בין הבעיה הפוליטית לבין היחסים המסחריים והאישיים שנבנו במשך הרבה שנים".