שתף קטע נבחר

"קברט" חוזר לבמה: "לא רק מבדר, גם משמעותי"

חודש לפני פתיחת מסך ובתיאטרון הקאמרי מחממים מנועים לקראת הפקת הדגל של העונה - עיבוד חדש למחזמר הקלאסי "קברט", בכיכובם של אולה שור-סלקטר, איתי טיראן, אקי אבני ומיקי קם. ביקרנו אותם מאחורי הקלעים

Wilkomen. Bienvenue.Welcome, מי לא מכיר את המילים שמפתות להיכנס אל עולם הקברטים הסוער של ברלין בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בשעות הבוקר הדהדו אותן המילים חזר וברור, בחדר החזרות של תיאטרון הקאמרי והזמינו קומץ עיתונאים לטעימה ראשונה מההפקה המדוברת "קברט", בבימויו של עמרי ניצן.

 

"אתם נמצאים במטבח שלנו ואנחנו מרימים עבורכם טיפ טיפה את מכסי הסירים כדי שתוכלו לטעום", פתח ניצן את מסיבת העיתונאים, "התבשיל אינו שלם עדיין". ככה זה בחדר חזרות. תוך כדי שניצן מדבר, הרקדנים מותחים איברים והשחקנים מחממים את מיתרי הקול. בסוף, על הבמה, אלוהי התיאטרון יעשה את הקסם.

 

טיראן בחזרה: כסף משגע ת'עולם (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
טיראן בחזרה: כסף משגע ת'עולם(צילום: מוטי קמחי)

 

יותר מעשרים שנה חלפו מאז הציגה על במת התיאטרון הממסדי בישראל הפקה של המחזמר "קברט", המבוסס על הספר "פרידה מברלין" שכתב כריסטופר אישרווד. את השירים של פרד אב, שנכתבו להפקה הבימתית המקורית, מזמזמים חמישה עשורים חובבי מחזות זמר, לא מעט בזכות שיתוף הפעולה הקולנועי הבלתי נשכח בין לייזה מינלי לכוריאוגרף והבמאי בוב פוסי, שזכה בשמונה פרסי אוסקר והפך לקלאסיקה הוליוודית.

 

בקאמרי, עם זאת, מציגים גרסה חדשה, מכוונת קהל, שנותנת דגש לזמן ולמקום, לעבר ולהווה. "אנחנו בברלין לפני שהכל התחיל. ברלין שהיא מרכז תרבותי, תוסס, אוונגרדי, פורץ דרך באמנות, במחול, בתיאטרון ובסצנת הקברט. גרמניה היא דמוקרטיה מאוד מתירנית וגם בשטח שבינו לבינו, ברלין היא עיר בודקת גבולות אבל מתחת לפני השטח מבעבעת התנועה הפאשיסטית שצוברת כוח. בתוך כל זה מתקיימת עלילת המחזה", אומר ניצן. "זהו מחזה על אנשים שחיים במציאות רוחשת ומרתקת ואין להם היכולת להבין אותה, לראות את המחר".

 

שור-סלקטר: היא כמו בקבוק שמפניה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
שור-סלקטר: היא כמו בקבוק שמפניה(צילום: מוטי קמחי)
 

גרסת הקאמרי למחזמר, שנמצא בראש רשימת ההפקות המוזיקליות המוצגות ביותר בעולם, מדברת על הכחשה, על אסקפיזם, על בחירה מודעת במבדר על פני היומיום המפחיד והמקומם. "מעבר לעובדת היותו מרתק, מרגש ומבדר, קברט הוא אחד ממחזות הזמר המשמעותיים שנכתבו", אומר ניצן. "הוא מספר על חברה שמתקיימת בבועה נהנתנית, סוערת ומכחישה.

גיבורי המחזה ברובם אינם מבינים את המצב או מסרבים לראות את המציאות כמות שהיא. כמו כל יצירה גדולה גם 'קברט' מעורר אסוציאציות ומקיש על נקודות דמיון שמתקיימות גם בהווה. זו תמצית מטאפורית על חברה שלא מבינה איפה היא חיה, מה קורה סביבה ומה צפוי לה".

 

את התפקיד הבלתי נשכח שגילמה לייזה מינלי כזמרת בקברט הברלינאי "Kit Kat Club", מגלמת בהפקה הישראלית השחקנית אולה שור-סלקטר. בחדר החזרות הבוקר, הוכיחה סלקטר שלמרות שההשוואה בלתי רצונית ובלתי נמנעת, בכל זאת יש לה מה לומר כל הנוגע לדמות המיתולוגית של סאלי בולס.

 

"זו בחורה עם ביצים", אומרת שור-סלקטר, "היא בחורה מפתיעה שלא דופקת חשבון לאף אחד וחיה בבועה. זו חוויה מטורפת ואתגר גדול לעבוד על התפקיד הזה. סאלי בולס עושה לי פרפרים בבטן, היא כמו בקבוק שמפניה הבחורה הזו".

 

את הסרט היא מכירה היטב אבל מודה שלא צפתה בו שנים. "בכוונה לא חזרתי אליו. רציתי להיות נקייה מהשפעות. נורא קל לחקות מצוינות, הרבה יותר קשה לברוא עולם שיהיה אורגני לי ולהפקה".

 

לדבריה יש גם לא מעט נקודות דמיון בינה לבין הדמות. "היא כל הזמן פותחת חלונות למחשבות חדשות. יש לה מעברים חדים ואלף רעיונות בדקה. זה מזכיר לי את עצמי", אומרת שור-סלקטר. "במקומות האלה, אני מרגישה נוח. מצד שני היא אישה משוחררת מאוד, חפה מכל התייחסות ביקורתית בכל הנוגע לעצמה. זה מאוד שונה ממני. היא משעשעת אותי מאוד".

 

את תפקידה של סאלי בולס גילמה בהפקה האחרונה שעלתה על בימת הבימה השחקנית מיקי קם, שמשתתפת גם בהפקה הנוכחית. "זה קצת מוזר אבל כיף אדיר", אומרת קם, שמגלמת הפעם את דמותה של בעלת הפנסיון הגרמניה, הגברת שניידר, שמתאהבת בבעל חנות הירקות היהודי שולץ (גדי יגיל).

 

"כשעמרי ניצן פנה אלי והציע לי את התפקיד לקחתי נשימה ארוכה. אחרי יומיים אמרתי לו: 'אוקיי, אני אעשה את זה'.

הוא סיפר לי שגם השחקנית ג'ודי דנץ' עשתה את שני התפקידים וזו היתה הנקודה שבה אמרתי: 'ברור שאעשה את זה'. אתה צועד עם הזמן".

 

אקי אבני, שמשחק סופר אמריקני צעיר שמגיע לברלין בחיפוש אחר נושא ראוי לספר ומתאהב בסאלי בולס, מוצא לא מעט נקודות חיבור בין המחזה להוויה הישראלית. "אין ספק שאפשר למצוא אקוויוולנטיות לאקטואליה הישראלית, בעיקר זו של השבועיים האחרונים. קורה כאן משהו במדינה, במזרח התיכון ובעולם כולו מבחינה מדינית, חברתית, כלכלית ופוליטית. בתוך כל השיגעון הזה אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו כמו אלה שחיו אז, בברלין ב-1930, עצמו את העיניים ואמרו לעצמם ששום דבר לא יקרה או שאולי נהיה בקבוצה השנייה של אלה שאמרו לעצמם: זה גדול מאתנו, בואו נארוז וניסע מפה. אני חושב שאנחנו נמצאים בשעה כזו שבה החברה הישראלית חייבת להגדיר את עצמה מחדש ולהתמודד. אי אפשר לעצום עיניים יותר ולכן להעלות את ההפקה הזו עכשיו, זה מתבקש. אני מקווה שאם יש לנו השחקנים ואמני הבמה קצת כוח, זה יעשה את שלו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"קברט". עדיין רלוונטי
צילום: מוטי קמחי
לאתר ההטבות
מומלצים