שתף קטע נבחר

סטודנטים בנאום שטייניץ: 'אטימותך בלתי נסבלת'

דבריו של שר האוצר, שנואם באוני' תל-אביב, נקטעו ע"י סטודנטים שקראו לעברו: "תתעורר, הציבור שווה יותר". שטייניץ התעמת עם המתפרצים ואמר: בינתיים מי שדאג לזכויות האזרחיות ולכך שמיליוני שקלים ממאגרי הגז של ישראל יגיעו לציבור, זה אני. הפעילים זכו לקריאות בוז מהקהל, וסולקו

האם שר האוצר יובל שטייניץ לוקח על עצמו את הקרדיט על המחאה ההמונית של קיץ 2011? כך ניתן להסיק מדברים שנאם הערב באוניברסיטת תל-אביב, זאת לאחר שדבריו נקטעו פעמיים על ידי סטודנטים שהתפרצו לדבריו.

 

שטייניץ אמר: "אנחנו הממשלה הראשונה בישראל שטיפלה בחלוקת ההכנסה ממשאבי הטבע של המדינה והחלה לטפל בריכוזיות במשק. הטיפול במשאבי הטבע כבר בוצע בזכות אימוץ מסקנות ועדת שישינסקי והטיפול בריכוזיות ייעשה באמצעות הועדה האמיצה שמטפלת בכך היום. שתי הוועדות קמו עוד לפני המחאה החברתית, ופעלו ללא פחד וללא משוא פנים ובלי להיכנע ללחצים. אם כי, ייתכן שפעולתן של ועדת שישינסקי היא זו שעוררה את הקהל". 

 

 

שטייניץ נושא דברים בכנס ההשקה של האמנה למיצוי ההון האנושי באוניברסיטת תל-אביב, שהושק על ידי עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום. בכנס השתתף גם פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב המועצה להשכלה גבוהה ויו"ר הוועדה החברתית-כלכלית שמינה ראש הממשלה. נאומם של שטייניץ ושל טרכטנברג  הועבר בשידור חי ב-ynet.

 

הסטודנטים מתפרצים לדברי שטייניץ (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
הסטודנטים מתפרצים לדברי שטייניץ(צילום: מוטי קמחי)

 

סטודנטים שהיו באולם קראו לעבר השר "האטימות שלך בלתי נסבלת. אתה לא משנה את מדיניותך. תתעורר, הציבור שווה יותר, העם דורש צדק חברתי". מיד לאחר שהם סולקו מהאולם הבטיח השר להגיב לדבריהם.

 

עורך הדין ברק כהן, שהצטרף לסטודנטים שהתפרצו, צעק לעבר שטייניץ "אנחנו ננצח". השר  התעמת עם קריאותיו של כהן ולאחר שכינה אותו "בריון" צעק לו: "בינתיים מי שדאג לזכויות האזרחיות ולכך שמיליוני שקלים ממאגרי הגז של ישראל יגיעו לציבור, זה אני ולא אתה". מיד לאחר מכן כהן סולק מהאולם על ידי מאבטחים. הסטודנטים שהוצאו מהאולם הסבירו כי "שטייניץ מנותק" וכי הם באו "להעיר אותו".

 

בכירי המשק שישבו באולם וצפו במחזה בין שטייניץ למתנגדיו, קראו לעברם "בוז" וכינו אותם "פושעים" ו"ארכי פרחי". את שטייניץ וטרכטנברג הם ליוו במחיאות כפיים סוערות.

 

שטייניץ נשאל על ידי מנחת האירוע האם הוא מודה למפגינים על כך שהם העלו שאלות קשות לשיח הציבורי בישראל ועוררו מחשבה, וענה: "ראשית, אני מודה לכל עם ישראל על כך שמתנהלת כאן חברה דמוקרטית ועל כך שאנשים מפגינים. אנחנו תומכים בקיומה של כל הפגנה שנעשית בצורה תרבותית וללא אלימות ובאופן כללי, כך נראו ההפגנות הללו. אבל צריך לומר את האמת, למרות שלא טיפלנו מספיק ביוקר המחייה, אנחנו טיפלנו באופן אינטנסיבי מאוד בתחום החברתי. ניהלנו מאבק עיקש שבזכותו הקטנו את תקציב הביטחון והעברנו מיליארדי שקלים מהביטחון לחינוך ולהשכלה הגבוהה, כסף שאפשר רפורמות חשובות ביותר בשני התחומים. הגדלנו את קצבאות הזקנה, אם כי לא באופן מספיק. טיפלנו גם ביוקר המחייה בתחום הדיור, שבו כבר כנראה הצלחנו לבלום את ההתייקרויות, אף שאני מודה שבתחום הזה צריך לעשות עוד".

 

שטייניץ חשף מעט יותר מטרכטנברג לגבי המסקנות שהוועדה צפויה להציג בהמלצותיה באומרו: "יהיו מסקנות שיובילו לטיפול יסודי ביותר ביוקר המחייה בתחומים רבים יהיה טיפול בחינוך לגיל הרך ויהיה טיפול בפערים החברתיים באמצעות הרחבת מס הכנסה שלילי, בעיקר לנשים עובדות. למרות זאת, צריך להדגיש שהכול יתבצע תוך אחריות וללא פריצה של מסגרת התקציב כדי לא לסכן את ההישגים שהשגנו כיוון שאנחנו בתקופה מסוכנת מאוד בכלכלה הגלובלית".

 

שטייניץ, שננזף על ידי המפגינים על כך שהוא מתגאה בהעלאת דירוג האשראי של ישראל, דווקא לא הזכיר את הגדלת דירוג האשראי, אך מדבריו משתמע שכלכלת ישראל מנוהלת על ידיו טוב יותר מאשר כמעט כל הכלכלות בעולם. לדבריו שטייניץ: "מדינות המערב כשלו אחת אחר השנייה בטיפול במשבר הכלכלי כיוון שאימצו מודל קיינסייני, של הוצאת כספים והרחבת תקציבים בתקופת משבר (שטייניץ מתכוון לכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס, שקרא להגדלת תקציבים בתקופות משבר ושימש כמודל לארצות הברית ואירופה בהתמודדות עם המשבר - ת"ג). מדינות המערב גילו שהגדלת התקציב לא פותרת את הבעיות ולהפך, יוצרת משבר נוסף, משבר חובות. העובדה שכלכלת ישראל נמצאת במצב כל כך טוב מעידה גם על חוסנו של המשק אבל גם על הצלחת המדיניות הכלכלית".

 

הזדמנות גם לבוגרי מדעי הרוח

האמנה שמושקת הערב קוראת למעסיקים במשק לקבל לעבודה בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מכל הפקולטות וכל תחומי הלימוד, לרבות מדעי הרוח. לקראת הכנס, הציגה אוניברסיטת תל אביב סקר שערך עבורה מכון גיאוקרטוגרפיה, לפיו הרוב המכריע של המעסיקים במשק תומך בעקרונות אמנת המעסיקים למיצוי ההון האנושי בישראל, ומוכן לקבל לעבודה גם בוגרים של הפקולטות למדעי הרוח.  

 

את אמנת המעסיקים יזם עמוס שפירא, נשיא אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל סלקום, ועד כה חתמו עליה מעל ל-300 ארגונים וחברות. האמנה מעודדת את המעסיקים לפתוח תפקידים רבים בארגונים שלהם בפני מגוון רחב ככל האפשר של בוגרים, כולל מדעים מדויקים, מדעי החיים ומדעי הרוח, ובכך לעודד צעירים רבים ללמוד את התחום שמעניין אותם, ולא לבחור במקצוע שאינו מתאים להם משיקולים או מאילוצים כלכליים.  

 

87% יתנו הזדמנות שווה 

הסקר בוצע בקרב מדגם מייצג של מנכ"לים וסמנכ"לי משאבי אנוש בחברות במשק, ומתוצאותיו עולה כי 87% מהמעסיקים מוכנים לתת הזדמנות שווה בקבלה לעבודה לבוגרי מדעי הרוח, הטבע והמדעים המדויקים, בהם לא נדרשת הכשרה ספציפית.

 

72% מהמעסיקים השיבו, כי לתחומים כמו מכירות ושיווק, משאבי אנוש, מינהל, יחסי ציבור, רכש ושירות לקוחות, ניתן לקלוט בוגרים מכל התחומים. מעל למחצית מהמעסיקים (55%) אימצו את הקביעה באמנת המעסיקים, לפיה המוסד האקדמי אותו סיים המועמד חשוב לא פחות מהתחום שאותו למד.

 

ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם עמדת אמנת המעסיקים, לפיה בעידן הנוכחי של התפוצצות מידע, בו החומר הנלמד היום כבר אינו רלוונטי מחר, הנכסים החשובים ביותר שהעובד מביא עמו למקום העבודה הם: השכלה רחבה, תרבות עשירה, יכולת לימוד מהירה ויכולת ניתוח.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר האוצר, יובל שטייניץ (משמאל) ופרופ' טרכטנברג
צילום: מוטי קמחי
מומלצים