שתף קטע נבחר

חגי תשרי: מה השכר עבור עבודה בחג?

האם חובה לקצר ימי עבודה בחול המועד? האם אפשר לחייב אותנו לעבוד בערב החג ומה עושים אם המעסיק מאלץ לקחת גשר? המדריך המלא

חודש תשרי הגיע ויחד ועימו שפע של ערבי חג, חגים וימי מנוחה - אולם מסתבר כי רבים מהעובדים ומהמעסיקים אינם מכירים את החוקים הקשורים בעבודה בחג ובערבי החג.

 

 

 

ראש השנה הוא החג היחידי אשר כולל שני ימי חג רצופים. ימי חג אלו נחשבים כימי שבתון על פי חוק כשהשנה, ראש השנה חל בימים חמישי ושישי, וערב החג חל ביום רביעי.

 

עו"ד יוסי חכם, שותף במשרד חכם את אור-זך, מסביר: "על פי צו ההרחבה, עובדים אשר מועסקים במשכורת חודשית, זכאים לשכר מלא למרות ימי החג אשר במהלכם לא עבדו. עובדים אשר משכורתם מבוססת על שכר שעתי או יומי, זכאים לתשלום בעבור עבודה בימי החג בתנאי שעבדו במקום עבודתם הנוכחי לפחות שלושה חודשים ברציפות ושלא נעדרו מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד".

 

ומהו השכר בעבור עבודה בחג? עובדים אשר מועסקים בימי החגים, זכאים לשכר בשיעור של 150% משכרם הרגיל לשעה. הזכאות חלה גם במקרים בהם העובד משתכר על בסיס תוצרת או עמלות.

 

באם הם מועסקים שעות נוספות, יזכו לשיעור שעות נוספות בנוסף לשכר המוגדל אבל מחושב משכר הבסיס – דהיינו, עבור שתי השעות הנוספות הראשונות – 175% המוגדל מהשכר הרגיל. עבור השעות הבאות – 200% המקורי מהשכר הרגיל.

 

לדוגמה, עובד המועסק בשכר של 20 שקלים לשעה, יהיה זכאי לשכר של 30 שקלים לשעה עבור כל שעה בה הוא מועסק במהלך החג. בעבור השעה השמינית והתשיעית יהיה העובד זכאי לתשלום של 35 שקלים לשעה, וכל שעה מעבר לכך תזכה אותו בשכר של 40 שקלים לשעה.

 

עו"ד חכם מסביר: "מבחינת עובדים חודשיים, המעביד אינו מחויב להגדיל את שכרם בגין עבודתם במהלך החג. אם הוא בוחר לתת לעובדים שעה וחצי מנוחה לפחות בעבור כל שעת עבודה בחג. עם זאת, מיותר לציין כי מרבית העובדים החודשיים אינם מועסקים בחגים, ובמידה שהם מועסקים בהיקף זה, ישנם חוזי עבודה אישיים או הסכמים קיבוציים המסדירים את דרך העסקתם".

 

ערב חג הוא יום עבודה? עובדים רבים נוטים לבקש חופשה בערב החג. רבים מעובדים אלו יבקשו לעשות כן השנה מאחר שערב החג חל ביום רביעי. על פי החוק, המעביד רשאי לנכות את יום החופשה הנ"ל כיום שלם ממכסת ימי החופשה השנתית, כאשר עצם העובדה שמדובר למעשה ביום קצר יותר אינה מביאה לניכוי חצי יום חופשה.

 

מה לגבי עבודה בחול המועד סוכות? התשובה לשאלה תלויה במערכת ההסכמים בין הצדדים שכן אין היא מוסדרת בחוק. למעשה, לפי החוק מדובר בימי עבודה רגילים. עובד המבקש חופשה בימי חול המועד צריך להביא בחשבון את האפשרות שינוכו לו ימי חופשה שלמים גם אם במקום העבודה עובדים ימים קצרים יותר בחול המועד. יש מקומות עבודה שבוחרים להוציא את העובדים לחופשה כפויה מרוכזת ואולם ניתן לעשות זאת אם הדבר מעוגן בהסכם או בהודעה של 14 ימים מראש מקום שמדובר בחופשה של 7 ימים לפחות.

 

מסורת ולא חוק

משפטני חברת חשבים למידע עסקי מציינים כי "חלק מזכויות העובדים בערבי חג, ימי חג וימי חול המועד נובע ממסורת ולא מתוקף החוק", אומרים , ומוסיפים כי "מקומות עבודה, שבהם נוצרה מסורת של יום עבודה מקוצר, היא עשויה בהחלט לחייב את המעביד להמשיך ולהנהיג יום עבודה מקוצר בתשלום של יום עבודה מלא".

  

עוד מציינים בחשבים כי "קיימים הסכמים קיבוציים ענפיים הקובעים מספר שעות עבודה שונה בערב חג". לעובדי מוסכים יש, על פי חשבים, את הסכם העבודה הקיבוצי הטוב ביותר: הם עובדים בערב החג 5 שעות וזוכים לגמול של יום עבודה מלא.

 

עובדי חקלאות עובדים 6 שעות ועובדי פלסטיקה, טקסטיל ובנייה עובדים בערב חג 7 שעות בתמורה של יום עבודה בן 8 שעות. עובדי מסחר ושירותים עובדים בערבי חג כביום שישי וזוכים לתמורה בהתאם ואילו לעובדי שמירה ואבטחה, שמספרם עלה לאחרונה לאין שיעור, אין בהסכם הקיבוצי כל התייחסות והם אמורים לעבוד לפי החוק או הנוהג הרווח במקום עבודתם.

  

בנוגע לעבודה במוצאי חג, אומרים מומחי חשבים כי על המעביד לשלם גם בעבורה שכר בשיעור של 150%. זאת, משום שחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי יום מנוחה יהיה בן 36 שעות רצופות לפחות, ומאחר שאחד מסעיפי חוק זה קובע כי הוראות החוק הנוגעות לשבת חלות גם על מועדי ישראל, הרי שמספר שעותיו של יום חג הוא 36 שעות ועל כן מוצאי החג הם עדיין בגדר חג על כל המשתמע מכך.  

 

"חג אחד בלבד הוא בבחינת חריג", הם מציינים, "יום העצמאות", שאורכו הוא 24 שעות בלבד "משום שאינו מופיע ברשימת חגי-ישראל שבפקודת סדרי השלטון והמשפט, המונה שמונה ימי חג בלבד ולא את יום העצמאות", מציינים המשפטנים.

 

ולעניין תשלום משכורת 13 המקובל בחגים אומרים משפטני חשבים כי משכורת 13 מוגדרת בלשון המשפטית כזכות נלווית ואין לה מעמד בחוק. רק הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה או הסכמים אישיים עשויים להעניק לה תוקף מחייב בין העובד למעביד, כך שהיא תיחשב כחובה. מומלץ לעובדים לבחון אם יש למשכורת 13 מעמד מפורש בהסכמים אלה ומהו מעמדה המדויק.

 

מהו השכר המגיע למי שחולה בימי החג?  לדברי הצוות המשפטי של חשבים ההחלטה כיצד לשלם לעובד החולה ביום חג נתונה לשיקול דעתו של המעביד מאחר שהנושא לא הובא להכרעה משפטית. לכל אחת מן הגישות – שכר מלא לפי שכר-חג או חלקי לפי שכר-מחלה - יש בה הגיון משלה: זכאות לפי דמי-מחלה גורסת כי עובד חולה היה נעדר ממילא ביום החג אילו היה יום עבודה רגיל ואילו זכאות לתשלום מלא טוענת כי ממילא העובד לא היה עובד ביום החג.

  

אף כי הנושא לא הועמד להכרעה משפטית, הסכמים קיבוציים בענפים מסוימים וצווי החרבה אחדים חשבו על הבעיה מראש וקבעו במפורש כי הפיצוי לעובד חולה ביום חג יהיה בשיעור של 100%. כאלה הם הסכמי ענפי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, הגוזרים גזירה שווה בין מחלה ביום חג ושירות מילואים ביום חג, וקובעים דין פיצוי אחד לשניהם – 100%. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מהו השכר המגיע למי שחולה בימי החג?
צילום: shutterstock
עו"ד יוסי חכם
ראש השנה הוא החג היחידי אשר כולל שני ימי חג רצופים
צילום: index open
מומלצים