שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ליווי רוחני: נפש בריאה בגוף חולה
    לפעמים, דווקא כשהמצב נראה חסר תקווה, אפשר לתת מקום לרוחניות. מה שהחל בארצות הברית עם כמרים, הפך בישראל לליווי רוחני גם בעזרת היהדות. מה עושים כשהימים נוראים

    כאשר הרב מייק שולץ פגש את שרונה (שם בדוי), היא הייתה אם צעירה לשתי בנות, חולה בסרטן סופני וכועסת - בעיקר על אלוהים, שלא מתכוון לאפשר לה לראות את הילדות שלה גדלות. שולץ, מלווה רוחני במקצועו, עזר לה להבין שהיא יכולה להיעזר במחלה כדי להכין את בנותיה לחיים, ולעזוב את העולם בלי כעס.

     

    עוד בערוץ יהדות - קראו:

     

    אחרי קורסי האימון האישי וטרנד ההעצמה – מגיע תור הליווי הרוחני. תחום הכשרה חדש יחסית, יבוא מארצות הברית, המתגבש בימים אלה לכדי תחום מקצועי מוכר. מדובר במקצוע משלים לטיפולים נפשיים ובריאותיים, כאשר המשבר הוא קשה.

     

    "הייתי מרפאה בעיסוק, ועבדתי עם חולים כרוניים וסופניים", מספרת דבורה קורן. "הרגשתי שעם כל מה

    שאני יכולה להביא לחולה, משהו עדיין חסר". קורן ייסדה את עמותת "תשקופת", והיא מכהנת כיום כיו"ר רשת הארגונים לליווי רוחני בארץ.

     

    "אפשר לרפא חלק מהאנשים, או לעזור להם לחיות עם המחלה, אבל יש קטע שלם שלא נוגעים בו - וזה עולמו הרוחני של החולה", היא אומרת. "העולם הרוחני זה המשמעות שהאדם רואה לחייו. העולם הטיפולי עוסק במציאת פתרונות למחלה, אך אין כמעט התייחסות למה שקורה לו מעבר לכך.

     

    "כאשר אדם עובר משבר, העולם שלו משתנה. לפעמים המחלה מונעת ממנו תפקודים פיזיים. לפעמים הוא נאלץ לעזוב את העבודה. היחסים והיכולות שלו בתוך המשפחה משתנים, ואז עליו לברר מחדש מה ייעודו במקום שהוא נמצא בו עכשיו. זה מקומו של המלווה רוחני. הוא לא מדבר על דת, אלא מוצא במה האדם מאמין, ואיך זה יכול להוביל אותו למקום עם משמעות. לייעוד".

     

    רב במקום כומר

    בארצות הברית הליווי הרוחני הוא מקצוע ותיק ומוכר. מקורו בעולם הנוצרי, בעבודתו של הכומר

    המלווה חולים סופניים בימיהם האחרונים. לפני כרבע מאה החליטו יהודי ארצות הברית לייצר מקבילה יהודית, והקימו קבוצת רבנים שהתמחתה בליווי חולים על בסיס המקורות היהודים.

     

    לפני חמש שנים החליטה הפדרציה היהודית של ניו-יורק (הגדולה מסוגה בעולם) להעלות את הליווי הרוחני ארצה. הם יזמו כנס של עשר עמותות העוסקות בסוגים שונים של עזרה נפשית לחולים, ויחדיו החלו לייצר תוכניות שיכשירו מלווים רוחניים יהודים. מאז הוקמה הקבוצה, זכו כ-25 אלף ישראלים לליווי רוחני במגוון תחומים: התמכרויות, זיקנה, ניצולי שואה, נפגעי טרור וחולים. כעשרת-אלפים אנשי מקצוע נחשפו לתחום החדש, במטרה לשתף פעולה.

     

    "הפדרציה היהודית חשבה שיש מקום להביא לכאן תחום ידע שלא קיים בארץ", אומרת אלישבע פלם אורן, מנהלת תכנון במשרד הישראלי של הפדרציה היהודית של ניו-יורק (UJA). "המלווה הרוחני מרחיב את תחום הטיפול. הוא לא עוסק ברגל הכואבת של המטופל, אלא מעניק לו חיבוק שיכול לעזור לו להחלים. הוא נמצא במקום של להיות, ולא רק לעשות. מתוך היכולת להתחבר כאדם לאדם".

     

    פלם אורן, המלווה את פרויקט המלווים הרוחניים, מגלה כי "מאחר והיהודים בארץ חווים את יהדותם באופן שונה, היה צריך לקחת את עולם התוכן היהודי, ולהתאים אותו לארץ. בארצות הברית, למשל, עוסקים בזה בעיקר אנשים שמגיעים מתחום הדת. בארץ - בגלל הרגישות לאנשי דת - הייתה חשיבות ליצור שפה יהודית ממקום יותר נגיש, ולכן מרבית המלווים מגיעים מהתחום הטיפולי, אף שיש להם היכרות עם העולם היהודי".

     

    "החלטנו פה אחד שהליווי בארץ לא יכול להתבסס על רבנים", מוסיפה קורן. "הקהילה היהודית בארץ מסובכת, ואי אפשר היה להביא את המודל האמריקני לישראל. האמונה של יהודי בברוקלין וצרכיו שונים מאלה של היהודי הישראלי. פה יש אנשים שלא מחוברים לדת, אך גם הם צריכים לחפש משמעות. יש כל מיני מחנות דתיים, ולא רצינו להיות תחת רבנות מסוימת, כדי שנוכל להביא את הבשורה למעגל הכי רחב האפשרי. לכן בנינו מודל ישראלי ייחודי שנשען על התרבות, הטבע והמקורות ההיסטוריים שלנו".

     

    החיפוש אחר משמעות

    היום ניתן ללמוד ליווי רוחני בשלושה מקומות בירושלים: מכון שכטר, היברו יוניון קולג' ובית החולים

    "שערי צדק". הלימודים מבוססים על תקנים ותוכניות מארצות הברית, ומשלבים לימודים בקליניקה ובבית החולים, במטרה לתת למלווה הרוחני את כל הכלים.

     

    כצעד ראשון לומד המטפל להכיר את המטופל שלו. בשלב השני הוא מציע למטופל את הכלים שיתאימו לו באופן אישי, כדי להביא אותו למקום עם משמעות. אלה יכולים להיות מעולם המוזיקה והשירה, מעולם הטקסטים היהודיים, מעולם הטבע, החגים, או ההיסטוריה היהודית.

     

    "הרבה אנשים הנמצאים במשבר מרגישים שאין להם אופציות, או יכולת לבחור", אומרת קורן. "הם חשים שעולמם הולך ומצטמצם. המטרה שלנו היא למצוא דברים חדשים שיפתחו אותם. אנחנו נעזרים בציור ובפיסול כדי לתת להם כוח ביטוי. לאחרים מתאים להם יותר ללמוד טקסט שדרכו יוכלו להעלות שאלות לגבי עצמם, ולקבל תשובות".

     

    "אנחנו לוקחים מוטיבים יהודיים שליהודים בניו-יורק, למשל, הם פחות מוכרים - אבל פה בארץ כל ילד בגן מכיר", מסבירה פלם אורן. "מתוך זה מתחברים למחלה. לפני ראש השנה המלווה מברר עם החולה איפה הוא יכול להתחדש? איך הוא יכול להטעין את עצמו לשנה החדשה? מה יהיה לו מתוק השנה? בחנוכה המלווה בודק איתו מהם מקורות האור שלו? איך אפשר לגרש את החושך? איך בכוחותיו הדלים יוכל החולה להתגבר על הדברים הגדולים שקורים לו? בפסח בודקים איפה החופש ואיפה השעבוד. בט"ו בשבט נוטעים תקווה.

     

    "בסתם יום של חול ניתן לקחת מוטיבים מפרשת השבוע, ולבדוק איך אני יכול למנף את הסיפור המקראי לחיי. יכול להיות גם לימוד משותף של שירה עברית מודרנית, דמיון מודרך, או חיבור לטבע. המלווה הרוחני מביא עולם תוכן שעובד סוציאלי או מטפל אחר לא מביא. הוא נוגע בחלק בסיסי בעולם הרוחני, ודווקא כשאדם במשבר, יש לו יכולת לגעת במקומות האלה, כי גם כשהגוף חולה, לפעמים מגלים שהרוח איתנה".

     

    לראות את הנוף שבדרך

    הרב שולץ, מלווה רוחני, מספר כי "הדבר הראשון הוא להקשיב להם עם לב פתוח, ולקבל את כל מה שהם אומרים. רק אחרי שיוצרים איתם קשר, מתחילים לנסות להבין מה קורה להם בפנים. מה קורה בעולם הרוחני שלהם. בהכשרה לומדים איך להגיע לנקודות המרכזיות, וזה נעשה על ידי הרבה מאוד הקשבה.

     

    "ההקשבה של המלווה הרוחני דורשת ממנו לא לברוח מהדברים הקשים שהוא שומע. אנשים לא תמיד מבטאים ישר את הקושי, אלא רומזים עליו. 70% מהעזרה, לדעתי, זה כשהאדם מולך מקבל את הקושי שלך. אם מישהו מרגיש פחד, אז התפקיד שלי להיכנס לאותו מקום של פחד וחוסר וודאות, כדי שהוא לא יהיה לבד עם פחדיו, ואז לעזור לו להתחבר לכוחות שלו".

     

    המלווים הרוחניים פוגשים את המטופלים במקומות בלתי נעימים, ומטרתם - כמו מדריכי טיולים בשבילי החיים - להראות להם את הנוף שבדרך.

     

    "קיבלתי טלפון מעובדת סוציאלית שאחת המטופלות שלה אובחנה כחולה בסרטן, וסירבה לקבל טיפול", מספר הרב שולץ. "לצוות היה קשה לקבל את ההחלטה שלה, כי היו לה סיכויי החלמה טובים. מדובר באישה שכבר חלתה בעבר, ועברה טיפולים מאוד קשים, והיא אמרה לי שהיא לא רוצה לעבור אותם שוב. היא אמרה שהיא מרגישה כמו אסיר שכולם אומרים לו מה לעשות. כולם אומרים לה שהיא חייבת. ואז היא הביאה ציטוט מהתלמוד, שאומר שאסיר לא יכול להוציא את עצמו מבית האסורים, וביקשה שאני אוציא אותה.כמובן שרציתי שהיא עבור את הטיפולים, אך אי אפשר להכריח - אז אמרתי לה שהיא שזו בחירה שלה. כשדיברנו על היכולת שלה לבחור, היא הרגישה איך כל הגוף שלה משתחרר, והחליטה לעבור את הטיפולים. היום היא במצב טוב".

     

    האור שבחושך הגדול

    קורן מספרת על אישה בת 47, חולה בסרטן סופני, שרצתה לדעת כיצד תוכל לסיים את חייה מבלי להרוס את משפחתה. "חוץ מתאים סרטניים, הגוף שלה היה ספוג ברגשות אשם שבמקום שהיא תהיה אמא לילדים שלה ותטפל בהם, הם מטפלים בה. היא הרגישה שהיא נטל על משפחתה. תהליך הליווי היה להחזיר אותה לתפקיד האימהי.

     

    "בתהליך הראנו לה שיש לה כוח בגלל כל מה שהיא עברה. אי אפשר להגיד שהיא נפטרה בשמחה,

    כי היא רצתה לחיות. אבל בסוף חייה היא לימדה את ילדיה שאי אפשר לעשות הכול לבד. לבתה הגדולה, שהתארסה בזמן מחלתה – כתבה: אני לא אהיה בחתונה שלך, אבל כשאת נכנסת לזוגיות תביני שמעכשיו את תלויה גם במישהו אחר, וזו תלות טובה. מהתלות הזו את תקבלי. אל תראי בה משהו שלילי. 

     

    "היא יכלה לכתוב את זה דווקא מהמקום של המחלה. הליווי הרוחני לימד אותה ואת כל משפחתה שאת התלות אפשר לראות כמערכת של קבלה ונתינה, ובסוף חייה היא לימדה את ילדיה מה צריך להיות חשוב בחיים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ליווי רוחני: נפש בריאה בגוף חולה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "היכולת להתחבר כאדם לאדם". אלישבע פלם אורן
    החולה מחפש משמעות. דבורה קורן
    להקשיב לקושי שלא מסופר. הרב מייק שולץ
    ותן חלקנו
    מומלצים