גידור שטחים חקלאיים? לא על חשבון החיות

בחברה להגנת הטבע ו"תנו לחיות לחיות" ממשיכים במאבק נגד המשך גידור שטחי הכרמים באזור בית נקופה ועמק הארזים בהרי ירושלים, המיועדים לייצור יין לחברת "ברקן". בנוסף לפנייתם לחברת "היינקין" העולמית, שלה אחזקות בחברת "טמפו", שבבעלותה גם חברת "יקבי ברקן", פנו בחברה גם למשרד להגנת הסביבה, בבקשה להתערב בנושא בדחיפות, כדי להגן על חיות הבר. 

בעקבות פניית מנכ"ל החברה להגנת הטבע, משה (קושה) פקמן, לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, השיב השר כי "שמירת השטחים הפתוחים ושמירה על המגוון הביולוגי הינן סוגיות בעלות חשיבות מרכזית במדינות המשרד להגנת הסביבה. תכנון נטיעות וגידור של שטחים חקלאיים צריך להיעשות בשיתוף אקולוגים וגורמי שמירת הטבע הפועלים בשטח, במטרה למנוע פגיעה בבתי הגידול ובבעלי החיים", כתב ארדן במכתבו.

ארדן ציין כי בכוונתו לקדם את הטיפול בנושא ולכן המשרד להגנת הסביבה יכנס בקרוב "את הגורמים האמונים על שמירת טבע וסביבה לצורך דיון משותף וגיבוש הבנות". עוד הוסיף השר כי הוא רואה בחברה להגנת הטבע שותף מרכזי למהלך.

לטענת החברה והעמותה, אוכלוסיית הצבאים הארצישראלים באזור הרי ירושלים מצוייה בסכנת קיום ממשית, בעקבות גידור שטחים נרחבים של כרמים.

הצבאים מתרחקים מאזורי הגידור וחשופים לסכנות דריסה

עמיר בלבן, מהחברה להגנת הטבע, עורך תצפיות רבות מאז החלו עבודות הקמת הגדר בשטחי הכרמים בבית נקופה ובית ארזים. לדבריו, עבודות הפיתוח החקלאי והגידור דוחקים את הצבאים מהשטחים המעובדים באזור עמק הארזים, לשולי העמק ולאזורים גבוהים מרוחקים יותר.

"בפועל, פארק ירושלים בעמק ארזים איבד חלק ניכר מפעילות הצבאים בתחומו. עקב דחיקת הפעילות משטחי החקלאות, ישנן יותר תצפיות וסימוני הרחה של זכרים שנותרו על דרכי הפארק. צבאים אלו בסכנת דריסה על ידי התנועה הרבה של עבודות הרכבת וספיחיה", הוא מסביר.

בלבן מדגיש כי דווקא אמצעי המיגון שהותקנו בחלקת הניסוי בבית נקופה, שהוקצתה לבחינת חלופות לגידור, הינם מספקים כדי להגן על השתילים. "התפתחות השתילים שמוגנו כראוי בעזרת שרוולי פלסטיק נראית תקינה. פתרון השרוולים יכול, עם שיפורים קטנים, לשמש אמצעי טוב למניעת נזקים. הממצאים מחלקת הניסוי מחזקים את פתרון שרוולי ההגנה כחלופה לגידור".

בארגונים דורשים להסיר את הגדרות ולשקול להשתמש באמצעים אחרים המתחשבים בסביבה במקביל להגנה על הכרמים. בלבן ציין בראיון ל-ynet בשבוע שעבר, כי "מדובר באחד המסדרונות האקולוגיים החשובים במדינה לצבאים ולחיות בר נוספות, שנחסם כתוצאה מבנייה של גדרות באורך של כ-16 ק"מ. למרות שהגדרות סומנו בסרטים צבעוניים כדי לנסות ולצמצם את הפגיעה בצבאים והוסרו רק בחלקת ניסוי אחת, הדבר חוסם לצבאים את הדרך בה הם משתמשים כדי להגיע למזון ולברוח מטורפים". 

לדברי בלבן, באזור ישנם טורפים רבים, ביניהם תנים זהובים, שועלים מצויים, צבועים מפוספסים וכלבים משוטטים שניזונים מעופרים וצבאים. להערכתו, אוכלוסיית הצבאים המקומית מונה כ-100 פרטים. "הבעיה היא שהגדרות מהוות אלמנט חדש בשטח מבחינת הצבאים. מדובר ביונקים זריזים שמשתמשים בנתיבים קבועים וברגע שחוסמים להם אותם, לא רק שהם עלולים להיפצע מהתנגשות בגדרות במהלך מנוסה, אלא גם שהטורפים נעזרים בגדרות כדי לטרוף את הצבאים".

בחברת "ברקן" מסרו בתגובה כי אין שינוי במדיניות החברה. יש לציין כי בתגובתם בשבוע שעבר, ציינו בחברה כי "השטחים החקלאיים הם בבעלות בית נקופה ויקבי ברקן הינם קבלנים מבצעים בשטחי המושב. יקבי ברקן אינם חלק בסיכון למעט הצד המבצע".